עע"מ 7276/15 חברת מנדסלי אינווסטמנט לימיטיד נ. עיריית אור יהודה

1.המערערת עותרת לתיקון הודעת הערעור, כך שיותר לה להוסיף שתי טענות חלופיות הנוגעות למשמעותו האופרטיבית של פסק הדין.

המשיבה מתנגדת לבקשה, ולא ניתן לכחד כי יש ממש בדבריה שהתנהלותה של המערערת אינה נקיה מספקות. לטענת המערערת הטענות הערעוריות אותן היא מבקשת להוסיף להודעת הערעור לא נכללו בה לכתחילה כיוון שקריאתה שלה את פסק הדין לא הצדיקה לכלול את אותן טענות, והצורך בהעלאתן נובע מן הפרשנות אותה מעניקה המשיבה לפסק הדין, ומהליכי ההוצאה לפועל בהם נקטה בעקבות זאת. ואולם, מהשתלשלות הדברים הנלמדת מטענות הצדדים עולה כי המערערת הועמדה על הפרשנות אותה מייחסת המשיבה לפסק הדין למעלה מחודשיים לפני הגשת הערעור, והודעת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל נמסרה לה יום אחד לפני הגשת הערעור. כלומר, גם אם המערערת לא הסכימה עם אותה פרשנות, יכולה היתה לכלול כבר בהודעת הערעור המקורית את אותן טענות ערעוריות אותן היא מבקשת לכלול בה כעת, ולו למען הזהירות.

חלף זאת בחרה המערערת לפעול בנתיב אחר ולהעלות את טענותיה לעניין תוצאת פסק הדין במסגרת הליך ההוצאה לפועל ולאחר מכן על דרך הגשת הליך ערעורי על החלטת רשם ההוצאה לפועל, ומשנדחתה עמדתה בנתיב זה מבקשת היא להעלות טענותיה בגדר הערעור דנן.

2.למרות האמור, לאחר ששקלתי בדבר ואיזנתי בין כל השיקולים הצריכים לעניין, החלטתי לבסוף להיעתר לבקשה בחלקה , כך שיותר למערערת להוסיף להודעת הערעור את הטענה החלופית לפיה בית המשפט קמא חרג מסמכותו , תוך חיוב המערערת בהוצאות. השיקולים אשר הובילו אותי למסקנה זו הם בעיקרו של דבר אלו:

בכל הנוגע לטענה הערעורית הראשונה, מבקשת המערערת למעשה כי בית משפט זה יקבע שפרשנותו הנכונה של פסק הדין היא שלא ניתן בגדרו סעד כספי-אופרטיבי. טענה זו העלתה המערערת בהליכי ההוצאה לפועל וכן בהליך הערעורי שהגישה על החלטת רשם ההוצאה לפועל (והמשיבה ציינה כי בפני בית המשפט המחוזי תלויה ועמדת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום). משבחרה המערערת בנתיב האמור, קיים קושי במבוקשה הנוכחי כי בית משפט זה ישוב ויידרש לטענות שנבחנו בערכאות אחרות בנתיב עוקף, ועליה למצות את ההליכים הערעוריים בהם נקטה. על כן, ואף מבלי להכריע בטענת המשיבה - הטוענת כי המערערת כלל אינה רשאית להעלות כטענה ערעורית טענה המכוונת לפירוש פסק הדין גרידא (בהפנותה לע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון

(20.6.2010) (להלן: עניין פיוטרקובסקי )) - סבורני כי אין מקום להתיר את תיקון הודעת הערעור בעניין זה.

שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לטענה החלופית, היא הטענה לפיה בית המשפט לא היה מוסמך לפסוק לטובת המשיבה סעד כספי -

ראשית , נכון הוא שהמערערת פעלה כאמור תחילה בנתיב דיוני אחר, אך בניגוד לרושם העולה מטיעוני המשיבה, אין מדובר במצב בו טענותיה לעניין חוסר הסמכות נדחו לגופן בנתיב האחר. אדרבא. בהחלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 24.1.2016, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת על החלטת רשם ההוצאה לפועל, צוין מפורשות כי "סמכותו של רשם ההוצל"פ הינה אך ורק לבצע החלטות ופסקי דין ואין לו סמכות לבחון טענות של טעות בפסק הדין, שכן טענות אלו יש להגיש לערכאת הערעור " [ההדגשה הוספה]. כלומר, טענות המערערת בדבר חריגה מסמכות לא נבחנו לגופן, ונקבע כי מקומן הוא בגדר הערעור על פסק-הדין. משמעות דחיית הבקשה לתיקון הודעת הערעור בנקודה זאת היא אפוא כי טענות המערערת בעניין חוסר סמכות כלל לא תתבררנה לגופן (השוו: ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון , פסקה 7 (3.12.2009) (להלן: עניין ברזילי )).

שנית , התיקון המבוקש הוא תיקון נקודתי של הודעת הערעור - על דרך של הוספת טענה ממוקדת, ואין מדובר במצב בו מבוקש תיקון אשר יש בו לעלות כדי החלפת הודעת הערעור בהודעת ערעור חדשה ומשופרת (השוו: עניין ברזילי , פסקה 6; ע"א 3230/14 פלוני נ' פלונית , פסקה 2 (29.6.2015)).

שלישית , השלב הדיוני בו מצוי ההליך הוא שלב מקדמי. הבקשה הוגשה טרם שהוגשו סיכומי המערערת, המשיבה טרם הגישה סיכומיה וממילא טרם נערך דיון בפני הרכב השופטים. הגישה כלפי בקשות לתיקון הודעת ערעור בשלב מקדמי זה, בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), היא ככלל ליברלית (ראו והשוו: חמי בן-נון טל חבקין הערעור האזרחי 293-294 (2012); ע"א 4593/09 סעיד נ' יורשי סעיד , פסקה 15 (15.11.2011); ע"א 1147/00 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית נ' הוד אווז משחטה להודים ולאווזים בע"מ , פסקה 4 (1.4.2002); עניין פיוטרקובסקי , פסקה 12). גישה ליברלית כאמור מוחלת ככלל בפסיקה - הגם שמטבע הדברים דרך כלל בקבלת בקשה לתיקון הודעת ערעור יש כדי לחשוף את בעל הדין שכנגד לטענות שלא נטענו תחילה - נוכח חשיבותה של זכות הערעור ועל מנת לאפשר את מימושה באופן מלא וכן לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות והנושאים העולים מפסק הדין של הערכאה הדיונית. בענייננו, ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים השונים הצריכים לעניין (ראו עניין פיוטרקובסקי הנ"ל), סבורני כי הכף נוטה אל עבר קבלת הבקשה.

נוכח משקלם המצטבר של טעמים אלו מצאתי כאמור להיעתר לבקשה לתיקון הודעת הערעור בחלקה, ככל שהיא נוגעת לטענת חוסר הסמכות, אך בשל הקושי בהתנהלותה של המערערת, עליו עמדתי לעיל, יש להורות כן תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיבה.

עוד אציין כי נוסח התיקון אשר נכלל בבקשה חורג על פניו מדרישת התמציתיות הקבועה בתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי (למשל בשל הציטוטים הכלולים בה), ועל המערערת לערוך את התיקון באופן שיעלה בקנה אחד עם דרישה זו.

3.סיכומם של דברים - המערערת תגיש הודעת ערעור מתוקנת כאמור לעיל ועימה סיכומים מתוקנים, בהיקף של עד 14 עמודים, וזאת עד ליום 27.3.2016.

המשיבה תגיש סיכומיה, בהיקף של עד 14 עמודים, עד ליום 21.4.2016.

סיכומי תשובת המערערת יוגשו עד ליום 15.5.2016.

המערערת תישא בהוצאות המשיבה בגין התגובה אותה נדרשה להגיש, בסך של 4,000 ש"ח.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה, ותתייק את ההחלטה בתיקי השופטים.