עע"מ 7335/10 קצין התגמולים-משרד הבטחון נ. משה לופו

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ד"ר מ' אגמון גונן ) מתאריך 25.7.2010.

2.

נכי צה"ל מקבלים הטבות כספיות שונות משני סוגים: כאלה הניתנות בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: החוק ), וכאלה הניתנות על פי הנחיות אגף השיקום במסגרת התקציב המאושר של האגף מכח חוקי התקציב (להלן: הנוהל ). הטבות מכוח החוק משולמות, ככלל, באופן רטרואקטיבי, מיום הפגיעה, או מיום הגשת התביעה להכרה בפגיעה, בהתאם לתנאי סעיף 18 לחוק. הטבות מכוח הנוהל אינן משולמות, ככלל, באופן רטרואקטיבי, כי אם מעת החלטת המוסמך (במקרה שלפנינו – הוועדה הרפואית, שקבעה את נכותו של הנכה), וזאת בהתאם להוראה 80.23 להוראת אגף השיקום (להלן: הוראה 80.23 ), המהווה חלק מן הנוהל.

3.

המשיב הגיש תביעה בשנת 1998 לאגף השיקום, על מנת שיכיר בקשר שבין שירותו הצבאי של המשיב לבין מחלה שבה לקה. התביעה נדחתה, ורק בתום שרשרת ערעורים, שהגיש המבקש, ואשר נמשכו כשמונה שנים, קיבלה ערכאת הערעור האחרונה את טענתו של המשיב לקשר כאמור. בהתאם שילם המבקש למשיב את התגמולים שהיה זכאי להם מכוח החוק – באופן רטרואקטיבי, משנת 1998, ואת התגמולים שהיה זכאי להם מכוח הנוהל – רק מן היום שהוכר בו כנכה, משנת 2006.

4.

המשיב הגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, בגדרה עתר לבטלות הנוהל, ובפרט לבטלות הוראה 80.23. לטענתו, הסתמכות הנוהל על עיתוי מועד ההכרה בנכות כמועד הקובע לתחילת התשלום – היא שרירותית, וגלומה בה אפלייה פסולה. המבקש טען מנגד, בתמצית, כי לגיטימיות התשלום האקטיבי, הנסמך בין היתר על שיקולי תקציב, הוכרה כבר בשורה ארוכה של פסקי דין של בית משפט זה.

5.

בית המשפט הנכבד קמא קיבל את עתירתו של המשיב. בפסק הדין נקבע כי הנוהל מביא לאפליה בין נכים. כן נקבע כי המבקש לא השכיל להראות ששיקולי תקציב הם העומדים בבסיס הוראה 80.23, ולכך שיהיה בביטול ההוראה כדי לגרום להכבדה ניכרת. נוכח האמור נקבע כי הוראה 80.23 בטלה, וכי המשיב יקבל את כל ההטבות מכוח הנוהל, שלהן היה זכאי – מן המועד שבו קיבל את ההטבות על פי החוק, הווה אומר: באופן רטרוספקטיבי.

6.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין האמור, ובגדרה הגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי, שהיא נשוא החלטתי הנוכחית. לטענת המבקש, מדובר בהוראה תקפה, שהוא פועל מכוחה משך עשרות בשנים, תוך הסתמכות על פסיקתו של בית משפט זה, שאישר את חוקיותה של ההוראה. המבקש מוסיף כי בימים אלה הוא מצוי בתהליך של תיקון מקיף לחוק, הכולל שינוי מדיניות ותשלום הטבות מסוימות (אך לא כולן), הניתנות כיום בהתאם לנוהל, באופן רטרואקטיבי, בכפוף לקריטריונים וכללים ברורים לתשלומן. ביטול ההוראה מבלי לאפשר למדינה תקופת ביניים לגיבוש ההוראה הנורמטיבית החדשה יותיר, לסברת המבקש, חלל ואף עלול לייתר את הערעור כולו. המבקש עותר איפוא לעיכוב ביצועו של פסק הדין, ככל שעניינו בביטול הוראה 80.23, עד לקביעת הוראה חדשה במסגרת החקיקה המתגבשת. עיכוב הביצוע איננו אמור לחול על עניינו של משיב, שהחל זה מכבר בקבלת התשלומים, כהוראת בית המשפט הנכבד קמא.

7.

המשיב, אף שאין הוא מושפע באופן אישי משאלת עיכוב הביצוע, מביע התנגדות לבקשה. עמדתו, בתמצית, היא כי עיכוב בביטולה של הוראת 80.23 יביא להמשך מה שהוא רואה כהפליה אסורה בין נכים שונים, ויכשיר את ניסיונו של המבקש להימנע מתשלומים רטרואקטיביים וראויים, הכל לסברת המשיב.

8.

דין הבקשה לעיכוב ביצוע – להתקבל . לא אידרש כאן לשאלת סיכויי הערעור, ואותיר זאת למותב, שידון בערעור. סוגיית מאזן הנוחות היא המכרעת כאן, ויש בה כדי להצדיק את עיכוב הביצוע החלקי המבוקש. המדובר בהוראה, אשר ניתן למצוא בפסיקת בית משפט זה תימוכין לגישה הגלומה בה, ואשר המבקש פועל מכוחה מזה עשרות בשנים. המשיב, מטבע הדברים, איננו צפוי להיפגע מעיכוב הביצוע של ההחלטה לביטול ההוראה 80.23, שכן הוא זוכה לקבלת התגמולים כאילו ההוראה איננה קיימת עוד. ספק גם אם נכים אחרים (שאינם בפנינו) ייפגעו באופן משמעותי במקרה של דחיית הערעור מאי-כניסתה לתוקף מיידי של החלטת הביטול, מבחינת עצם האפשרות לקבלת הטבות מכוח הנוהל (כולן, או ברובן) באופן רטרואקטיבי, להבדיל מעיתוי קבלתן. מאידך גיסא, ביטול מיידי של ההוראה, איננה בגדר אפשרות המניחה את הדעת, אם יתקבל הערעור, וזאת נוכח הקשיים העלולים להיגרם בגביית תשלומי היתר שישולמו בינתיים. עוד ברור, שאם אכן המדינה מצויה (כטענתה) בעיצומה של בדיקת הנוהל, תוך בחינת האפשרות לעגן – בחוק – זכות לתשלום רטרואקטיבי של חלק מההטבות (שניתנו עד כה "לפנים משורת הדין"), אזי קיים טעם נוסף המצדיק את התלייתה של החלטת הביטול.

9.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין (באופן שלא יחול על המשיב) מתקבלת. ההחלטה בדבר ביטול הוראה 80.23 להוראות אגף השיקום מותלית איפוא בשלב זה, והמבקש יהיה רשאי ולהמשיך לפעול לפי הוראה 80.23, עד להכרעה בערעור, או עד להחלטה אחרת של בית משפט זה שתינתן בעקבות גיבושן בחוק של ההוראות בעניין תשלום רטרואקטיבי של הטבות, כמפורט בהודעת המבקש, הכל לפי המוקדם. המבקש ימסור הודעה מעדכנת במכלול בתוך 6 חודשים.

10.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.