עע"מ 7866/13 יובל לי-אור נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון

בהמשך להחלטתי מיום 24.7.2014, הגיש המערער (ביום 7.8.2014) בקשה לתיקון הודעת הערעור, כאשר הפעם הבקשה אינה נסמכת על ראיה חדשה שלא הוצגה לפני הערכאה הקודמת. בקשה זו היא המונחת לפניי.

בתמצית יוסבר כי הערעור נסב על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, שבו נדחתה עתירה שהגיש המערער אשר בה ביקש לאפשר לו לשלם היטל השבחה בהתאם לחוות-דעת שמאית שהוכנה עבור המשיבה בסמוך לפרסומה של התכנית המשביחה. הדיון עסק בין היתר בשאלה אם חוות-הדעת האמורה היא בגדר "לוח שומה". כעת, כאמור, חפץ המערער לתקן את ערעורו בדרך של הוספת טענה הנוגעת לכך שבפנקסי המקרקעין לא נרשמה הערה בדבר חובתם של בעלי המקרקעין לשלם את היטל ההשבחה. לטענת המערער, הנשענת על הוראת חוק שהייתה בתוקף בעת אישור התכנית, אי-רישום הערת אזהרה מלמד כי לא הייתה כל החלטה לדחות את השומה עד למועד מימוש הזכויות. יובהר, כי המערער לא מבקש לצרף ראיה נוספת בקשר לעניין זה, והוא נסמך על נסח רישום מקרקעין שצורף לעתירה.

לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה לתיקון הודעת הערעור, זאת תוך חיוב המערער בהוצאות.

כידוע, לפי הוראת תקנה 417 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), כתב ערעור ניתן לתיקון "בכל עת שתיראה לבית המשפט". כאשר מוגשת בקשה לתיקון הודעת ערעור לפני הגשת סיכומים וקיום דיון בערעור לגופו, נבחנת הבקשה במשקפיים "ליבראליות", זאת לאור חשיבותה של זכות הטיעון והשאיפה להניח לפני ערכאת הערעור את מכלול השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. יובהר, כי סמכות התיקון "אינה מוגבלת לעניינים מסוימים והיא משתרעת על תיקון נימוק קיים, על הוספת נימוק, על תיקון או הוספת פריט סעד או כל תיקון דרוש אחר" – ובלבד שאין בתיקון משום חריגה מן המסגרת העובדתית שנתחמה בערכאה המבררת, ואין בו כדי להסב לצד שכנגד עינוי-דין או לעכב את הטיפול בערעור (ראו ע"א 7019/97 סופר נ' סופר , פ"ד נג(5) 187, 190 (1999)).

בענייננו, איני סבור שנכון יהיה למנוע מהמערער את עצם הכללת הטענה הנוספת בערעורו, זאת בשים לב לשלב המוקדם יחסית של ההליך – טרם הגשת סיכומים – ולכך שהמערער מבסס את טענתו על מסמכים שכבר הוצגו לבית המשפט, משמע אין הוא מבקש לצרף ראיות חדשות לשם הוכחתה. חשוב להבהיר כי היענות לבקשה שלפניי אין משמעותה, כלל ועיקר, הבעת עמדה לגופה של הטענה; כמו-כן אין במתן אפשרות למערער לכלול את הטענה בהודעת הערעור כדי לשלול מן המשיבה את הזכות להעלות כל טענה בעניין זה, במישור הדיוני או במישור המהותי, וראו גם החלטת כבוד הרשמת בנמלך מיום 12.3.2014, בדבר שיקול דעתו של ההרכב בכל הנוגע לטענות חדשות.

בסיכומם של דברים אני מורה כדלקמן: המערער יגיש תוך 5 ימים תוספת קצרה להודעת הערעור, באורך של כחצי עמוד. התוספת תתוייק בתיקי השופטים, בסמוך להודעת הערעור. המערער יישא בהוצאות המשיבה בגין הבקשה שלפניי בסך של 3,500 ₪.