ע"א 7699/18 ברק אלימלך נ. מס ערך מוסף תל אביב 3

1.

לפניי בקשה מטעם המערער לתיקון הודעת הערעור שבכותרת.

2.

המערער ניהל עסק לפיקוח על העמסת עופות עבור מוסד כשרות. הפיקוח בוצע לטענתו הן על ידי עובדיו הן על ידי קבלן משנה. בשנת 2017 קבע המשיב כי חשבוניות מס מסוימות שהוציא קבלן המשנה למערער הן פיקטיביות ולפיכך החליט לחייבו בכפל מס תשומות מכוח סמכותו לפי סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: החלטת המשיב ). המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור על החלטת המשיב (ע"מ 23602-06-17 ) . בפסק דינו מיום 26.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' סרוסי ) את הערעור בקובעו כי החשבוניות שהוצאו על-ידי קבלן המשנה אינן מייצגות עסקה אמיתית (להלן: פסק הדין ) . בהמשך להשתלשלות עניינים זו החליט פקיד השומה לפסול את ספריו של המערער ולערוך לו שומה לפי מיטב השפיטה. על שומה זו הגיש המערער ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"מ 52395-02-18 – להלן: ההליך האחר ). ביום 4.5.2020 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' סרוסי ) את הערעור על החלטה זו.

הערעור שבכותרת, אשר הוגש ביום 29.10.2018, נסב על פסק הדין מיום 26.7.2018. כשנה וחצי לאחר הגשת הערעור, ביום 23.3.2020, הגיש המערער את הבקשה שבכותרת לתיקון הודעת הערעור בדרך של הוספת טענה ערעורית חדשה, שלפיה טענות מסוימות שהעלה המשיב בסיכומיו ב הליך האחר סותרות טענות עובדתיות שהעלה בהליך מושא הערעור דנן , באופן המקים השתק שיפוטי. המשיב מצידו מתנגד לבקשת התיקון.

3.

דין בקשת התיקון להידחות. בהתאם לתקנה 417 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט להתיר ליוזם ההליך לתקן את הודעת הערעור שהגיש, הן בדרך של תיקון נימוק קיים הן בדרך של הוספת נימוק חדש. שיקול דעתו של בית המשפט בהקשר זה הינו רחב ביותר והוא מושתת על מגוון של קריטריונים הנבחנים בכל מקרה לגופו. כך למשל, מקום בו מוגשת בקשת התיקון בשלביו המקדמיים של ההליך תיבחן הבקשה באופן ליברלי, אך כאשר התיקון המבוקש פוגע בזכויותיו הדיוניות של הצד השני, מכביד על ניהול ההליך או מעכב את הדיון בו, תהא הנטייה שלא לאפשרו

(ראו ע"א 2734/09

פיוטרקובסקי נ' ארנון , פיסקה 12 (20.6.2010) והאסמכתאות שם ). במקרה דנן, תכלית התיקון המבוקש היא לאפשר למערער להסתמך בטיעוניו בערעור על כתב בי-דין שהגיש המשיב בהליך האחר שהתנהל בין הצדדים. זאת, על מנת להראות כי טענות שונות שהעלה המשיב בשני ההליכים שהתנהלו בין הצדדים אינן מתיישבות זו עם זו (כך, לטענת המערער). ואולם תיקון מבוקש זה חורג מן המסגרת העובדתית שהוצגה בפני בית המשפט קמא וכפי שנקבע בפסיקה, הנטייה במקרים מסוג זה היא שלא לאפשר את תיקון הודעת הערעור (ראו עע"מ 7866/13 לי-אור נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון (24.7.2014) והאסמכתאות שם )). חשוב להבהיר בהקשר זה, כי לצורך הצגת ראיות או כתבי בין-דין שהוגשו בהליך אחר ואשר נועדו להוכיח טענות עובדתיות בהליך הערעור יש להגיש בקשה להוספת ראיות (ראו למשל, ע"א 7456/11 בר נוי נ' אמנון , פיסקאות 4-3 (13.3.2013); עע"מ 10216/16 תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (9.5.2017); ע"א 4863/16 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עזבון אשר כהן ז"ל , פיסקה 2 (16.5.2017)). המערער לא הגיש בקשה להוספת ראיה כאמור אף שלמעשה וכפי שצוין לעיל – בבסיס התיקון המבוקש עומד כתב בי-דין שהגיש המשיב בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים.

4.

בנסיבות אלה לא ראיתי, כאמור, להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית אפוא ללא צו להוצאות.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.