ע"א 7699/18 ברק אלימלך נ. מס ערך מוסף תל אביב 3

לפניי בקשה לסעד זמני בערעור: עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"מ 23602-06-17 (כבוד השופטת ירדנה סרוסי ) מיום 26.7.2018 (להלן: " פסק הדין "), במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת המשיב, מנהל מס ערך מוסף תל אביב 3, לחייבו בכפל מס תשומות בסך 820,503 ש"ח (כפל סכום של 410,251 ש"ח).

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.

המבקש סיפק שירותי פיקוח על העמסת עופות עבור מוסד הכשרות של הרב מחפוד. הוא שכר לטענתו את שירותיו של מר עופר אביבי (להלן: "אביבי" ), על מנת שיסייע לו במלאכה זו. בתקופה שמחודש ינואר 2012 ועד חודש אפריל 2014, ניכה המערער מס תשומות על סמך 57 חשבוניות מס שהוצאו לו על ידי אביבי, בסכום כולל של 410,251 ש"ח.

המשיב סבור כי החשבוניות שהוציא אביבי למבקש הן חשבוניות פיקטיביות, שלא עומדת בבסיסן עסקה אמיתית. לאור זאת, הוא סרב להכיר בניכוי התשומות על פי החשבוניות, והשתמש בסמכותו לפי סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, כדי לחייב את המבקש בכפל מס תשומות. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נדחה בפסק דין מפורט. על רקע זה הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, ובצדו את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי.

2.

לטענת המערער, סיכויי הערעור שהגיש גבוהים, שכן בית משפט קמא " קבע ממצאים עובדתיים שאינם מתיישבים עם הראיות " ו-" הסיק מסקנות שאינן עומדות במבחן השכל הישר ". עוד טען, כי ביצוע פסק הדין מהווה " גזר דין מוות כלכלי " עבורו, וצפוי להסב לו נזק כלכלי בלתי הפיך, שכן הוא עובד כיום כשכיר, הכנסותיו אינן גבוהות ואמצעיו הכלכליים דלים.

3.

המשיב מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע. לטענתו, המבקש רחוק מלעמוד בנטל השכנוע אודות קיומו של נזק בלתי הפיך לו יידרש לקיים את פסק הדין. מתצהיר המבקש עולה כי למבקש הכנסה נאה, וכן בעלות בנכסים שפורטו על ידו. בנוסף, נטען כי תצהירו של המבקש והמסמכים הנלווים לו מותירים הרבה שאלות פתוחות לגבי מצבו הכלכלי האמיתי: כך למשל, המבקש לא פירט לגבי יכולתה הכלכלית של זוגתו, ולא ציין האם קיימים ברשותו פיקדונות או חסכונות. מעבר לכך נטען, כי סיכויי הערעור קלושים, שכן פסק הדין מבוסס על חומר הראיות והעובדות שהוצג בפניו, וכידוע בית משפט זה אינו נוטה להתערב בממצאים שבעובדה.

דיון והכרעה

4.

דין הבקשה להתקבל בחלקה. הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הוא כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים ". יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לסטות מן הכלל, כאשר השיקולים המנחים בהקשר זה הם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. כאשר הבקשה מכוונת כלפי פסק דין שבבסיסו חיוב כספי, יעוכב הביצוע במקרים חריגים בלבד, וזאת אם המבקש מצליח להראות שקיים חשש כי לא יצליח להיפרע מן המשיב אם יזכה בערעורו, לאחר שפסק הדין יבוצע; או כי מצבו הכלכלי עלול להיפגע באופן אנוש אלמלא יעוכב הביצוע. לצד זאת, נדרש המבקש להראות כי סיכוייו להצליח בערעור טובים (ראו: בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה (15.1.1997); ע"א 4642/18 אחים סלטי עיסאם בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין נצרת מדינת ישראל (13.9.2018)).

במקרה שלפניי, עסקינן בתשלום כספים למדינה ,

ועל כן אין חשש שלא ניתן יהיה להשיבם אם ו ככל שיתקבל הערעור . באשר להשלכות של מימוש מידי של פסק הדין על המבקש, צודק המשיב בטענתו, כי התשתית הראייתית שפרס המבקש לגבי מצבו הכלכלי אינה שלמה דייה. המערער לא הצהיר כי אין ברשותו נכסי נדל"ן נוספים מעבר לאלו שפורטו בתצהירו (בעלות בדירה ועוד חצי דירה בתל אביב), לא ציין האם ברשותו פיקדונות או חסכונות כלשהם, לא התייחס ליכולתה הכלכלית של אשתו, ולא התייחס לאפשרותו לגייס מימון ממקורות חיצוניים. גם הצהרתו לעניין בתו, המתגוררת לדבריו בביתו וסמוכה על שולחנו, נותרה סתומה, בהיעדר כל התייחסות לעובדה כי מדובר באשה בת 31 שנים. אף על פי כן, תשלום סכום של למעלה מ- 800,000 ש"ח כרוך, מטבע הדברים, בהכבדה כלכלית ניכרת לכל אדם מן היישוב, ובכלל זאת למבקש, כפי שעולה מנתוניו הכספיים. אף שהכבדה זו כשלעצמה אינה מצדיקה ככלל עיכוב ביצוע של פסק הדין (וראו: ע"א 4903/02 ב.ס השקעות בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ (2.9.2002), מצאתי לנכון בשים לב לכך שהמערער חויב גם בקנס המקסימלי, ולא רק בתשלום המס המלא בגין החשבוניות שהנפיק לו אביבי, להורות בנסיבות העניין על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שתשלום מחצית מן הסכום בו חויב המבקש (410,251 ש"ח), המתייחס לרכיב "כפל המס", יעוכב עד לאחר ההכרעה בערעור.

5.

סוף דבר: דין הבקשה להתקבל בחלקה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.