פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8059/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
רדיו קול ברמה בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
קולך
- פורום נשים דתיות
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ת"צ 23955-08-12 שניתן ביום
20.9.2018 על ידי כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
בשם המבקשת:
עו"ד מוטי ארד; עו"ד נוי
מצליח
בשם
המשיבה:
עו"ד
אסף פינק; עו"ד שני ארזי;
עו"ד
אורלי ארז-
לחובסקי
; עו"ד מיטל ארבל
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגנית הנשיא ג ' כנפי-שטייניץ ) בת"צ 23955-08-12 מיום 20.9.2018, בגדרו חויבה המבקשת, בין היתר, בתשלום פיצוי בסך מיליון ₪ לטובת הציבור, בגין מדיניותה המפלה והמוצהרת שלא להשמיע נשים בשידוריה (להלן: סכום הפיצוי ).
הבקשה לעיכוב ביצוע התמקדה בסכום הפיצוי שהושת על המבקשת, ולא בכספים שנדרשה לשלם בגין גמול, שכר טרחה והוצאות משפט – סך של 300,000 ₪ אשר שולמו למשיבה ביום 22.10.2018.
2.
העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בפסק דינו של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור, שהוגשה על ההחלטה שאישרה את ניהול התובענה הייצוגית (ראו רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות , פסקאות 9-2 (9.12.2015)). לפיכך, איני רואה טעם לחזור על העובדות ואתמקד בהחלטה האופרטיבית.
3.
בית המשפט קמא קבע כי סכום הפיצוי ישולם בשתי פעימות שוות של חצי מיליון ₪ לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: הקרן ) – הפעימה הראשונה, תשולם עד ליום 31.12.2018 (להלן: הפעימה הראשונה ), והפעימה השנייה תשולם עד ליום 31.7.2019 (להלן: הפעימה השנייה ). ענייננו בפסק דין כספי, ו הכלל הוא כי לבעל דין עומדת הזכות ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין לטובתו, ואין בעצם הגשת ערעור על פסק-דין כדי לעכב את ביצועו (ראו, לדוגמה, ע"א 5906/16 שירותי בריאות כללית נ' מועצת הקהילה האורתודוכסית הלאומית בחיפה (2.3.2017)). על המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית המשפט כי יש לסטות מהכלל. החריג העיקרי לכלל הוא מקום בו קיים חשש לגבי מצבו וחוסנו הכלכלי של הזוכה , שאז עשוי בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין מן הטעם שמא לא יהיה בידי הזוכה להשיב את כספי הזכייה אם יתקבל הערעור (ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות (30.8.2009); ע"א 5097/11 טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' צ'רלטון
בע"מ (14.8.2011) ). לעיתים, עשוי להינתן משקל גם למצבו הכספי של המבקש והאפשרות שיתמוטט כלכלית אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין (ראו, לדוגמה,
בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403 (1997); ע"א 7699/18 אלימלך נ' מס ערך מוסף תל אביב 3 (2.12.2018)).
4.
הצדדים הרחיבו בעניין מצבה הכלכלי של המבקשת – היא
החייבת . זה מושך לכאן, וזה מושך לכאן. סוגייה זו עמדה לנגד עיניו של בית המשפט קמא, אשר נדרש אליה בשים לב לחומר הראיות שהונח בפניו (ראו פסקאות 80-63). בית המשפט קבע כי:
"לאחר בחינת הנתונים שהובאו ע"י הצדדים בכל המתייחס למצבה הכלכלי של הנתבעת, ותוך עריכת איזון בין הצורך בקביעת פיצוי משמעותי הנותן ביטוי לפגיעה הגלומה בהפליה המגדרית שבענייננו ואשר יש בו כדי להרתיע את הנתבעת מפני הפרת החוק בעתיד מחד, ובין האינטרס שלא לפגוע ביציבותה של הנתבעת המעניקה שירותי תקשורת חשובים לחברות הקבוצה וחברי קהילתן ולסכן את המשך פעילותה מאידך, אני מעמידה את סכום הפיצוי על סך של מיליון
₪. בהתחשב בחיובה הכולל של הנתבעת, לרבות בגין הגמול, שכ"ט עו"ד והוצאות המשפט, ישולם סכום זה בשני תשלומים כפי שיפורטו בהמשך." (פסקה 79).
מבלי לקבוע מסמרות לעניין גובה הפיצוי הכספי (סוגיה הנמצאת לפתחו של בית משפט זה במסגרת ערעורים שהגישו הצדדים), סבורני כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי תשלום סכום הפיצוי יביא ל"קריסתה הכלכלית". למצער, לא עלה בידיה לבסס את אי יכולתה לעמוד בתשלום הפעימה הראשונה , שהמועד לפירעונה קרב ובא. זאת ועוד, טיעוני המבקשת בעניין חוסנה הכלכלי (או היעדרו) מעלים חשש לסיכול אפשרות הגבייה ממנה, ככל שפסק דינו של בית המשפט קמא יוותר על כנו, והמבקשת לא העמידה טעם שיפיג חשש זה. מנגד, רשמתי לפניי את האמור בסעיף 18 לתגובת המשיבה, לפיה נציגי הקרן התחייבו "שלא לחלק את הכספים בטרם תינתן הכרעה בערעור זה", התחייבות שיש בה כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים.
5.
המזכירות תקבע את הערעורים לשמיעה עד לחודש יוני 2019, עוד טרם המועד שנקבע לביצוע הפעימה השנייה. וההרכב שידון בערעור יתייחס לבקשה לעיכוב ביצוע הפעימה השנייה, ככל שלא יינתן פסק דין קודם לכן.
6.
סוף דבר : הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בכל הנוגע לתשלום הפעימה הראשונה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בבקשה זו בסך של 5,000 ₪.
ניתנה
היום, ט"ו בטבת
התשע"ט
(23.12.2018).
ש ו פ ט