עע"מ 9158/09 המועצה הארצית לתכנון ובניה נ. השמורה בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה בעת"מ 2629-05-09 (כב' השופטת ב' בר זיו), אשר ביטל את החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה והורה על אישורה של תכנית מתאר חפ/794א' (להלן: התכנית ) החלה על מקרקעין בשכונת אחוזה שבחיפה (להלן: המקרקעין ).

1.

בחודש מרץ 1994 יזם המשיב 2 את התכנית, שלפיה ישונה ייעוד המקרקעין משמורת טבע ומשטח המיועד לבתי מלאכה, לשטח מסחרי שבו יותר שימוש, בין היתר, לבתי קפה, מסעדה ומגרש חניה, תוך מתן הכשר למבנה של מסעדה, שפעלה שלא כדין. לאחר מהלכים שונים, החליטה בחודש יולי 2004 ועדת המשנה של הועדה המחוזית להפקיד את התכנית בכפוף לתנאים. לתכנית הוגשו התנגדויות רבות. אלה נסבו בעיקרן על נפקותו של אינטרס ההגנה על שלטון החוק ומניעת עידוד עברייני בנייה; קיומם של מטרדים כפועל יוצא של הייעוד; ופגיעה בלתי הפיכה בשטח פתוח. ביום 4.7.06 דנה ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בהתנגדויות ובעמדתה של החוקרת שמונתה מטעמה. לאחר קיום דיון, הוחלט ברוב קולות לדחות את התכנית, ובהמשך נדחתה אף בקשה לעריכתו של דיון חוזר בנדון. נגד החלטות אלה הגישו המשיבים עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (עת"מ 3346/06), אשר קיבל את העתירה (כב' השופטת ב' בר זיו), בקובעו כי החלטותיהן של רשויות התכנון שדנו בנושא היו "סתמיות ובלתי מנומקות" (סעיף 30 לפסק הדין). בעקבות פסק הדין בעתירה המינהלית, קיימה הועדה המחוזית דיון מחודש שבסופו הוחלט לאשר את התכנית ברוב קולות. על החלטה זו הוגשו – לאחר קבלת רשות – שני עררים לועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, אשר ראתה לדחות את התכנית ברוב קולות. ועדת המשנה לעררים נימקה החלטתה, הן בכך שמבחינה תכנונית אין לאפשר הקמת מסעדה במיקום המבוקש, הן בשיקול של חשיבות השמירה על שלטון החוק ואי עידוד עבריינות בנייה. לנוכח פניית חבר המועצה הארצית, לפי סעיף 6(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה -1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה ), קיימה מליאת המועצה הארצית לתכנון ובנייה דיון בעררים והחליטה – ברוב דעות של 16 חברים מול 1 – לאשר את החלטת ועדת המשנה לעררים, מנימוקיה. על החלטת המועצה הארצית, הגישו המשיבים את עתירתם לבית המשפט קמא.

2.

בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה קיבל כאמור את העתירה, לאחר שמצא כי משנקבע בחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, מנגנון להכשרת בנייה בלתי חוקית, אין מוסד התכנון רשאי ליתן לשיקול זה מעמד בכורה הדוחה מפניו שיקולים תכנוניים. לפי קביעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים, בדין ראתה הועדה המחוזית לאשר את התכנית במתכונתה המצומצמת שתחייב הריסת אך חלק מן הבנייה הבלתי חוקית במקום, בקובעו כי בכך יש כדי ליצור איזון ראוי בין האינטרסים התכנוניים הראויים הנוגעים לתכנית, לבין אינטרס השמירה על שלטון החוק. על החלטה זו הוגש ערעור- ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שלפניי.

3.

בבקשתן טוענות המבקשות כי הסיכויים להצלחת הערעור במקרה זה הינם טובים, הן משום שבניגוד לקביעת בית המשפט קמא, אין התכנית ראויה מן הבחינה התכנונית, הן משום שלא ניתן משקל מספיק לפגיעה בשלטון החוק הנגזרת ממתן האישור. עוד מציינות הן כי שגה בית המשפט כשבחר להעדיף את החלטת הועדה המחוזית נשוא הערר על פני זו של המועצה הארצית, הגם שלא נפל כל פגם בהחלטתה של זו האחרונה. לדידן, אף לו נמצא כי נפל פגם בהחלטות המועצה הארצית, היה מקום להשיב אליה את הדיון ולא להורות אוטומטית על אישור התכנית. המבקשות מוסיפות כי גם מאזן הנוחות תומך בקבלת בקשתן בשל הקושי שיהיה בהשבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור שהגישו לבית משפט זה, בין היתר בשל אפשרות הגשת תביעות לפיצויים נגדן על-ידי צדדי ג' בגין פגיעה בהם בשל אישור התכנית, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין. המשיבים 4 ו – 5 מסכימים לעיכוב הביצוע המבוקש.

4.

המשיבים 2-1 טוענים מנגד כי המבקשות לא הראו כי יהיה זה מן הנמנע או אפילו קשה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורן, ואף לא הצביעו על כל נזק שעלול להיגרם להן, זולת טענות בעלמא. מנגד – הם מוסיפים – אם יעוכב הביצוע ייגרמו להם נזק כבד בשל הסכומים הניכרים שהשקיעו עד כה במתחם. לטעמם, בכל

מקרה יידרשו להגיש בקשה להיתר בנייה, הליך שעלול להמשך זמן רב. בניית בית הקפה והפעלתו לא תגרום לנזק בלתי הפיך, והמשיבים 1 – 2 הם שנושאים בסיכון שהשקעתם תרד לטמיון אם יתקבל הערעור. לפיכך, טעמי מאזן הנוחות מחייבים להשקפתם דחיית הערעור.

5.

כידוע, שניים הם השיקולים אשר אותם ישקול בית המשפט בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין: סיכויו של המבקש לזכות בערעור שבעטיו מתבקש עיכוב הביצוע, ומאזן הנוחות בין הצדדים (ראו ל משל

עע"מ 9347/09

י.ד. ברזאני בע"מ נ' קל-בנין בע"מ (לא פורסם), 13.12.09).

יישומם של כללים אלה על המקרה שלפנינו מביא אותי למסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, נראה לכאורה כי אלה אינם נמוכים, בשים לב לכך שבית המשפט ראה להתערב בשיקול דעת תכנוני של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. גם מאזן הנוחות נוטה לטובתן של המערערות. אישור התכנית יוביל לכאורה לפעולות בנייה ולשינוי המצב הקיים. בנפרד מכך, אף יכולה להיווצר הסתמכות של צדדים שלישיים. מנגד, עיכוב ביצוע פסק הדין יביא לשמירה על המצב הקיים עד להכרעה בערעור, באופן שלא ישנה לרעה את מצבם של המשיבים. המשיבים, מפעילים במשך שנים פאב-מסעדה שלא כדין, שנגדו תלויים ועומדים צווי הריסה שטרם בוצעו וביצועם מעוכב עד לסוף שנת 2010. הודעתן של המבקשות כי במקרה שבו שמיעת הערעור לא תסתיים עד מועד זה, הן תסכמנה, באין שינוי מהותי בנסיבות, להארכת מועד עיכוב הצווים עד למתן פסק דין בערעור, מבטיחה אף היא כי המצב הקיים יישמר.

אשר על-כן, ראיתי להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק דין בערעור שהוגש לבית משפט זה על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים.

בשולי הדברים אעיר כי בשל תקלה טכנית הובא לפניי התיק ובו תגובת המשיבים 1- 2 רק אתמול. מטעם זה התעכב מתן ההחלטה. על כך אני מצר.