ע"פ 10175/09 אברהם כהן נ. מדינת ישראל - משטרת ישראל תנועה לכיש

ביום 20.12.2009 הגיש המבקש ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בקרית-גת (השופטת ר' בן-יששכר שורץ ) מיום 15.12.2009 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק ת 30055/08. ביום 10.1.2010 ניתן פסק הדין בערעור, בו החלטתי לדחות את ערעורו של המבקש (להלן: פסק הדין ). הכרעתי בעניינו של המבקש נעשתה בהתבסס על טיעוניו המפורטים של המבקש בכתב וללא דיון במעמד הצדדים. ביום 21.6.2010 הגיש המבקש בקשת הבהרה ביחס לפסק הדין, בטענה כי הדין מחייב את בית המשפט לאפשר לצדדים להשמיע את טענותיהם בעל-פה במהלך דיון בערעור (להלן: הבקשה ).

דין הבקשה להידחות. כבר נקבע בפסיקתנו כי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק ), אינו מקים חובה לשמיעת הצדדים בעל-פה בהליכים מן הסוג שבו עוסקת הבקשה. בפרט נקבע, כי ההכרעה בערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט, בניגוד לדיון בפלילים בערכאה הדיונית ובניגוד לערעור בפלילים על ההליך העיקרי, אינה חייבת להיעשות על סמך טיעוני הצדדים בעל-פה דווקא, וניתן לקבלה גם על בסיס טיעונים בכתב. כן נפסק, כי במקרים המתאימים לכך ניתן לראות בנימוקי הערעור בגדר הזדמנות נאותה להעלאת טענות הצדדים לעניין הוראת סעיף 147(ד) לחוק

העוסקת בערעור על החלטה בטענת פסלות שופט (ראו: ע"פ 200/10 אליאור חן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.3.2010)).

כך נעשה גם במקרה נשוא הבקשה.

בעניינו של המבקש, ההכרעה ניתנה בהתבסס על טיעוניו המפורטים בכתב, ולא על סמך שמיעת טיעוני הצדדים בעל-פה. זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שעל-פי ההלכה בעניין פסלות שופט ככלל לא קמה עילת פסלות מקום בו הטיעון מתבסס על החלטות דיוניות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.