ע"פ 4703/12גיא מקסימנקו נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

שני בחורים צעירים תכננו שוד בחנות, ואף בצעו זממם זה, תוך איומים והפחדה של בעלת החנות. הם הורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושל שוד בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 499(א) ו-402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), לאחר שהודו בביצוען של עבירות אלה במסגרת הסדר טיעון. מה צריך להיות עונשם? שאלה זו הוצגה בשלושת הערעורים שבפנינו – ערעורי המדינה כנגד קולת עונשיהם, כמו גם ערעורו של אחד מהם כנגד חומרת עונשו.

2.

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 19.5.2011 בשעה 22:00 לערך נכנסו גיא מקסימנקו (להלן: גיא ) ואליאסי תודיאל (להלן: אליאסי ) לחנות בדים בעיר בני ברק, הורו למתלוננת שעבדה בחנות לשכב על הרצפה, הצמידו לצווארה חפץ חד ואיימו עליה בשפה אלימה. הם לקחו מן החנות ומתיקה של המתלוננת כסף מזומן, שיקים, תעודות, טלפון וכרטיסי אשראי ומסמכים נוספים. את המתלוננת הם הותירו בחדר השירותים של החנות ונמלטו מן המקום.

3.

השניים הועמדו לדין והורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה על מרכיב העונש (ת"פ 49020-09-11, השופטת י' אמסטרדם ).

4.

בבואו לגזור את עונשם עמד בית המשפט קמא על חומרת העבירה ועל הנזק שנגרם למתלוננת. מנגד, הוא הביא בחשבון את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, בחורים צעירים ונעדרי עבר פלילי, שחיו חיי מצוקה.

5.

מתסקיר המבחן שהוגש בבית המשפט קמא בעניינו של גיא עלה כי הוא בעל דפוסי מחשבה עבריינים ותוקפניים, וכן מתקשה לקבל מרות ולשלוט בכעסים. עם זאת,

צוין בתסקיר כי הוא הביע צער וחרטה על הטראומה שגרם למתלוננת, רצה להתנצל בפניה ומאז האירוע השתלב בקבוצה טיפולית לעצורי בית. שירות המבחן המליץ כי ההכרעה בעניינו תידחה עד אשר יסתיים ההליך הטיפולי. בכל הנוגע לאליאסי, תסקיר שירות המבחן הצביע על כך שהוא נחשף לאלימות והזנחה מגיל צעיר והיה נתון ללחצים כלכליים. שירות המבחן התרשם כי אליאסי "נגרר" אחרי גיא, וכי בעת האירוע עדיין לא גיבש את זהותו האישית. שירות המבחן אף סבר כי חשיפתו לסביבה שולית עלולה לגרום לו להטמעת נורמות פסולות. על כן, המליץ שירות המבחן כי העונש שיושת על אליאסי לא יכלול רכיב של מאסר בפועל.

6.

בית המשפט קמא ייחס חומרה יתרה למעשיו של גיא (אשר היה הפעיל מבין השניים בעיקר בכל הנוגע להטלת אימה על המתלוננת) בהשוואה לחלקו הקטן יותר של אליאסי במעשים. בנסיבות אלה, בית המשפט קמא סבר שהערוץ השיקומי אינו מתאים בעניינו של גיא, והשית עליו עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר מותנה (כשהתנאי הוא שלא יעבור בתוך שלוש שנים כל עבירת רכוש או עבירת אלימות מסוג פשע, במשך שלוש שנים מיום שחרורו), וכן מתן פיצוי למתלוננת בסך 10,000 שקל. לעומת זאת, את אליאסי שלח בית המשפט קמא לקבל חוות דעת מהממונה על עבודות השירות. לאחר קבלת חוות הדעת של הממונה ובהתחשב בתסקיר החיובי בעניינו, השית בית המשפט קמא על אליאסי עונש מאסר של ששה חודשים, שירוצה על דרך של עבודות שירות, 15 חודשי מאסר מותנה (כשהתנאי הוא שלא יעבור בתוך שלוש שנים כל עבירת רכוש או אלימות מסוג פשע מיום קבלת גזר הדין), ומתן פיצוי למתלוננת בסך 10,000 שקל. בנוסף, הועמד אליאסי לפיקוח של שירות המבחן למשך שנה (על מנת שישתלב בקבוצה טיפולית).

8.

גזרי הדין הגיעו בפנינו במסגרת שלושה ערעורים. המדינה מערערת על קולת עונשם של השניים, בהצביעה על כך שההתחשבות בנסיבותיהם האישיות חרגה מן המידה הראויה (ע"פ 5137/12 בעניין גיא וע"פ 7705/12 בעניין אליאסי). מנגד, גיא מערער על עונשו (ע"פ 4703/12) מתוך שאיפה לכך שעניינו כבחור צעיר שמעד יזכה להתחשבות נוספת, וכן בהשוואה לעונש שהוטל על חברו.

9.

לאחר שבחנו את הערעורים, הגענו לכלל דעה כי אין זה מאותם מקרים שבהם ערכאת הערעור צריכה להתערב בגזירת הדין. בעשותנו כן אנו נותנים משקל ליתרונו של בית המשפט קמא בכל הנוגע להתרשמות בלתי-אמצעית מן הנאשמים ונסיבותיהם. כמו כן, תסקיר המבחן בעניינו של אליאסי מלמד על שיתוף פעולה מלא מצידו בהליך הטיפולי, כמו על השתלבותו במסגרת תעסוקתית בצורה משביעת רצון ומעוררת תקווה. שירות המבחן אף חזר והביע חשש כי השתת מאסר בפועל על אליאסי תובילו לאמץ התנהגות עבריינית. אנו סבורים שלא נכון יהיה להתערב בעונש שהושת עליו, לאחר שמכלול הנסיבות הובאו בחשבון גם על-ידי בית המשפט קמא. משכך, לא ראינו גם להתערב בעונשו של גיא ובהבחנה שערך בית המשפט קמא בין השניים. לנוכח השוני ביניהם איננו סבורים שעונשו של אליאסי מחייב להקל באותו אופן או באופן דומה גם עם גיא. מן התסקיר העדכני בעניינו של גיא אף למדנו כי הוא לא נמצא בשל דיו להליך שיקומי. עם זאת, אנו סבורים שאין מקום להחמיר החמרה נוספת עם גיא בלבד, שאף מהתסקיר בעניינו עולה שהכיר בחומרת מעשיו, גם אם לא הכרה בשלה ומלאה דייה.

10.

אכן, ברגיל, רף הענישה ההולם עבירות כמו אלה שבהן הורשעו המשיבים במקרה זה הוא גבוה יותר (ראו: ע"פ 2163/05 אלייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.12.2005), בפסקה ו; ע"פ 4182/10 אגבאריה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.3.2011); ע"פ 2013/11 ג'בארין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.5.2012)). הגם שאיננו סבורים שעלינו להתערב בגזרי הדין, אנו תמימי דעים עם התביעה שככלל נורמת הענישה בעבירות מסוג זה היא גבוהה יותר, וכך גם ראוי לה שתהיה. אולם, פסיקתו של בית משפט זה הקלה בעונשם של נאשמים במקרים חריגים שבהם נמצאו נסיבות מקלות במיוחד (ראו למשל: ע"פ 7187/05 גולדמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.11.2005); ע"פ 3477/09 מדינת ישראל נ' חדר (לא פורסם, 4.2.2010)). לא התעלמנו מן החומרה הכרוכה בעבירות שנדונו בפנינו, עבירות המערערות את הביטחון האישי של הנתקף ושל הציבור בכללותו, אשר כה חשוב לכל אדם. אולם, בית המשפט קמא, שהיה אף הוא מודע לכך, סבר שזהו אחד מאותם מקרים שבהם ראוי להתחשב בבחורים צעירים שכשלו לראשונה בחייהם, ומאז עברו את העבירות המכוערות שבהן הורשעו הפנימו את חומרת מעשיהם, גם אם בדרגות שונות.

11.

התוצאה היא שאנו דוחים את כלל הערעורים. העונשים שהשית בית המשפט המחוזי נותרים בעינם. המערער בע"פ 4703/12 יתייצב לריצוי עונשו ביום 20.1.2013, בשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הממונה על עבודות השירות יודיע על תאריך להתייצבות המשיב בע"פ 7705/12 לביצוע עבודות השירות.