ע"פ 8092/04 ישראל חביב נ. מדינת ישראל

1.המבקש – שהוא יליד 1971 – הורשע, על פי הודייתו בגדר הסדר טיעון, בארבעה מעשי עבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס ובהחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. כמו כן הורשע בעבירות של החזקת סכין שלא כדין, זיוף, שימוש במסמך מזויף, התחזות כאדם אחר והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי שני כתבי אישום נוספים שותם ביקש לצרף. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת י' הכט), בגזר דינו מיום 27.7.04, גזר על המבקש מאסר לתקופה של 48 חודשים, מתוכם 40 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי וכן קנס בסך 30,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם. ביצוע גזר הדין עוכב על ידי בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן על ידי, עד היום – 19.10.04.

המבקש ערער על גזר הדין ובגדר הערעור מבקש הוא לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור. בא כוח המדינה מתנגד לבקשה.

2.טעמה העיקרי של בקשת המבקש הוא שהוא מטופל מזה שנה ושלושה חודשים בקהילה טיפולית לנפגעי סמים "משמר לחיים" והוא מבקש להוסיף ולשהות בקהילה עד תום הטיפול כדי למצות את תהליך הגמילה מסמים. העובד הסוציאלי המטפל במבקש בקהילה הטיפולית, מר אילן מאירי, הוסיף דברים על השינוי הגדול שחל באישיותו של המבקש במהלך התקופה שהוא שוהה בקהילה ועל הסיכויים הטובים, לדעתו, שייצא ממעגל העבריינות. לדבריו, מצוי המבקש בעיצומו של התהליך הטיפולי המורכב והממושך, שיסתיים כעבור תקופה נוספת של 6 חודשים. מאז ילדותו של המבקש לא זכה בחיבוק של בני משפחה או של חברה נורמטיבית, אלא ל"חיבוק" של החברה העבריינית. הוא לא למד בבית ספר, התגלגל בין פנימיות, ומגיל 9-8 שנים התייחסו אליו כעבריין. עתה, לראשונה בחייו, מתחיל המבקש להיפתח ולהיחשף. לדברי מר מאירי, גם אחרי סיומו של הטיפול יימשך הקשר של הקהילה איתו; מאידך גיסא, אם יכנס לכלא ייקטע התהליך ויש חשש שיכשל.

כנגדו טען בא כוח המדינה כי יש לדחות את הבקשה בשל חומרת מעשיו של המבקש ובשל חומרתן של הרשעותיו הקודמות. אשר לטיפול הגמילה ניתן להמשיכו גם בין כותלי הכלא.

3.עיינתי בגזר הדין, בתסקירי שירות המבחן, בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, שהחליט לשחרר את המבקש לחלופת מעצר בקהילה הטיפולית ובהחלטתה של חברתי הנכבדה, השופטת ד' דורנר, מיום 17.7.03, (בש"פ 6504/03 מדינת ישראל נ' חביב , פ"ד נז(5) 865), שאשרה את החלטת השחרור. לפי כתב האישום, שבעובדותיו הודה המבקש, מדובר בארבע עסקות סמים שבהן מכר סם מסוכן מסוג קנבוס: בראשונה – 5.060 ק"ג; בשניה – 1.040 ק"ג, בשלישית – 7.580 ק"ג, ברביעית – 19.3 ק"ג. כמו כן החזיק בכמות נוספת במשקל 19.935 ק"ג שלא לשימושו העצמי. הרשעותיו הנוספות היו בשל החזקת סכין ובשל זיוף רישיון נהיגה וכן שימוש ברישיון המזויף לשם התחזות כאחר כלפי שוטרים שעיכבו אותו. עוד עולה מגיליון המרשם הפלילי של המבקש כי הורשע בעבר 50 פעמים, מאז מלאו לו 14 שנים, בעבירות רכוש ואחרי כ- 8 שנים התחילה מעורבותו בעבירות סמים.

אכן, נראה לכאורה כי הסיכויים שערכאת הערעור תבטל את עונש המאסר, או תקל בעונש במידה ניכרת, אינם גדולים; ולפי המקובל עלינו, במצב דברים כזה, דינה של בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין להידחות. אולם, המשפט הפלילי עניינו חייו של אדם, ואף חייהם של הסובבים אותו, ולפעמים חובה עלינו לחרוג מגדרם של כללים מקובלים. התרשמתי כי למבקש – שהוא כבן 34 שנים – נפתחו עתה, ככל הנראה בפעם הראשונה בחייו, שערי תשובה. אחרי שנות ילדות ונערות שבמהלכן לא זכה בחינוך ובתמיכה אוהבת הגיע למסגרת תומכת שהוא נענה לה. ככל הנראה, בפעם הראשונה בחייו, מחזיק הוא ביד המושטת לעזרתו ומבקש לצאת מיוון המצולה שבו שקע. היום קשה מאוד, ואולי אי אפשר, לחזות את סופו של התהליך, אולם אחרי תקופה של שנה ושלושה חודשים של התקדמות, סבורני שיש יסוד לתקוה. על כך כתבתי במקום אחר, לעניין שחרור לחלופת מעצר במוסד גמילה, כי בשל התקוה, שלעולם אין להתייאש ממנה, יש להעניק הזדמנות נוספת (בש"פ 10029/03 לוי נ' מדינת ישראל , תק-על 2003(4) 880). אם יידחה, אפוא, ביצוע גזר הדין יתכן שבינתיים יעלה המבקש על דרך הישר. אז ייצא, כמובן, המבקש עצמו נשכר, אך גם החברה תצא נשכרת; ואולי גם תמצא בכך ערכאת הערעור טעם טוב להקלה בעונשו (ראו ע"פ 5619/01 סלים כאמלה נ' מדינת ישראל , תק-על 2002(3) 821). זאת ועוד, באיזון בין הנזק העלול להיגרם לציבור אם ימשך עיכוב הביצוע – בשל החשש שהמבקש יעבור עבירות נוספות בזמן שהייתו בקהילה הטיפולית – לבין הנזק העלול להיגרם למבקש, ולציבור, אם יופסק התהליך הטיפולי, נראה לי שמשקלו של החשש מפני הנזק האחרון גובר.

4.לפיכך, אני מעכב את ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות הקנס שהוטל, למשך תקופה של 6 חודשים מהיום, על מנת שהמבקש יוסיף לשהות בקהילה הטיפולית שבה הוא שוהה ויסיים את התהליך הטיפולי. סמוך לתום התקופה יגיש שירות המבחן תסקיר מעודכן על המבקש וסמוך לאחר מכן ייקבע מועד לשמיעת הערעור. אם ייפסק התהליך הטיפולי יודיעו על כך מנהלי הקהילה הטיפולית לבית המשפט ותשקל הפסקתו של עיכוב הביצוע.

עד להחלטה אחרת יעמדו בעינם התנאים והערבויות שנקבעו לצורך שחרורו של המשיב.