פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10057/17
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
גדות סוכנות לביטוח מ.ש.
נ ג ד
המשיב:
סאמי סח'ניני
בקשת רשות ערעור על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת ברע"א 13219-10-17 מיום 26.11.2017
שניתן על-ידי השופטת ר' גלפז מוקדי
בשם המבקשת:
עו"ד אסף מכלוביץ; עו"ד שלי
נחום
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז מוקדי ) ברע"א 13219-10-17 שניתן ביום 26.11.2017, לפיו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת (כב' השופטת ר' זועבי ) ברע"צ 36611-03-17 שניתן ביום 7.9.2017, לפיו נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקשת על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם ש' ג'ובראן )
בתיק 10-99783-12-0 שניתנה ביום 8.3.2017 . אציין כי בהחלטתו דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה למינוי ממונה בתיק האיחוד שהגישה המבקשת.
רקע והליכים קודמים
2.
כעולה מהבקשה למינוי ממונה בתיק האיחוד (להלן: הבקשה למינוי ממונה ), ביום 9.9.2012 אוחדו כלל תיקי החייב – המשיב, והוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים,
ונקבע לו צו תשלומים בסכום של 450 ש"ח לחודש. במועד הגשת הבקשה למינוי ממונה עמד חובו של המשיב על סך של 215,936 ש"ח. ביום 6.3.2017 הגישה המבקשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל להורות על מינוי ממונה לתיק האיחוד על-פי סעיף 74 יד' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל ), וזאת עקב קשיים בהם נתקל נושה אחר של המשיב בהשגת אישור זכויות בנכס מקרקעין השייך למשיב. בעניין זה מסתמכת המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור בפש"ר (מחוזי ת"א) 20399-08-14 אברהמי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקאות 13-10 (15.01.2017) (להלן: עניין אברהמי )),שם פורטו המקרים בהם ראוי למנות ממונה, ולטענת המבקשת המקרה שלפנינו בא בגדר מקרים אלה. המבקשת טענה כי מינוי ממונה יועיל לנושים ואף לחייב, הואיל ומחד, מצבת הנשייה גדלה מידי חודש, שכן אין בסכום שנפסק בצו התשלומים כדי לכסות אף את ריבית הפיגורים בגין חובותיו של המשיב, ומאידך, החייב נתון לפיקוח והגבלות אשר צפויות להימשך זמן רב בשל צו התשלומים הנמוך שנפסק.
3.
בהחלטתו מיום 8.3.2017 דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה למינוי ממונה וקבע כי מדובר בתיק איחוד בו קיימים הליכים פעילים, וכי פתוחה הדרך למבקשת לפתוח בהליכים למימוש נכס כזה או אחר במסגרת תיק האיחוד, אף ללא
מינוי ממונה, ומכל מקום זה אינו המקרה המצדיק מינוי ממונה.
4.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לבית משפט השלום בנצרת. בהחלטתו מיום 7.9.2017 דחה בית משפט השלום את בקשת רשות הערעור, תוך שנקבע כי אין מקום לשנות מהחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר בפניו עמדו כל הנתונים הרלבנטיים. עוד נקבע כי המבקשת לא נתנה הסבר באיזה אופן יועיל מינוי ממונה שעה שמדובר בחייב אשר משתף פעולה ועומד בצו התשלומים שהוטל עליו, וכי הקושי באיתור מסמך הזכויות עבור נכס המקרקעין שבבעלותו אינו נובע מחוסר שיתוף פעולה בעניין זה מצד המשיב. כמו כן, לא ברור כי המבקשת תוכל לממש את זכויותיו של המשיב בנכס המקרקעין, וזאת לאור ההגנה לה זכאי המשיב בהתאם לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. בנוסף, ציין בית משפט השלום כי על מינוי ממונה להיעשות במשורה, לנוכח מיעוט המקרים בהם נדרש מינוי שכזה, ובנסיבות המקרה שלפנינו, , בו המשיב משתף פעולה, הרי שלא קיים חשש להסתרת מידע אודות זכויות החייב המצריך מינוי ממונה אשר יאתר נכסים ויגבש הצעה להסדר בין המשיב לנושים.
5.
בהמשך לכך, הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת על החלטת בית משפט השלום. בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטה מיום 26.11.2017. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף רצונה של המבקשת בפסק דין עקרוני בעניין מינוי ממונה, הרי שההליך נטוע בנסיבות המקרה הנתון בפניו – נסיבות אשר שונות מאלה שעמדו בפני בית המשפט המחוזי בעניין אברהמי, ואין בהן כדי להצביע על האופן בו תוגשם ציפיית המבקשת למימוש נכס המקרקעין אשר בבעלות המשיב בדרך של מינוי ממונה. בנוסף, העיר בית המשפט המחוזי כי אמנם מינוי ממונה יכול להביא לייעול הליכי ההוצאה לפועל, אולם לא כאשר מדובר במינוי ממונה לשם מימוש נכס כזה או אחר.
הבקשה דנן
6.
בקשת רשות הערעור שלפניי נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת חוזרת על הטענות שהעלתה בערכאות הקודמות. לטענתה, יש מקום למנות ממונה בתיק האיחוד בעניינו של המשיב, על אף שנקבע שהמשיב משתף פעולה עם רשות האכיפה והגבייה, מאחר ויתכן שהמשיב מסתיר מנושיו מידע על זכויותיו, ומכל מקום, הממונה יוכל לבחון ביעילות את האפשרות למימוש נכס המקרקעין של המשיב בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ואפשרויות נוספות להסדרת חובות המשיב. יתרה מכך, המבקשת טוענת כי עניינה של הבקשה חורג מעניינה הפרטי, וכי יש בו חשיבות ציבורית רבה – התוויית השיקולים והמצבים השונים בהם ראוי למנות ממונה בתיקי איחוד בהוצאה לפועל, תוך הקטנת הנזק לחייב ולזוכים, ובכך להביא לייעול ההליכים.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להורות על הגשת תשובת המשיב.
כידוע, רשות ערעור ב"גלגול רביעי" תינתן במשורה, במקום בו מתעוררת שאלה בעלת חשיבות רחבה שטרם ניתנה עליה הדעת, ובהתקיים "נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות ממש" (רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה ד(3) (18.3.2007); רע"א 7864/16 כהן נ' מילגרום , פסקה 6 (21.11.2016); רע"א 4952/16
צבר נ' עמותת שקמה מוסד חינוכי אזורי ב"יד מרדכי" , פסקה 6 (7.3.2017); רע"א
9306/17 טברדובלב נ' יצחק לוי ואח' , פסקה 8 ( 03.12.2017)). הבקשה דנן אמנם מעלה, בין היתר, שאלה עקרונית בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך זה, בנוגע לקווים המנחים והמאפיינים למינוי ממונה וכיצד יופעלו סמכויותיו. אולם, הדיון בשאלה זו אינו נדרש לענייננו, שכן, עיון בהחלטותיהם של שלוש הערכאות שדנו בעניינה של המבקשת מעלה כי סוגיית מינוי הממונה, בנסיבות המקרה הנדון, נשקלה היטב, ולא מצאתי לשנות מן ההחלטה לפיה מינוי ממונה במקרה זה לא ייעל את ההליך.
8.
סוף דבר: דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ב' בשבט התשע"ח (18.1.2018).
ש ו פ ט ת