רע"א 9306/17 אולג טברדובלב נ. אבינועם יצחק לוי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן ) ברע"א 51720-06-17 שניתנה ביום 4.7.2017, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט העמית מ' סובול ) בעש"א 67244-11-16 שניתנה ביום 17.4.17, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם א' פליקר )

בתיק 516051-09-16 שניתנה ביום 7.11.2016 , בגדרה דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת המבקש לסגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח בעניינו.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש, המייצג את עצמו, שכר דירה בחולון (להלן: הדירה ). המשיבים, יורשיו של בעל הדירה, ביקשו לפנות את המבקש ממנה, ולשם כך הגישו תביעה לפינוי מושכר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברקוביץ , תא"ח 36884-01-16). בפסק דין מיום 14.3.2016 נקבע כי על המבקש לפנות את הדירה ולמסור את החזקה בה למשיבים עד ליום 31.8.2016 (להלן: מועד המסירה ). כמו כן חויב המבקש בהוצאות המשיבים בסך 2,500 ש"ח, אולם נקבע כי המבקש ישלם למשיבים סכום זה רק אם לא יפנה את הדירה עד מועד המסירה (להלן: פסק הדין ).

3.

חרף הוראות פסק הדין, לא מסר המערער את הדירה עד מועד המסירה, על כן פנו המשיבים ללשכת ההוצאה לפועל לשם גביית סכום ההוצאות שנפסק לטובתם. בהמשך לכך, המבקש הגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל ובה עתר לסגירת התיק בעניינו לאור טענתו כי הוא מילא אחר הוראות פסק הדין. עוד טען המבקש כי הוא היה נכון למסור את הדירה במועד שנקבע, אולם האנשים שהגיעו לפגישה עמו לא היו אלה שמהם שכר את הדירה. בנוסף טען המבקש כי בפסק הדין נקבע כי עליו להשיב את החזקה בדירה לכלל המשיבים אך רק אחד מהם הגיע לפגישה עמו. לבסוף טען כי על-פי פסק הדין הוא חויב בתשלום ההוצאות רק אם לא יפנה את הדירה במועד ולא במקרה בו הדירה לא תימסר במועד, על כן מאחר שלטענתו הוא פינה את הדירה במועד, אין לחייבו בהוצאות.

המשיבים הגישו תשובתם לבקשה ובה הכחישו את כלל הטענות.

4.

בהחלטתו מיום 7.11.2016 דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה (כב' הרשם א' פליקר , תיק 516051-09-16) וקבע כי המשיב 1, שהגיע לקבל את החזקה בדירה, היה אחד מהתובעים בתביעה שהגישו המשיבים לפינוי המושכר ונכח בדיון שנערך בבית משפט השלום בתביעה זו. לפיכך נקבע כי טענת המבקש לפיה הוא לא הכיר את שני האנשים שהגיעו לקבל את החזקה בדירה היא חסרת כל היגיון. כמו כן, נדחתה טענתו של המבקש לפיה בהתאם לפסק הדין הוא היה חייב להשיב את החזקה בדירה לכלל התובעים יחד, שכן הדבר לא צוין במפורש בפסק הדין.

המבקש הגיש שתי בקשות לעיון חוזר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל. בקשות אלו נדחו על ידי הרשם בהחלטות מיום 14.11.2016 ומיום 16.11.20116.

5.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 7.11.2016 לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' סובל , עש"א 67244-11-16) ובקשתו נדחתה בהחלטה מיום 27.4.2017. בית משפט השלום אימץ את החלטת הרשם וסמך ידו על קביעותיו העובדתיות והמשפטיות. בנוסף לכך, נדחתה טענתו של המבקש כי פינויה של הדירה ללא מסירת החזקה בה בפועל מקיים את הוראות פסק הדין בו נקבע מפורשות כי לא די בפינוי הדירה וכי יש למסור את החזקה בה בפועל למשיבים.

6.

בהמשך לכך, הגיש המשיב בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום. בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטה מיום 4.7.2017 (כב' השופטת א' כהן , רע"א 51720-06-17 ) . בית המשפט המחוזי קבע כי טענות המבקש הן ערעוריות במהותן, וכי הבקשה אינה עומדת במבחנים לקבלת מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עוד נקבע כי טענות המבקש נסבות על ממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאות הקודמות שממילא אין ערכאת הערעור מתערבת בהם אלא במקרים חריגים.

הבקשה דנן

7.

הבקשה דנן נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש חוזר על הטענות שטען בערכאות הקודמות. לדבריו, הוא נמנע ממסירת החזקה בדירה במועד שנקבע מאחר שלא הכיר את האנשים שנפגשו עמו לצורך כך. המבקש חוזר גם על טענותיו לפיהן פסק הדין חייב אותו למסור את הדירה לכל התובעים ולא לחלק מהם, וכי פסק הדין קבע כי הוא יחויב בתשלום ההוצאות רק במקרה בו הוא יימנע מפינוי הדירה במועד אך לא במקרה שבו יימנע ממסירתה . לטענת המבקש הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית לנוכח האפליה החברתית נגד שוכרי הדירות.

המבקש הגיש לצד הבקשה דנן בקשה "לעיכוב הליכים" ובה ביקש, ללא כל נימוק או הסבר, כי ההליכים נגדו בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להורות על הגשת תשובת המשיבים.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול רביעי" תינתן במשורה, במקום בו מתעוררת שאלה בעלת חשיבות רחבה שטרם ניתנה עליה הדעת, ובהתקיים "נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות ממש" (רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה ד(3) (18.3.2007); רע"א 4952/16 צבר נ' עמותת שקמה מוסד חינוכי אזורי ב"יד מרדכי" , פסקה 6 (7.3.2017); רע"א 7864/16 כהן נ' מילגרום , פסקה 6 (21.11.2016)). הבקשה דנן אינה עומדת באמות מידה מחמירות אלה באשר היא אינה מעלה שאלה משפטית חדשה או בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים להליך זה. טענותיו של המבקש מתמקדות בטענות עובדתיות מובהקות אשר כבר נדונו ונדחו על-ידי שלוש ערכאות ואשר ממילא לא בנקל תתערב בהן ערכאת הערעור אף במקרה של ערעור בזכות.

למעלה מן הצורך אוסיף כי עיון בפסק הדין מלמד כי כל ההחלטות המפורטות לעיל (החלטת רשם ההוצל"פ והחלטות בית המשפט השלום והמחוזי) מיישמות נכונה את הוראות פסק הדין.

נוכח האמור והתוצאה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה לצד הבקשה דנן.

9.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובה, לא יעשה צו להוצאות.