פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
1021/08 - א'
רע"א
1177/08
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקשים:
מרסל אבירם ואח'
נ ג ד
המשיבה:
הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשות לפטור מהפקדת ערבון בהליכים שבכותרת.
1.
שני ההליך נסובים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה הוחלט לעכב את ביצועה של החלטת ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 (להלן – ועדת העררים). ועדת העררים דנה במשותף בשורה ארוכה של עררים, בהם התעוררה השאלה בדבר מועד תחילת תשלום תגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים למי שהוכר כנכה על פי החוק, בשל גירוש העומד בקריטריונים של דנ"א 11196/03 גרנות נ' הרשות המוסמכת (טרם פורסם, 9.10.2005) (להלן – הלכת גרנות ). לפני הנחיית שר האוצר, מקבלים אותם נכים תגמולים שוטפים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ממועד פנייתם למשיבה לאחר שנפסקה הלכת גרנות . ועדת העררים קבעה כי מועד התגמול יהיה ממועד פנייתו לראשונה של תובע התגמול אל המשיבה, גם אם בזמנו נדחתה תביעתו והוא לא השיג על ההחלטה. קביעה זו התבססה על מתן הארכת מועד להגשת ערר שהעניקה ועדת העררים לאותם תובעים. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבה לעכב את ביצועה של החלטת ועדת העררים, ככל שהיא נוגעת ליסוד הרטרואקטיבי שבקבלת התגמולים. כנגד החלטה זו מופנות שתי הבקשה לרשות ערעור.
2.
בשתי הבקשות שלפניי מתבקש פטור מהפקדת ערבון. נטען כי המבקשים הם כולם ניצולי שואה, אנשים מבוגרים ונכים, ורבים מהם סובלים מבעיות בריאותיות וממחלות קשות. הבקשות לפטור מהפקדת ערבון מתבססות על טעמים הומניטריים, מוסריים וערכיים, ולא על בסיס כלכלי מובהק. המשיבה מתנגדת לבקשות, בטענה כי המבקשים אינם טוענים להעדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון ובטענה כי סיכוייהן של הבקשות לרשות ערעור להתקבל הינם נמוכים.
3.
בהתאם לתקנה 20(12) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007, הליכי ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים פטורים מאגרה. אך הפטור מתשלום אגרה אינו מצמיח, באורח אוטומטי, פטור מהפקדת ערבון. זאת, הן משום שהתקנות הנזכרות אינן נוגעות כלל לשאלת הפקדת הערבון, והן בשל השוני בין תכלית האגרה לתכלית הערבון (ראו, רע"א 9026/01 מושקוביץ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם, 31.12.2001)). החובה להפקיד ערבון בהליכים אלה מבוססת על תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שהוחלו על הגשת בקשה לערעור לפני בית המשפט העליון בהליכים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, (בתקנה 11 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש"ל-1969). על כן גם בהליך המוגש על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, נקודת המוצא היא כי קיימת חובה להפקיד ערבון, וככלל, בהעדר טענה ספציפית בדבר חוסר יכולת כלכלית, אין מקום לפטור מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, בקביעת החיוב בערבון יש להתחשב באופיו המיוחד של ההליך. יש לזכור בהקשר זה כי אין המדובר בהליך אזרחי רגיל אלא בהליך בעל סממנים יחודיים, הן בהיבט הסוציאלי והן בהיבט ההיסטורי-ערכי. יוער כי על פי תקנות סדרי הדין המיוחדים שהותקנו בעניין שמיעת הערעור לפני בית המשפט המחוזי בהליכים על פי החוק, לא הוטלה חובה להפקיד ערבון. כאמור, מחוקק המשנה גם ראה לנכון לפטור את ההליכים מתשלום אגרה. הסדרים מיוחדים אלה נעוצים כולם באופים הייחודי של ההליכים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. אופיים היחודי של ההליכים משליך גם על עניין הערבון. הדבר נעוץ בכך שלעיתים, אופי ההליך מלמד על כך שבית המשפט יימנע מלהטיל הוצאות על יוזם ההליך, אף אם ההליך ייכשל (השוו, ע"א 10319/06 נורדן נפט (1998) בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.4.2007). במקרים אלה, בהתחשב בכך שהתכלית העומדת ביסוד החובה להפקיד ערבון היא הגנה על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו באופן זמין וודאי (ראו, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007), אין הצדקה לחייב את יוזם ההליך בהפקדת ערבון או למצער יש להסתפק בערבון נמוך.
4.
במקרה שלפניי ישנו יסוד מוצק להערכה כי גם אם יידחו הבקשות לרשות ערעור, בית המשפט יימנע מלהטיל הוצאות על המבקשים. הערכה זו מבוססת, בראש וראשונה, על אופיו הייחודי של ההליך, הנסוב על תגמולים המשולמים לאנשים הסובלים מנכות בעקבות רדיפתם על-ידי הנאצים. הערכה זו נשענת גם על כך שעל פני הדברים נראה כי בפי המבקשים טענות ממשיות הראויות לבירור; על היקפו של ההליך, המוגבל לעניין עיכוב ביצוע החלטת ועדת העררים; על כך שכל המבקשים הם אנשים מבוגרים, המוכרים כנכים; על מעמדה של המשיבה כרשות שלטונית; על כך שבית המשפט המחוזי לא חייב את המבקשים בהוצאות הגם שדחה את עמדתם; ועל כך שניסיון העבר מלמד כי בערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בית משפט זה אינו נוהג לפסוק הוצאות לטובת המשיבה. במצב דברים זה, נחה דעתי כי חיוב המבקשים בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבה הוא בבחינת הכבדה מיותרת, אשר אינה מתחייבת במקרה דנן לאור תכליתו של הערבון.
אשר על כן, ניתן בזה פטור מהפקדת ערבון, כמבוקש.
ניתנה היום, י"ח באדר א'
תשס"ח (24.2.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת