רע"א 1964/10 תמיר ישראל נ. חליחל פאינאן

1.

המבקש הוא הבעלים של שתי חנויות במרכז מסחרי בעיר נצרת עילית המחולקות למספר יחידות נפרדות. במרץ 2004, נחתם חוזה שכירות בינו לבין עורך דין ביחס לחלק מאחת החנויות. בהסכם נכללה תניה מגבילה שלפיה יתר שטחי החנות לא יושכרו אלא לאדם או גוף העוסקים בעריכת דין. חרף כך, הושכרו יתר שטחיה של אותה החנות למשיב 1 ובהמשך – בהסכמת המבקש – בשכירות משנה למשיבה 2, למטרת הקמת מכון יופי. על רקע זה, נקט עורך הדין בהליכים משפטיים נגד יישום חוזה שכירות המשנה, בגדרם ניתן צו מניעה זמני נגד עבודות שיפוץ שתכננו המשיבים לבצע בנכס. ההליך בין הצדדים הסתיים בפשרה שפרטיה אינם נדרשים לצורך הכרעה בהליך הנוכחי, ובמסגרתה בוטל צו המניעה. על רקע זה הגישו המשיבים לבית משפט השלום בנצרת תביעה, ובה דרשו כי המבקש יפצה אותם בגין הנזקים שנגרמו להם בתקופת הביניים שבה עמד צו המניעה בתוקפו, לרבות אובדן רווחים מן העסק, אשר פתיחתו התעכבה. תביעתם של המשיבים התקבלה, תוך שנקבע כי המבקש הטעה אותם ביחס למצב המשפטי של הנכס המושכר וכי התנהלותו היתה נגועה בחוסר תום לב. המבקש חויב, אפוא, בתשלום פיצויים למשיבים, וכן בתשלום הוצאות משפט. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, בהיעדר עילה להתערבות בממצאי הערכאה הדיונית.

2.

לפסק-דין זה מכוונת הבקשה שלפניי, בגדרה מלין המבקש על כך שבית המשפט המחוזי לא דן בכל ההשגות שהעלה לגבי פסק דינו של בית משפט השלום. לא אוכל להיעתר לבקשה. החלק הארי של הטענות המועלות בבקשה מבקשות להשיג על ממצאי עובדה שנקבעו בידי הערכאה הדיונית. כידוע, ערכאת הערעור איננה נוטה להתערב בממצאים מעין אלה, והדברים אמורים ביתר שאת, מקום שבו מדובר בערעור בגלגול שני. כמו-כן, הלכה היא כי רשות ערעור תינתן רק במקרים המעלים שאלה משפטית כללית החורגת מעניינו של המבקש הספציפי. הבקשה שלפניי נסבה כל כולה על

עניינו הפרטני של המבקש והיא אינה מעלה כל שאלה כללית מעין זו (ראו בהקשר זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין אני עושה צו להוצאות.