רע"א 2069-24 רע"א 2069-24

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' עיילבוני) מיום 19.2.2024 בת"א 55414-12-21, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) להוציא מתיק בית המשפט חוות דעת מומחה בתחום החיתום שהגישו המבקשות.

1.בתמצית, בבית המשפט המחוזי בנצרת מתנהלת תביעתו של המשיב 5 בגין תאונת עבודה שאירעה ביום 9.12.2009, בעת שעבד אצל המשיבה 3 (מ.א.מ. חשמל ומערכות מתקדמות בע"מ). התביעה הוגשה גם נגד החברה ששימשה כקבלן הראשי בפרויקט, המשיבה 1 (רום גבס חיפוי וקירות (1997) בע"מ), והמבטחת שלה, המשיבה 4 (איילון חברה לביטוח בע"מ); נגד החברה ששימשה כקבלן החשמל בפרויקט, המבקשת 1 (לב אביר הנדסת חשמל בע"מ), והמבטחת שלה, המבקשת 2 (הפניקס חברה לביטוח בע"מ); ונגד מזמינת הפרויקט, המשיבה 2 (ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ).

2.כפי שעולה מהבקשה, בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לתוקפו והיקפו של אישור קיום ביטוחים שהוצא על ידי המבקשת 2 לטובת המשיבה 1. על מנת להוכיח את טענותיהן, הגישו המבקשות חוות דעת של מומחה בתחום החיתום, מר רובינשטיין, לצורך הבנת הנהוג והמקובל בשוק הביטוח (להלן: חוות הדעת). המשיבות ביקשו להוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט בטענה שלא מדובר בחוות דעת מקצועית אלא בחוות דעת משפטית הכוללת פרשנות של מסמכי פוליסות הביטוח בלבד; המבקשות התנגדו לבקשה. ביום 19.2.2024 קיבל בית משפט קמא את הבקשה וקבע כי עיון בחוות הדעת מלמד שהיא עוסקת בניתוח ובפרשנות של מסמכים כתובים ותו לא, באופן החורג אל תוך גבולות תפקידו של בית המשפט, האמון על פרשנות הדין והסקת מסקנות משפטיות באשר לאותם מסמכים. בית משפט קמא הוסיף והעיר כי ראוי היה לבסס את חוות הדעת על עובדות ולא על אמרות שאינן מבוססות או מגובות.

על החלטה זו נסבה הבקשה שלפניי.

3.בבקשה נטען, בעיקרם של דברים, כי חוות הדעת נחוצה ורלוונטית לשם הבנת הנהוג בשוק הביטוח; כי חוות הדעת כוללת רק ציטוטים מהמסמכים הרלוונטיים וניתוח חיתומי שלהם, ללא כל ניתוח פרשני משפטי; כי ברור שהסמכות להכריע נתונה בידיו של בית המשפט, וחוות הדעת נועדה להוות רק כלי עזר עבורו; וכי אף אם חלקים מחוות הדעת בעלי אופי משפטי, היה על בית המשפט לאשר את הגשתה תוך הסרת חלקים אלה.

4.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבות.

5.סמכותו של בית משפט לקבל כראיה חוות דעת מקצועית קבועה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש]: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית [...]". נקבע זה מכבר כי צדדים רשאים לתמוך טענותיהם בחוות דעת מקצועית רק "בנושאים לגביהם נדרשים מיומנות, ידע או ניסיון ייחודיים לצורך הכרעה בשאלות המקצועיות הנתונות במחלוקת" (רע"א 1140/24 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' פיקארד, פסקה 8 (19.2.2024) (להלן: עניין פיקארד); הדגשה הוספה – י"ע), להבדיל מהיבטים הנוגעים לפרשנות החוק ויישומו, המצויים בתחום מומחיותו של בית המשפט. משכך, אין להתיר שימוש בחוות דעת מומחה שאיננה מקצועית או עובדתית, אלא עוסקת בפרשנות או ביישום הדין באופן החורג לגדרי סמכותו של בית המשפט (יניב ואקי דיני ראיות כרך ב', עמ' 846 (2020)).

6.במקרה דנן, בית משפט קמא התרשם שחוות הדעת שהוגשה איננה מקצועית, אלא "עוסקת, רובה ככולה, בניתוח ובפרשנות מסמכים כתובים שאמורים להיות מצויים בתיק בית המשפט". לאחר שבחנתי את חוות הדעת, אין לי אלא להסכים עמו ודי בכך שאביא את הסיכום לחוות הדעת שכתב המומחה כלשונו:

"14. מתוך נסיוני בתחום הביטוח, ובהתאם לאמור לעיל, אני יכול לומר בפה מלא כי:

14.1 בגין ביטוח עבודות קבלניות קיים כפל ביטוח בין פוליסת ה'פניקס' לבין פוליסת כלל חברה לביטוח בע"מ. ביטוח הכפל חל על אחריותם של 'ניסקו' (כמזמינת העבודה), של ה'נתבעת 2' (לב אביר) ושל ה'נתבעת 1' (מ.א.מ.).

14.2 פוליסת הפניקס מכסה את המזמין (ניסקו) אך לא את הקבלן הראשי ('רום גבס').

14.3 אישור קיום הביטוחים שנחתם ע"י ה'פניקס' ואשר הופנה ל'ניסקו' מתייחס אך ורק לביטוח רכוש הקבלן (לב אביר) המשמש אותו ביצוע העבודות (בסך של 50,000 $) ועיינה של 'ניסקו' הינו רק בקבלת פטור מאחריות בגין רכוש זה, זו הפרקטיקה הנהוגה בשוק הביטוח. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם היה האישור מתייחס לנזקי גוף כלשהם (ואין זאת כך!), ספק אם הייתה לו נפקות כלשהיא לאירועי כתב התביעה, באשר נערך ונחתם לאחריהם, היינו, לאחר קרות האירוע, ובאופן שלא ניתן לבטח (סע' 16(א) לחוק חוזה הביטוח)" (הדגשות הוספו – י"ע).

קביעה אם קיים כפל ביטוח, אם לאו; קביעה על מי חלה פוליסת הביטוח או אילו נזקים היא מכסה; קביעה כי אין נפקות לביטוח לנזקי גוף באשר לאירוע התאונה – כל אלו הן הכרעות עובדתיות וקביעות משפטיות המבוססות על המסמכים המצויים בתיק בית המשפט. בעשותו כן, המומחה חרג מגדרי סמכותו כמומחה מקצועי, ומשכך, אין להתיר את הוספת חוות הדעת כראיה בתיק (ראו למשל: רע"א 5877/19 אילוז נ' י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ (בפירוק) (12.11.2019)).

7.באשר לטענת המבקשות לפיה בעניין פיקארד נקבע כי אין לשלול את חוות הדעת בכללותה ועל בית המשפט לקבוע את משקלה ביחס ליתר הראיות – לא שוכנעתי כי כך יש לפעול במקרה דנן. להבדיל מעניין פיקארד, שם חוות הדעת כללה הן קביעות מקצועיות הן קביעות משפטיות ("משמעות הדברים היא כי בית המשפט המחוזי הכיר בכך שלמצער חלק מהממצאים שבחוות הדעת הם בעלי אופי משפטי, וקבע כי לממצאים אלה לא יינתן משקל", הדגשה הוספה – י"ע; שם, פסקה 8), בענייננו דומה כי חוות הדעת לא כוללת קביעות מקצועיות כלל ועיקר, ועל כן, צדק בית משפט קמא משהחליט להוציאה מתיק בית המשפט.

8.יוזכר כי קביעה הנוגעת למעמדה של חוות דעת מומחה היא החלטה דיונית מובהקת המסורה לשיקול דעתה הנרחב של הערכאה הדיונית, ומשכך, היקף התערבותה של ערכאת הערעור יהא מצומצם, ויישמר למקרים חריגים בלבד שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (רע"א 8390/22 קבוצת מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ נ' בעלי הדירות בבניין ברחוב גולדה מאיר 17, הוד השרון, פסקה 6 והאסמכתאות שם (8.12.2022)). לא זה המקרה שלפנינו. עוד יוער, כי ככלל, בקשות רשות ערעור על החלטות ביניים יתקבלו רק מקום שבו יוכח כי אם ההשגה עליהן תוכרע רק בשלב הערעור על פסק הדין הסופי, יגרם נזק של ממש למי מהצדדים או שעלול להתנהל הליך מיותר (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 7655/23 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל, פסקה 15 (15.11.2023)). בענייננו, לא עלה בידי המבקשות להוכיח זאת – באפשרותן לתמוך טענותיהן באשר לאישור קיום הביטוחים באמצעות ראיות אחרות או עדים גם ללא הסתמכות על חוות הדעת, ומבלי שיגרם להן נזק בלתי הפיך – וגם בשל כך, דין הבקשה להידחות.

9.סוף דבר, שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.