רע"א 208-23 רע"א 208-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' אילני) מיום 7.11.2022 בבע"ק 49813-12-21, במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים למתן צו לגילוי מסמכים כללי וגילוי מסמכים ספציפי ולמענה בתצהיר על שאלון.

הרקע לבקשה

1.בקליפת אגוז, ביום 16.11.2021 הגישו המבקשים – מנאר וחוסיין גית – תובענה כספית לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד עו"ד אמג'ד ג'אבר (להלן: עו"ד ג'אבר) וכנגד שני עורכי-דין נוספים, בגין רשלנות, הפרת חובה חקוקה, גרם הפרת חוזה, פגיעה באוטונומיה ותרמית בסך של 2,680,200 ₪ (ת"א (מחוזי י-ם) 38753-11-21 גית נ' הראל שוורץ).

על פי הנטען בתובענה, בשרשרת אירועים שאירעו בשנת 2013 הונו עו"ד ג'אבר ושני עורכי-דין נוספים את המבקשים, כשייצגו אותם בהיעדר הסכמה מדעת ובניגוד עניינים, וגרמו להם להפרת חוזה עם עו"ד עמוס גבעון (להלן: עו"ד גבעון). כל זאת – תוך זיוף מסמכים, מרמה, ואף גזלה של כספים בהם זכו המבקשים בתביעת רשלנות רפואית שהופקדו בנאמנות בידי עו"ד ג'אבר. בד בבד עם הגשת התובענה, הגישו המבקשים בקשה להטלת עיקול זמני בסך 2,680,200 ₪ על כספים השייכים לעו"ד ג'אבר ומוחזקים בידי מחזיקים שונים, להבטחת תוצאות התביעה (להלן: הבקשה לעיקול זמני).

ביום 17.11.2021 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' סלע) את הבקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד, והורה כי המבקשים ימציאו את צווי העיקול הזמני למחזיקים השונים שנזכרו בבקשה לעיקול זמני במסירה אישית. המשיבה – עו"ד ורוניקה ברומברג (להלן: המחזיקה), היא אחת מהמחזיקים, וביחס לכספים המוחזקים אצלה לטובת עו"ד ג'אבר הוטל צו עיקול זמני כאמור.

לאחר שצו העיקול הזמני הומצא לה ביום 28.11.2021, הודיעה המחזיקה ביום 7.12.2021 לבית המשפט המחוזי כי אין בידיה כספים השייכים או המגיעים לעו"ד ג'אבר. המחזיקה הוסיפה כי ככל שיהיו בידיה כספים השייכים לעו"ד ג'אבר, הרי שבכפוף לזכותה בכספים אלה (עקב חובות של עו"ד ג'אבר כלפיה) ובכפוף לעיקולים נוספים שהוטלו אצלה ביחס לכספים המגיעים לו, היא תעקל את הכספים בפיקדון.

השתלשלות ההליך דנן

2.המבקשים לא קיבלו את דבריה של המחזיקה, וביום 22.12.2021 הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור עיקול זמני (בע"ק 49813-12-21) (להלן: הבקשה לעיקול זמני), בה נטען כי ברשות המחזיקה יש כספים השייכים לעו"ד ג'אבר. זאת מכיוון שבין המחזיקה לבין עו"ד ג'אבר קיימים קשרים עסקיים; כיוון שהמחזיקה ועו"ד ג'אבר חולקים משרד ברחוב הלל 22 בירושלים (להלן: המשרד); וכיוון שביום 8.4.2021 הודיעה המחזיקה לבית המשפט במסגרת הליך אחר (ת"א (מחוזי י-ם) 38646-03-20) כי היא מחזיקה בכספים של עו"ד ג'אבר בסך של 250,000 ₪. יצוין, לשם שלמות התמונה, כי לטענת המחזיקה, לאחר שהיא שילמה לתובע בהליך האחר בהתאם לפסק הדין, היא העבירה לעו"ד ג'אבר, ביום 26.7.2021, את יתרת הכספים שהוחזקו בידיה.

ביום 20.10.2022 הגישו המבקשים בקשה שכותרתה "בקשות מטעם המבקשים" (להלן: הבקשה), בה נטען כי המבקשים שלחו למחזיקה דרישה לקבלת תצהיר גילוי מסמכים כללי ותצהיר גילוי מסמכים ספציפי מטעם המחזיקה, וכן דרישה למענה בתצהיר על השאלון שצורף (להלן: המכתב).

במסגרת הבקשה לקבלת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי, התבקשה המחזיקה לגלות מסמכי ההתחשבנות בינה לבין עו"ד ג'אבר; הסכמים בין השניים; חשבוניות שהעבירו זה לזה; את חוזה השכירות של המשרד; חשבונות ארנונה, מים וועד בית של המשרד; ומסמכי התחשבנות בין המחזיקה לבין עורכי דין אחרים שעבדו בעבר עם עו"ד ג'אבר. במסגרת המענה על השאלון, התבקשה המחזיקה למסור באיזו תדירות עבד עו"ד ג'אבר מהמשרד; מדוע הוא משתמש במכשיר הפקס של המחזיקה; האם יש לעו"ד ג'אבר משרד אחר; מה מקור החובות של עו"ד ג'אבר למחזיקה; אילו חובות יש לעו"ד ג'אבר; אילו נכסים יש לו; ואילו עיקולים הוטלו על נכסיו.

מאחר שהמחזיקה, כך נטען, לא הגיבה לדרישה, התבקש בית המשפט לתת צווים המורים לה למלא אחר דרישות המבקשים.

3.בתגובתה מיום 6.11.2022 השיבה המחזיקה כי הרוב המוחלט של המבוקש בבקשה כלל אינו רלוונטי להליך המתנהל נגדה. לטענתה, מרבית המסמכים שגילויים התבקש נוגעים לתשלומים ישנים משנים עברו. זאת כאשר המועד בו הוטל העיקול הזמני הוא חודש נובמבר 2021. המשיבה הבהירה כי כאשר מדובר בבקשה להטלת עיקול זמני, יש להטיל את צו העיקול רק על נכסים שהיו מצויים בידי המחזיק במועד הטלת העיקול. המסמכים הרלוונטיים לעניין זה, הם לכן מסמכים שנוצרו בסמוך למועד זה בלבד. מכאן, שאין כל רלוונטיות למסמכים הנוגעים לתשלומים או להתקשרויות ישנים.

המחזיקה הוסיפה כי לאור סכסוך בין עו"ד ג'אבר לבין עו"ד גבעון (המייצג את המבקשים בהליך דנן), המבקשים מנסים לבצע "מסע דיג", ולאסוף חומר שיאפשר להם להגיש עוד ועוד תובענות ובקשות סרק כנגד עו"ד ג'אבר. זאת במטרה להכביד עליו ועל כל מי ששמו נקשר בשלו. היקף המסמכים הנרחב המבוקש כעת, הוא לטענתה חלק מתכנית זאת.

לבסוף, צירפה המחזיקה לתגובתה תצהיר מענה על שאלון. בתצהיר זה צוין כי למעט שתי שאלות עליהן השיבה המחזיקה, כל יתר השאלות שנשאלו אינן רלוונטיות.

החלטת בית משפט קמא

4.ביום 7.11.2022 התקיים דיון בבקשה, במהלכו הסכימה המחזיקה לגלות מסמכים שיש בהם ללמד על החובות של עו"ד ג'אבר כלפיה כפי שהיו במועד הקובע, ככל שישנם. עוד היא הסכימה להשיב בתצהיר לשתיים מהשאלות שנשאלו בשאלון – הראשונה ביחס לקיומם של יחסים עסקיים בינה לבין עו"ד ג'אבר; והשנייה ביחס לכך שהיא ועו"ד ג'אבר מנהלים תיקים במשותף.

בתום הדיון, נתן בית משפט קמא החלטה ביחס ליתר המסמכים והשאלות שהועלו בשאלון. בפתח הדברים הובהר כי חובת הגילוי משתרעת על כל מסמך אשר גילויו עשוי להיות רלוונטי בהמשך ההליך, אלא אם כן הגילוי יפגע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שנתבקש לגלותו. בנוסף צוין כי יש לקחת בחשבון את עוצמת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לעומת עוצמת הפגיעה באינטרס המוגן, את סיכויי התביעה ואת מידת ההכבדה שבגילוי המסמכים.

בית המשפט ציין כי המסמכים שגילויים מבוקש והשאלות עליהן התבקשה המחזיקה לענות, נוגעים להתחשבנות הכספית בינה לבין עו"ד ג'אבר וליחסים העסקיים ביניהם. הוא סבר כי אומנם לא ניתן לקבוע שהיחסים העסקיים בין המחזיקה לבין עו"ד ג'אבר כלל אינם רלוונטיים לבחינת השאלה האם יש ברשות המחזיקה כספים של עו"ד ג'אבר. אולם, כך נקבע, המידע שהתבקש הוא רחב וכללי מדי – עד כדי כך שהרלוונטיות שלו הופכת שולית ביחס לפגיעה באינטרס הלגיטימי של המחזיקה ושל עו"ד ג'אבר לשמירה על פרטיותם ועל המידע על אודות עסקיהם.

בית המשפט הוסיף כי מסקנתו זו מתחזקת לאור העובדה שהמחזיקה הסכימה לחשוף את המסמכים הנוגעים להתחשבנות בינה לבין עו"ד ג'אבר נכון למועד הקובע. על כן, נקבע כי יש לדחות את הבקשה הגורפת לגילוי מסמכים ומענה על שאלון.

עם זאת, בית משפט קמא קיבל את עמדת המבקשים בכל הנוגע לסכום של 250,000 ₪ השייך לעו"ד ג'אבר ואשר היה בידי המחזיקה נכון לחודש יולי 2021, זמן קצר לפני הטלת העיקול הזמני. בהתאם, נקבע כי על המחזיקה לגלות את כל המסמכים הנוגעים לאופן שבו הכספים הללו הועברו או קוזזו, כדי לגלות את התמונה המלאה ביחס לשאלה האם הם עדיין מצויים בידיה.

על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקשים

5.המבקשים עותרים שיינתן צו המורה למחזיקה לגלות את כלל המסמכים שהתבקשו על ידיהם בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ולהשיב בתצהיר לכלל השאלות שהופנו כלפיה בשאלון.

6.לטענת המבקשים, כל המסמכים שהתבקשו על ידיהם הם מהותיים ורלוונטיים למחלוקות המתעוררות בהליך, ואין מניעה בדין להורות על גילויים. לגישתם, בית משפט קמא שגה כאשר קבע כי המידע המבוקש בבקשה הוא כללי ורחב מדי ולפיכך האינטרס של שמירה על פרטיותם של המחזיקה ושל עו"ד ג'אבר גובר על הרלוונטיות של המידע. לדידם, בית המשפט היה צריך להכריע בנפרד ביחס לכל אחת מהדרישות, ולא לקבוע קביעה כללית לגבי כלל הדרישות ביחד.

המבקשים אף גורסים כי לא היה מקום להסתפק בטענת המחזיקה לפיה אין ברשותה כספים השייכים לעו"ד ג'אבר. לשיטתם, בית משפט קמא היה צריך לדרוש מהמחזיקה להוכיח באמצעות מסמכים כי במועד קבלת צו העיקול לא היו בידיה כספים השייכים לעו"ד ג'אבר. הימנעות מדרישה כזו תביא לכך שלא תהיה כל יכולת לאכוף צווי עיקול באמצעות בקשות לאישור העיקול.

לבסוף, טוענים המבקשים כי לא ייגרם למחזיקה כל נזק מגילוי המסמכים המבוקשים. הטעם היחיד לסירובה לגלותם, כך נטען, היא שחשיפתם תשמוט את הקרקע תחת טענותיה, ותעיד כי היא מסייעת לעו"ד ג'אבר להבריח כספים מנושיו.

טענות המחזיקה

7.המחזיקה דוחה את טענות המבקשים. לגישתה, ההלכה גורסת כי צו עיקול זמני חל אך ורק על נכסים המצויים בידי המחזיק במועד הטלת העיקול, הוא המועד הקובע. באשר להיקף גילוי המסמכים, המחזיקה טוענת כי המבחן העיקרי הוא מבחן הרלוונטיות, לפיו יש לבחון את המידה בה יכול המסמך המבוקש לשפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים. השילוב של השניים מלמד כי המסמכים הרלוונטיים לגילוי במסגרת בקשה לאישור עיקול הם אך ורק מסמכים שביכולתם לשפוך אור על כספים שהחזיקה במועד הקובע, ואין כל רלוונטיות למסמכים אחרים המתייחסים לפעולות שהתבצעו במועדים קודמים לכך.

המחזיקה מוסיפה כי בבקשתם לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון חרגו המבקשים מגדרי המחלוקת הרלוונטית, עד כדי "מסע דיג" שתכליתו לאפשר להם להגיש עוד ועוד תביעות ובקשות סרק כנגד עו"ד ג'אבר וכנגד מי ששמו נקשר בשלו. לטענתה, בית משפט קמא צדק כשקבע כי מרבית דרישות המבקשים אינן רלוונטיות, בין השאר בשל שיקול של פרטיות המחזיקה שאינה צד ישיר לסכסוך בין המבקשים לעו"ד ג'אבר.

לבסוף ציינה המחזיקה כי בהתאם להחלטת בית משפט קמא, ביום 19.12.2022 היא גילתה למבקשים את המסמכים המצויים בידיה באשר לסכום של 250,000 ₪ שהיו שייכים לעו"ד ג'אבר והוחזקו אצלה, ואף השיבה בתצהיר על השאלה בשאלון שהתייחסה לכספים אלה.

דיון והכרעה

8.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

9.הלכה מושרשת היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין ולניהול הדיון. בהקשר זה נקבע כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בענייני גילוי מסמכים תעשה רק במצבים שבהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 62 (1995); רע"א 701/12 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (19.2.2012); רע"א 4295/19 מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' חברת פרויקט לוגאנו יהוד בע"מ, פסקה 8 (28.8.2019); ולאחרונה – רע"א 350/23 זוהר חוצות בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב, פסקה 7 (18.01.2023). אינני סבורה כי במקרה דנן ישנן נסיבות חריגות כאמור המצדיקות התערבות בהחלטת בית משפט קמא.

10.ההוראות המסדירות את הליך האישור של צו עיקול זמני מצויות בסימן ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כאמור בתקנה 103(א), בית המשפט רשאי להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק.

11.בפסיקת בית משפט זה נקבע זה מכבר כי צו עיקול זמני חל רק על נכסים של המשיב שהיו מצויים בידי המחזיק במועד הטלת העיקול (ראו רע"א 10826/05 "אדר-גלוב" בע"מ נ' בנק הדואר, פסקה ד (25.5.2008). לפיכך בענייננו, מתייחס צו העיקול לנכסים שהיו בידי המחזיקה במועד הטלת העיקול ואליהם בלבד. מכאן שהשאלה שתעמוד במוקד הדיון בבית משפט קמא היא – האם במועד הטלת העיקול היו בידיה של המחזיקה כספים השייכים לעו"ד ג'אבר, אם לאו?

כזכור, המחזיקה התנגדה לבקשת המבקשים להעביר לידיהם מידע ומסמכים בטענה כי המידע המבוקש אינו רלוונטי למחלוקת הניצבת במוקד ההליך.

12.הכלל הנוגע לגילוי מסמכים בהליך אזרחי הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית-המשפט (ראו רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 5 (2012)).

עם זאת עיקרון הגילוי אינו עומד לבדו, וכנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה (ראו רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195-194 (2002)). במסגרת האיזון האמור, בית המשפט צריך לשקול את מידת החשיבות של המסמכים המבוקשים מול הפגיעה האפשרית באינטרסים האחרים.

הנושא הראשון שיש לבחון אותו אם כן הוא האם המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים וחיוניים לגילוי האמת. זהו תנאי בסיסי לקיומה של חובת גילוי, ואין מקום להורות על גילוי של מסמך שכלל אינו רלוונטי לבירור המחלוקת בין הצדדים (ראו יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים 59 (2021) (להלן: עמית חסיונות)). הגישה הליברלית לגילוי מסמכים מרחיבה גם את הגדרת ה"רלוונטיות", כאשר די בכך שמסמך עשוי להיות רלוונטי (ולא נדרשת ודאות כי תהיה לו רלוונטיות להכרעה); ומסמך אינו חייב להיות קביל כדי להיחשב רלוונטי (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 (15.10.2008); עמית חסיונות, בעמ' 60)).

אין די בקביעה שמסמך הוא רלוונטי, ויש לבחון גם את מידת הרלוונטיות האפשרית שלו לגילוי האמת ולבירור ההליך. ישנם מסמכים שהרלוונטיות שלהם היא עקיפה ומצומצמת (מסמכים שעשויים להשליך על מחלוקות פריפריאליות בין הצדדים); בעוד מסמכים אחרים עשויים להיות קריטיים ובעלי משמעות קרדינלית. בית המשפט צריך להעריך את עוצמת הרלוונטיות האפשרית של המסמכים המבוקשים.

אל מול השיקול של הרלוונטיות של המסמכים, יש מקום לבחון גם את מידת ההשפעה של הגילוי על האינטרסים הנוגדים, כמו גם את שאלת קיומן של ראיות חלופיות (ראו רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי") הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ, פסקה 11 (6.1.2015)). בכלל זה יש להביא בחשבון את ההכבדה האפשרית הכרוכה בגילוי ואת ההשפעה של הגילוי על אינטרסים לגיטימיים – הן של הצד שכנגד להליך והן של צדדים שלישיים אחרים (ראו רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן, פסקה 12 (8.7.2013); רע"א 5452/16 מדינת ישראל נ' עמותת קרית נווה שלום לשעבר פנימיית פורת יוסף, פסקה 11 (8.8.2016). ראו גם עמית חסיונות, בעמ' 68-67)).

השיקולים הללו פועלים במסגרת של "מקבילית כוחות", כאשר ככל שהמסמכים רלוונטיים יותר והפגיעה הצפויה מהגילוי קטנה יותר – בית המשפט יחייב את הגילוי; ולהיפך – ככל שמדובר במסמכים שההשלכה האפשרית שלהם על ההכרעה בשאלות במחלוקת היא מצומצמת יותר, ושחשיפתם עלולה לפגוע באינטרסים אחרים, הנטייה תהיה שלא לאפשר את הגילוי.

13.מהמקובץ לעיל עולה כי בשלב הראשון היה על בית המשפט לבחון את שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, קרי האם ובאיזו מידה יש בהם כדי לשפוך אור על השאלה שבמחלוקת (שהיא האם היו בידי המחזיקה כספים השייכים לעו"ד ג'אבר במועד הטלת העיקול הזמני). לאחר מכן, ורק אם מדובר במסמכים רלוונטיים, היה עליו לאזן בין מידת החשיבות והרלוונטיות של המסמכים לבין ההכבדה האפשרית בגילוי ומידת הפגיעה באינטרסים של המחזיקה ושל עו"ד ג'אבר.

14.בהחלטתו מיום 7.11.2022 עשה בית משפט קמא בדיוק כך: ראשית, הוא בחן את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים התבקש ושל השאלות שנשאלו בשאלון ובדק האם יש בהם כדי להשפיע על השאלה העומדת במוקד ההליך. הוא מצא כי מרבית המידע שהתבקש הוא כללי ורחב מדי, ואינו משליך ישירות ובאופן מובהק על הכרעה אפשרית ביחס לזכויותיו של עו"ד ג'אבר במועד הרלוונטי. לכן, הרלוונטיות של המידע היא שולית.

בהמשך, איזן בית המשפט את הרלוונטיות של המידע המבוקש אל מול האינטרסים הלגיטימיים של המחזיקה ושל עו"ד ג'אבר לפרטיות אישית ועסקית שעלולים להיפגע כתוצאה מהגילוי. בשקלול האינטרסים הללו הוא קבע לכן כי אין להיעתר לבקשת הגילוי בכללותה.

15.עם זאת, בית המשפט הורה למחזיקה לגלות את המסמכים שיש בידיה בנוגע לסכום של 250,000 ₪ ששייכים לעו"ד ג'אבר ושהוחזקו על ידי המחזיקה עד לחודש יולי 2021. גם החלטה זו מיישמת את האמור לעיל: לאחר שנקבע כי המחזיקה החזיקה בעבר בסכום של 250,000 ₪ של עו"ד ג'אבר, וזאת במועד שלא היה רחוק ממועד מתן ההחלטה, הייתה רלוונטיות לשאלה האם כספים אלה יצאו מידיה, מתי ובאיזה אופן. מאחר שמדובר במידע בעל חשיבות לבירור המחלוקת, בית המשפט החליט להורות על גילוי המסמכים הנוגעים לסכום זה – ובדין עשה כן.

לאור מכלול האמור לעיל, מאחר שבית המשפט בחן את השיקולים הרלוונטיים ואיזן ביניהם כהבנתו, וכאשר אין מקום לקבוע כי האיזון שנערך על ידיו מצדיק התערבות חריגה של ערכאת הערעור בשיקול דעתו, אני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. יוער בשולי הדברים כי מאחר שההחלטה על אודות גילוי המסמכים היא החלטת ביניים, הרי שככל שישתנו הנסיבות ושיסתבר במהלך ניהול ההליך כי ישנם מסמכים רלוונטיים נוספים שעשויים לסייע לבית המשפט בגילוי האמת, הוא יוכל – אם יתבקש – לשקול את הצורך בגילוים.

16.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת. המבקשים יישאו בהוצאות המחזיקה בסך של 3,000 ₪.