רע"א 4295/19 מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ נ. חברת פרויקט לוגאנו יהוד

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 27.5.2019 ומיום 28.5.2019 בת"א 62767-10-15 (השופטת מ' עמית-אניסמן ) , במסגרתן נדחו כמה מן הבקשות שהגישה מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ (להלן: דניאל ) לגילוי ולעיון במסמכים.

2 .

פרויקט לוגאנו יהוד בע"מ (להלן: לוגאנו ), היא חברה אשר יזמה פרויקט מגורים ביהוד, ולשם הקמתו התקשרה עם חברת הבניה דניאל. דניאל החלה בהקמת הפרויקט, אלא שבשלב מסוים עלו יחסיה עם לוגאנו על שרטון, והיא חדלה מעבודתה. בעקבות האמור, הגישה דניאל ביום 29.10.2015 תביעה נגד לוגאנו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב; ולוגאנו מצדה הגישה תביעה שכנגד. ההליך בין הצדדים התקדם בעצלתיים. כתבי טענות תוקנו, בקשות שונות הוגשו, ואליהן תגובות, תגובות לתגובות, וחוזר חלילה. ההליכים המקדמיים התארכו והסתרבלו מעבר לנדרש; אתייחס להלן רק לאלה מהם הנדרשים לצורך הכרעה בענייננו.

3.

ביום 6.3.2018 הגישה דניאל בקשה למתן צו אשר יורה ללוגאנו להעביר לידיה מסמכים ספציפיים ותצהיר גילוי מסמכים כללי. הבקשה נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.3.2017, תוך שדניאל חויבה בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪. בהמשך הגישה דניאל בקשה נוספת לגילוי ולעיון במסמכים, ובתום דיון שהתקיים ביום 29.3.2018 נקבעו הדברים הבאים: "בבוקרו של יום הדיון הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד אליה נלוו ארבעה ארגזים של מסמכים. כמובן שלא היה סיפק בידי ב"כ התובעת (הנתבעת שכנגד) [דניאל – נ' ס'] לעיין בבקשה ובנספחים. עם זאת, כבר עתה דומה כי חלק מהמסמכים שצורפו לבקשה זו הינם המסמכים שנתבקשו במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפי [...] למותר לציין, כי נרשמה הצהרת באי כח הצדדים לנהל את התיק בקלפים גלויים ומשכך ככל שלא יימצא במסמכים שצורפו לבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד מסמכים המבוקשים על ידי הנתבעת שכנגד, הרי שבטרם פניה לביהמ"ש בבקשה נוספת לגילוי מסמך ספציפי, תפנה לצד שכנגד וככל שזה יסרב לגלות מסמך ספציפי ענייני, יגיש בקשה מתוקנת לגילוי מסמכים ספציפי ובו יפרט אלו מסמכים לא גולו והרלבנטיות שבגילוים" .

4.

מאז מתן ההחלטה הנ"ל, ביקשה לוגאנו לתקן את כתב התביעה שכנגד. בקשה זו, כמו גם יתר הבקשות בהליך, לוותה בצרור של תגובות ותגובות שכנגד. אחרי ככלות הכל, אושר ללוגאנו להגיש את תביעתה המתוקנת, וזו הוגשה. משנסתיימה מסכת זו, הוגשה על-ידי דניאל בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ושוב שובל תגובות השתרך בעקבותיה. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.4.2019 נקבע, כי ברוח תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, תחילה, יפגשו ביניהם הצדדים, ינסו לייתר את הבקשה, או למצער לצמצמה. היה ולא יצליחו ליתרה, יגישו טבלה מפורטת ובה פרטי המסמכים המבוקשים ועמדת הצדדים בנוגע לכל מסמך ומסמך. ביום 7.5.2019 הגישו הצדדים הודעה, לפיה לא עלה בידם לייתר את הבקשה, והם הגישו טבלה מפורטת הכוללת התייחסות ל-67 מסמכים שנתבקשו על-ידי דניאל. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.5.2019 נקבע כך: "בהחלטתי מיום 1.4.19 קבעתי, בין היתר, כי על הצדדים להיפגש ולקיים דיון מקדמי בעניין ההליכים המקדמיים, תוך ניסיון לייתר הכרעה בבקשה שהגישה המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים, או לכל הפחות לצמצמה. מההודעה דנן עולה כי הצדדים לא קיימו האמור בהחלטתי הנ"ל. כך, הצדדים כלל לא קיימו פגישה ביניהם ולא באו בדברים בניסיון לצמצם המחלוקות ביניהם, שהרי זו הייתה מטרת הדיון המקדמי [...] יש להצר על כך כי הצדדים לא פעלו כאמור בהחלטתי מיום 1.4.19, תוך שהם גורמים להתמשכות נוספת בהליך, אשר מתנהל כשלוש שנים וחצי, בפרט מקום בו הצדדים כבר הצהירו כי ההליך ינוהל בקלפים פתוחים, וכן העובדה כי לכתב התביעה שכנגד המתוקן צירפה המשיבה אלפי מסמכים. נוכח האמור, על הצדדים לפעול כאמור בהחלטתי מיום 1.4.19, כלשונה, ולקיים פגישה ביניהם" . נוכח האמור, הודיעו הצדדים ביום 23.5.2019, על כך שקיימו פגישה, אשר במסגרתה הגיעו להסכמות באשר ל-2 סעיפים מ-67 הסעיפים שבטבלה.

5.

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.5.2019 נדונה בקשת דניאל לגילוי ולעיון במסמכים. בית המשפט הרחיב בפתח ההחלטה על אודות הימשכות ההליכים המקדמיים, אי-הציות להחלטותיו, והיקפה של הבקשה הנוכחית: "תיק זה מתנהל מזה למעלה משלוש שנים, ולפני מוגשת על ידי המבקשת בקשה נוספת לגילוי מסמכים ספציפי. בתיק נוהלו 8 ישיבות קדם משפט וניתנו למעלה מ-100 החלטות. כבר בדיון שהתקיים לפני כשנה הצהירו ב"כ הצדדים כי התיק ינוהל בקלפים גלויים, ועתה בחלוף שנה, מוגשת בקשה נוספת לגילוי מסמכים [...] בבקשה שלפני מציינים הצדדים כי קיימו דיון מקדמי וכל שצלחו הוא לצמצם את יריעת המחלוקת מ-67 מסמכים ל-65 מסמכים [...] בקשה בהיקף כאמור איננה מידתית כלל ועיקר ואיננה משקפת את רוח סדרי הדין הקיימים [...] וביתר שאת בתקנות החדשות" . לגופם של דברים קבע בית המשפט המחוזי, כי מקצת מהמסמכים שנתבקשו על-ידי דניאל רלבנטיים ויש להעבירם, וזאת על-אף שחלקם מצויים, לטענת לוגאנו, בידי דניאל; מרביתם אינם רלבנטיים, ואין חובה להעבירם. בכלל זאת, דחה בית המשפט את דרישת דניאל לגילוי הצעות שהוגשו ללוגאנו על-ידי מציעים אחרים, לצורך ביצוע הפרויקט. בית המשפט דחה גם את הדרישה בקשר למסמכים שמתייחסים ליחסי לוגאנו אל מול הבנק המלווה; מסמכים שמפרטים את לוחות הזמנים, כמו גם את התקציב הנדרש לצורך ביצוע הפרויקט. בית המשפט הסביר שנתונים אלו נלמדים מהחוזה שבין הצדדים, ואין צורך בקבלת נתונים חיצוניים לשם כך. בהתייחס לבקשות הגילוי הנוגעות ליחסים בין לוגאנו לחברת הפיקוח קבע בית המשפט, כי יש להעביר את ההסכם שנחתם ביניהן, וכן את התכתובות המתייחסות לאישורים והיתרי בניה, אך אין צורך למסור את מלוא התכתובות שנערכו ביניהם. גם ביחס לבקשות הנוגעות להתכתבויות שבין דניאל, לבין האדריכלים והיועצים, קבע בית המשפט כי די בהעברת ההסכם ואין צורך במסירת כלל ההתכתבויות, שכן מדובר בדרישה "מכבידה ורחבה יתר על המידה" . עוד נקבע, כי די היה בהעברת הסכמי הפשרה שנחתמו בין לוגאנו לבין הרוכשים השונים, ואין צורך במסמכים נוספים בהקשר הזה. בית המשפט התייחס לדרישות נוספות שהועלו על-ידי דניאל, וקבע שהן אינן רלבנטיות לבירור התובענה. דניאל חויבה בתשלום הוצאות בסך של 7,500 ₪. בהמשך, ביקשה דניאל הבהרה בנוגע למספר מסמכים שלא זכו להתייחסות בהחלטה מיום 27.5.2019; ובהחלטה מיום 28.5.2019 נדחתה בקשתה גם ביחס למסמכים אלה.

מכאן הבקשה שלפנַי.

6.

דניאל טוענת בבקשתה, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהציב מבחן של 'רלבנטיות נוקשה', בעוד שעל-פי הפסיקה די בכך שהמסמך 'עשוי להיות רלבנטי' לבירור התובענה, על מנת לחייב את גילויו. דניאל התייחסה בפירוט למסמכים השונים שבהם היא מבקשת לעיין:

דוח האפס של הפרויקט, דוחות הליווי ותכתובות המפקח מטעם הבנק המלווה – לטענת דניאל מסמכים אלה נחוצים, כיוון שניתן למצוא בהם את לוח הזמנים המוגדר לפרויקט, ואת התקציב שיועד לפרויקט בתחילה. עניינים אלו מצויים במחלוקת בין הצדדים, והם רלבנטיים לבירור התובענה. דוחות המפקח בשטח, וקסמן גוברין, וסיכומי הפגישות והתכתובות עמו – לגישת דניאל, מסמכים אלה יכולים לשפוך אור על התנהלות לוגאנו בכל המישורים: התכנוני, הביצועי והמימוני. עוד נטען, כי אותם מסמכים עומדים בבסיס הגנתה של לוגאנו, ולכן עליה לחשפם. פניותיה של המשיבה לקבלנים לקבלת הצעות מחיר, ההסכם או טיוטת ההסכם שבין לוגאנו לבין נח-רפפורט והתכתובות ביניהם – לגרסת דניאל, מסמכים אלה עשויים ללמד על כך שלוגאנו לא פעלה להקטנת הנזק, לאחר שנסתיימה התקשרותה עם דניאל. מסמכים הנוגעים לעלויות השלמת הפרויקט על-ידי לוגאנו . לטענת דניאל, לא סגי בהעברת החשבוניות לבדן, ונדרש היה לגלות את "מהות העבודות והיקפן, כל ההצעות וההסכמים שנערכו עם קבלני משנה ויועצים להשלמת הפרויקט, ההתכתבות מולם" . מסמכים הנוגעים לפיצויים אשר לטענת לוגאנו, היא נאלצה לשלם לרוכשי הדירות בפרויקט – עוד טוענת דניאל, כי לא די בהעברתם של הסכמי הפשרה שבין לוגאנו לבין רוכשי הדירות, ונדרש היה להעביר גם את הסכמי הרכישה, ואת כתבי בית הדין שקדמו להסכמי הפשרה. לעמדת דניאל, יש לפרש את הסכמי הפשרה בהסתמך על הסכמי הרכישה. מסמכים ביחס לרשלנותה של לוגאנו בהתנהלותה אל מול הרשויות השונות, ואל מול המתכננים והיועצים בפרויקט, וכן התכתבויותיה עם בעלי המניות – לגישת דניאל, לא ניתן להסתפק אך בהתכתבויותיה אל מול האדריכלים והיועצים, כדי לעמוד על רשלנותה של לוגאנו בהתנהלותה מול הרשויות. מסמכים המתייחסים לפרשנות לוח הזמנים השלדי שהוגדר בהסכם: מסמכי מכרז, טיוטות הסכם, והצעות קבלנים – דניאל גורסת, כי המחלוקת שנתגלעה בינה לבין לוגאנו נוגעת, בין היתר, לפרשנותן של ההוראות שקובעות את סד הזמנים לביצוע הפרויקט. לדידה, לצורך פרשנות אותן הוראות, יש להתחקות אחר המסמכים שקדמו להסכם הסופי, ומשכך עליה לגלותם.

7.

נוסף על האמור טוענת דניאל, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו, לפיה היא לא התייחסה באופן ספציפי לכל המסמכים שהתבקשו, שכן במסגרת הטבלה שהוגשה לבית המשפט, פורט בהרחבה על אודות חיוניותו של כל אחד מן המסמכים. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה ללוגאנו להגיש את המסמכים כשהם נתמכים בתצהיר ערוך כדין. לבסוף נטען, כי בית המשפט המחוזי דחה את גילויים של חלק מן המסמכים באופן לאקוני, וללא הסבר מספק.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הלכה פסוקה מושרשת וידועה, כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין וניהול הדיון (רע"א 701/12

פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (19.2.2012)). בהקשר זה נקבע, כי התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית בענייני גילוי מסמכים, תֵעשה רק במצבים שבהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , פסקה 8 (1995)). בעניין דנן, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית. כעולה מהשתלשלות העניינים שתוארה לעיל, ההתדיינות שבין הצדדים נמשכת מזה זמן רב. בפרק הזמן שחלף מאז החל ההליך, נחשף בית המשפט לגדרי המחלוקת שבין הצדדים ולטענותיהם השונות. הבקשות שהוגשו על-ידי הצדדים לגילוי ועיון במסמכים, נבחנו על רקע האמור. לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטתו. בית המשפט המחוזי נתן דעתו על הבקשות המרובות, את מיעוטן קיבל, את רובן דחה; הכל תוך שהוא מנמק את מסקנותיו.

9.

כמעט ארבע שנים חלפו-עברו מאז שהוגשה התביעה דנא, והיא עודנה בחיתוליה. הגיעה העת, הבשילה השעה לסיים את 'קרבות ההתשה', להתקדם בהליך ולבררו. אין להפוך את היוצרות ולעשות את השלב המקדמי עיקר ( רע"א 1739/19

מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (1.4.2019)). עוד אוסיף, כי 'לא אלמן ישראל'. צד שאינו מגלה מסמך, לא יוכל לעשות בו שימוש בשלב מאוחר יותר בהליך (תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); המכַסֵה לא יוכל להיבנות מן המכוסה.

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.