רע"א 2133/17 פלוני נ. בית חולים מקאסד אל איסלאימה

1.המבקש, יליד 1996, הסובל ממומים שונים, הגיש בשנת 2014 תביעה כנגד המשיבים, בטענה שהלקויות מהן הוא סובל נובעות, בין היתר, מסירובן לקבל את אמו ללידה, כשהיא בשבוע ה-31 להריונה, בשל היעדר פגיה בבית החולים. טענה זו הוכחשה על ידי המשיבים.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, המבקש הכריז אלה עדי

בתום פרשת התביעה, ובהמשך נשמעו עדי ההגנה, לרבות עדותו של חוקר פרטי, שתצהירו ודו"ח חקירה שערך הוגשו במעטפה סגורה ונמסרו לאחר תום שמיעת ראיות התביעה.

בתום פרשת ההגנה, ולאחר שמיעת עדות החוקר, עתר המבקש להביא עדים נוספים, והם סבו וסבתו של המבקש. הבקשה נדחתה בהחלטה מפורטת של בית משפט קמא, המשתרעת על 11 עמודים, ועל כך נסבה בקשת רשות הערעור שבפני.

2.המבקש טוען, בתמצית, כי משלא נתאפשר לו לעיין בדו"ח החקירה אלא בתום פרשת התביעה, זכותו להגיש כל ראיה נוספת, ולמיצער, זכותו להגיש ראיות הזמה.

3.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.

אקדים ואזכיר כי נקודת המוצא היא שכל הקשור בזימון עדים ובהיתרים להבאת ראיות נופל במובהק בגדרם של סדרי הדין, בהם לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ובהם ערכאת הערעור נמנעת ככלל מלהתערב (ראו לדוגמה רע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו פסקה 9 והאסמכתאות שם (4.5.2015); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום

פסקה 7 (10.06.2009)).

למעלה מן הצורך, טעמיו של בית משפט קמא על רקע הנסיבות הספציפיות של התיק שבפניו מקובלים עלי לחלוטין, ואזכיר חלק מהם: השלב בו נמצא התיק והנזק הדיוני שייגרם אם תתקבל הבקשה; דרך הגשת הבקשה; המסמך הנחזה בחתימת הסב הוגש על ידי המבקש עצמו כחלק מראיות התביעה; עדויות הסב והסבתא היו רלוונטיות מלכתחילה אך המבקש בחר שלא להעיד אותם; יתרה מזו, אמו אף הסבירה בעדותה כי הם אינם מעידים מאחר שהסב אינו במצב בריאותי שמאפשר את העדתו והסבתא סובלת ממצב רפואי שפגע בזכרונה; ההלכה בדבר הבאת עדויות נוספות כפי שנקבעה ברע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ , פסקה 7 ( 13.12.2015) וההלכה בדבר ראיות הזמה (רע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל , פסקה 19 27.1.2015)).

4.אשר על כן, הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תשובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.