רע"א 824/21 פלוני נ. פלוני

1.

בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד מתנהלת תביעתם של המבקשים 4-1 (להלן יחד: המבקשים ) נגד המשיב. בתמצית, המבקשים טענו, בין היתר, כי המשיב התרשל כלפיהם בקשר לניהול תביעת רשלנות רפואית שהגישו המבקשים 3-1, ואפנה את הקורא להחלטתי ברע"א 6031/20 מיום 25.10.2020 שעניינה באותו הליך (להלן: רע"א

6031/20 ).

2.

טרם החלה שמיעת הראיות בתיק, הגיש המבקש 4 (להלן: המבקש ) בקשה להוסיף לתיק מוצגי התביעה מסמכים הכוללים החלטות שיפוטיות שניתנו בנוגע למשיב בהליכים אחרים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מחמת השיהוי שבהגשתה ובשל כך שלא צורף לה תצהיר, ובקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה נדחתה על ידי ברע"א 6031/20 הנזכר לעיל.

לאחר סיום שמיעת הראיות, הגישו המבקשים שלוש בקשות שעניינן הוספת ראיות חדשות בהליך: "בקשה להגשת ראיות נוספות" שלפי החלטת בית המשפט המחוזי, עוסקת במסמכים שנדונו ברע"א 6031/20; "הודעה על הגשת מסמכים" שעניינה במסמכים שנזכרו במהלך דיוני ההוכחות אך לא צורפו לתיק המוצגים של המבקשים, מסמך מתיק הוצל"פ שנפתח בקשר לסכסוך וייפויי כוח של המבקשים 3-1 שנחתמו בפני המבקש 4; ו"בקשה להגשת ראיות מפריכות" הכוללת החלטות וחקירות של המשיב במסגרת ההליכים האחרים וכן מסמכים הקשורים לתביעת הנזיקין של המבקשים 3-1.

3.

בית המשפט המחוזי (השופט ר' חיימוביץ ) דחה את הבקשות ברובן. נקבע כי בכל הנוגע לפסקי דין והחלטות שיפוטיות, אלו אינם מהווים "ראיה", והצדדים רשאים להפנות להחלטות שיפוטיות בסיכומים (אך לא לנספחים או לפרוטוקולים), כשמשקלן והרלבנטיות של ההחלטות יבחנו לגופם, ובכל הנוגע ליתר הראיות, מדובר בראיות שהיו ידועות למבקשים והם יכלו להגישן קודם לכן. בית המשפט הוסיף והתייחס לכל בקשה ולמסמכים הנזכרים בה, התיר את הגשתם של מסמכים מסוימים (רשימת המומחים שנחקרו במסגרת תביעת הנזיקין של המבקשים 3-1 והוראות משרד הבריאות בנושא הקשור לתיק הנ"ל), וביחס לרובם קבע כי בהעדר רלוונטיות מספקת או קיומה של מניעה להגשתם מבעוד מועד, אין להתיר כעת את הגשתם.

בשולי החלטתו העיר בית המשפט כי התנהלות המבקשים גורמת להתארכות ההליכים ופוגעת ביעילות הדיונית בניגוד לתכליות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין החדשות ), ואף מקימה חשש לשימוש לרעה בהליכים המשפטיים.

4.

מכאן הבקשה שלפניי.

המבקשים טענו כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו וכי אי הגשת המסמכים תגרום לנזק ממשי ליכולתם להוכיח את תביעתם, כך שיש להידרש לטענות כבר בשלב הנוכחי. בתוך כך נטען, בין היתר, כי המסמכים כוללים פרוטוקול שנקבע לגביו ברע"א 6031/20 כי הוא רלוונטי לכאורה לתביעה; כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, ייפויי הכוח שניתנה הודעה על הגשתם נחתמו במסגרת התביעה המתנהלת בבית משפט קמא ולכן אין כל מניעה להגישם; כי היה מקום לאפשר הגשת מסמך שהוא תדפיס טכני מתיק ההוצל"פ, גם אם אי הגשתו נבעה ממחדל דיוני; כי היה מקום לקבוע שההחלטות השיפוטיות שהוגשו מתקבלות כ ראיות ; וכי גישתו של בית המשפט ביחס למצבים שבהם יתקבלו ראיות מפריכות מצמצמת יתר על המידה מנגנון זה ועלולה להוביל לאיונו.

5.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

6.

נקודת המוצא היא כי החלטות בנוגע להתרת הבאת ראיות הן החלטות הקשורות בניהול ההליך ובסדרי דין, לגביהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, ולא בנקל תתערב בהן ערכאת הערעור (רע"א 2133/17 פלוני נ' בית חולים מקאסד אל איסלאימה , בפסקה 3 (20.4.2017); רע"א 438/19 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , בפסקה 4 (26.2.2019)). לתובע אין זכות קנויה להביא ראיות מפריכות לאחר שנסתיימה שמיעת ראיות ההגנה. היענות לבקשה זו מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט ושמורה למקרים יוצאי דופן בהם התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או אם הדבר נדרש על מנת לערער מהימנותו של עד (רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ , בפסקה 7 ( 17.3.2013)): "גם ערעור מהימנות של עד מעדי ההגנה עשוי, במקרים מסוימים, להצדיק הרשאת הבאת עדות מפריכה [...], אך הדבר נתון לשיקול-דעתו של השופט, הדן בעניין, וערכאת הערעור לא תתערב בכך, אלא מנימוקים כבדי משקל" (ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא , פ"ד לח(4) 125 (1984)).

7.

בית המשפט פירט בהחלטותיו את הטעמים שהובילו אותו לדחיית הבקשות, וקבע בעיקרו של דבר כי חזית המחלוקת לא השתנתה במהלך החקירות וכי לא היתה מניעה להגיש את המסמכים מבעוד מועד. לגבי חלק מהמסמכים הוער כי ממילא הרלוונטיות שלהם לסכסוך הינה נמוכה או כי קיים קושי בקבלת קטעי מסמכים ופרוטוקולים שאינם מציגים את התמונה במלואה. בשלב הנוכחי של ההליך, משהתמונה המלאה פרוסה בפני בית משפט קמא המכיר היטב את התיק, לא מצאתי כי ענייננו נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מהסוג דנן. בשולי הדברים אציין, כי ככל שייפויי הכוח קשורים להליך הנוכחי כטענת המבקשים ולא להליך אחר, הרי שממילא הם מצויים בתיק בית המשפט ולא ברור מדוע נדרשת הגשתם.

8.

כפי שציין בית המשפט המחוזי, לא כל תשובה בחקירה נגדית מצדיקה הבאת ראיות מפריכות, ואין מקום להעמיס על בית המשפט בקשות חוזרות או בקשות נפרדות העוסקות באותו עניין. בית המשפט ציין בהחלטתו כי התנהלות המבקשים פוגעת ביעילות הדיונית ומנוגדת בתכלית לרוח תקנות סדר הדין החדשות ולתכליתן. משנכנסו התקנות החדשות לתוקפן אין לי אלא לחזור על הדברים, וטוב יעשו ב"כ המבקשים אם יתנו להערות בית המשפט את תשומת ליבם.

9.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, בהינתן הערתי ברע"א 6031/20; בהינתן שכל מהותה של התביעה היא בגדר הליך גורר הליך; בהינתן הבקשות החוזרות ונשנות של המבקשים והתנהלותם הדיונית כפי שציין בית משפט קמא, המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.