רע"א 2242/21 מ.ע.ג.ן - ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ. בוטיק- שימור מבנים בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) בת"א 61420-02-17 מיום 5.3.2021, בגדרה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 23.2.2021. במסגרת החלטה זו דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשות להורות על זימון עד מטעמן.

רקע

2.

המבקשות בעלות בניין מגורים בתל אביב-יפו, חתמו בשנת 2010 על הסכם קומבינציה עם המשיבים, בגדרו התחייבו המשיבים, בין היתר, לשפץ את המבנה (להלן: ההסכם ). ביום 28.2.2017 הגישו המבקשות תביעה כספית נגד המשיבים בגין ליקויי בנייה שהתגלו לטענתן בעבודות הבניה וכן בשל הפרת ההסכם.

3.

ביום 24.11.2020 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המבקשות לזמן לעדות עשרה עדים מטעמן, ובכללם את העד מר דניאל אפרתי (להלן: אפרתי ), מי שכיהן במועד הרלוונטי כיו"ר ועד הבית וכמי שהיה מעורב מתוקף תפקידו זה בבדיקת נזילות מהגג שביצע המומחה מטעם בית המשפט (להלן: ההחלטה הראשונה ). בהמשך לכך, נקבע מועד להוכחות ואולם אפרתי לא התייצב למתן עדות. לפיכך, בתום הדיון ביקשו המבקשות מבית המשפט לזמנו למועד נוסף ואולם בקשתן נדחתה. בית המשפט המחוזי קבע כי עדותו של אפרתי אינה רלוונטית, שכן המחלוקות בתיק נוגעות לשאלות שבמומחיות שתיבחנה על סמך חוות דעתם של המומחים מטעם הצדדים והמומחה מטעם בית המשפט (להלן: ההחלטה השנייה ).

4.

למחרת הגישו המבקשות בקשה לעיון חוזר בהחלטה השנייה. לבקשה צורף צו התייצבות של אפרתי לשירות מילואים למועד בו התקיימו כאמור ההוכחות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. נקבע כי לצורך הוכחת ליקויי הבנייה הנטענים מונה מומחה מטעם בית המשפט וכן הוגשו חוות דעת מקצועיות מטעם הצדדים, וכי לאפרתי שהינו דייר בבניין, אין כל מומחיות בתחום וממילא עדותו אינה רלוונטית לשאלות שבמחלוקת. עוד נקבע כי לא התגלו עובדות רלוונטיות חדשות המצדיקות עיון חוזר בהחלטה השנייה (להלן: ההחלטה השלישית ).

על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.

הבקשה דנן

5.

בבקשתן טוענות המבקשות, בין היתר, כי בהיעדר שינוי נסיבות בין ההחלטה הראשונה להחלטה השנייה, לא היה רשאי בית המשפט המחוזי לשנות את החלטתו. עוד נטען כי דחיית הבקשה לזמן את אפרתי למתן עדות פוגעת בזכויותיהן של המבקשות. לגופו של עניין, המבקשות מפרטות בבקשתן את הרלוונטיות של עדותו של אפרתי לבירור המחלוקות בין הצדדים.

דיון והכרעה

6.

לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תשובת המשיבים.

7.

כלל ידוע הוא כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים הנוגעות לאופן ניהול ההליך על-ידי הערכאה הדיונית, ובכלל זה, החלטות בעניין זימון עדים והבאת ראיות, המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, זאת, למעט במקרים חריגים בהם קיים חשש מפני ניהול הליך אשר יוביל בסופו של דבר לפגיעה ממשית בזכויות הצדדים (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984; רע"א 4010/13 "ניצנים" קבוצה ארץ ישראלית א' של הנוער הציוני קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קבוצת אפאל בע"מ , פסקאות 7-6 (26.6.2013);

רע"א 3854/18 נחיאסי נ' פקיד שומה גוש דן , פסקה 6 (18.06.2018)) . איני סבורה כי המקרה הנדון בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

8.

למעלה מן הצורך, אוסיף עוד כי עיון בבקשה לעיון חוזר אשר הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, מעלה כי זו לא מגלה כל עילה לעיון חוזר בהחלטה השנייה, כדוגמת שינוי נסיבות או עובדות חדשות אשר לא היו ידועות במועד מתן ההחלטה השנייה. זאת, למעט צירוף צו המילואים לבקשה לעיון חוזר, שהוא כשלעצמו אינו מהווה עילה מספקת לעיון חוזר בהחלטה השנייה, שכן הנימוק להחלטה זו היה היעדר הרלוונטיות של עדותו של אפרתי למחלוקות שבין הצדדים, ולא אי-התייצבותו לדיון ההוכחות מסיבה לא מוצדקת. לפיכך, בצדק דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה.

9.

זאת ועוד, עיון בנט-המשפט מגלה כי בין מועד מתן ההחלטה הראשונה למועד מתן ההחלטה השנייה התקיימו שלושה דיוני הוכחות, במהלכם נחקרו עדים רבים ונפרסה לפני בית המשפט המחוזי תשתית ראייתית נרחבת. במצב דברים זה, רשאי היה בית המשפט המחוזי לשנות מהחלטתו הראשונה, זאת לאחר שהתרשם מהתשתית הראייתית, כאמור, וסבר לאורה כי עדותו של אפרתי אינה רלוונטית למחלוקות שהתגלעו בין הצדדים.

9.

בשים לב לכל האמור, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.