פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2804/15
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. זוהרה דוידוב
2. אמנון דוידוב
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק מזרחי- טפחות בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי
3. עו"ד
אלי בן חנן מנהל מיוחד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי באר שבע בתיקי פשר 030161-08-14 ו- 30150-08-14 שניתנה ביום 21.04.2015
על ידי כבוד השופט י' פרסקי
בשם המבקשים:
עו"ד יורם דדיה
בשם המשיב 1:
עו"ד ניר צורף
בשם המשיב 2:
עו"ד ענבל קדמי-עברי
בשם המשיב 3:
עו"ד אלי בן חנן
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.4.2015 (כב' השופט י' פרסקי ) אשר דחתה את בקשת החייבים לעיכוב הליכי מימוש דירתם בהוצל"פ.
1.
בשנת 1996 נטלו המבקשים הלוואה מהמשיב 1 (להלן: הבנק ) לרכישת דירת מגורים בעיר שדרות (להלן: הדירה ). להבטחת ההלוואה משכנו המבקשים לטובת הבנק את זכויותיהם החוזיות והאחרות בדירה וביום 13.10.1996 נרשם המשכון אצל רשם המשכונות.
2.
בשנת 2002, משלא עמדו המבקשים בהסכם ההלוואה, נקט הבנק בהליכים למימוש המשכון הרשום בהוצל"פ. ביום 22.12.2002 מונה עו"ד אמנון גיל ככונס הנכסים בתיק ההוצל"פ ובשנת 2003 נשלח למבקשים צו הפינוי הראשון מהדירה.
במהלך השנים פנו המבקשים מעת לעת בבקשות להסדרי פריסת החוב ובין הצדדים נחתמו מספר הסדרי תשלומים. משלא הצליחו המבקשים לעמוד בהסדרי התשלומים הוצאו נגדם צווי פינוי, ולבסוף, בחודש מרץ 2014, לאחר מספר ניסיונות שלא צלחו, פונו המבקשים מהדירה. כחודש לאחר מכן, פלשו המבקשים לדירה בחזרה והניסיונות החוזרים והנשנים שנעשו לפנותם לא צלחו.
3.
ביום 21.8.2014, ניתן לבקשת המבקשים צו לכינוס נכסים על ידי בית משפט קמא במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינם, והמשיב 3 מונה למנהל המיוחד.
4.
ביום 9.12.2014 הגיש הבנק בקשה לבית משפט קמא על מנת לאפשר לו את המשך ניהול הליכי מימוש המשכון בהוצל"פ לפי סעיף 20 (ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, בהיותו נושה מובטח. ביום 15.1.2015 אישר בית משפט קמא את בקשת הבנק, בין היתר, לנוכח הסכמת המנהל המיוחד.
5.
ביום 26.1.2015 הגישו המבקשים לבית משפט קמא בקשה לעיכוב הליכי מימוש הדירה, בקשה שנדחתה מן הטעם כי אין מקום לשנות מההחלטה שניתנה לענין זה ביום 15.1.2015.
בחודש מרץ 2015 נמסרו למבקשים מלשכת ההוצאה לפועל הודעות פינוי ומועד הפינוי נקבע ליום 27.4.2015.
6.
ביום 23.3.2015 הגישו המבקשים לרשמת ההוצל"פ בקשה דחופה לביטול צו הפינוי או לחילופין לעיכובו. הבקשה נדחתה.
7.
ביום 31.3.2015 הגישו המבקשים בקשה נוספת לבית משפט קמא לעיכוב הליכי הפינוי או המימוש, וזו נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 21.4.2015. בקשה זו היא הבקשה עליה נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.
8.
לאחר שקראתי את תגובת המשיבים שתמכו ותומכים בהמשך הליכי מימוש הדירה לטובת הבנק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
9.
דין הבקשה להידחות על הסף באשר עניינה בהחלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר. לא אחת נפסק כי אין בהחלטה כאמור כדי להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה המקורית (רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' תורג'מן (6.2.2006); רע"א 621/13 גרגור חיים ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (17.4.2013)). במקרה דנן, ההחלטה המקורית היא החלטת בית משפט קמא מיום 15.1.2015 (ההחלטה שאישרה את בקשת הבנק להמשך הליכי המימוש) או ההחלטה מיום 26.1.2015 (ההחלטה שדחתה את בקשת המבקשים לעיכוב הליכי המימוש), ובשני המקרים המועד להגשת בקשת רשות הערעור בענייננו חלף זה מכבר. מטעם זה בלבד ניתן לדחות את בקשת המבקשים על הסף. לא למותר לציין כי הבקשה דכאן אף
הוגשה במקור כערעור בזכות והוסבה לבקשת רשות ערעור (החלטת הרשמת ל' בן-מלך מיום 25.6.2015).
10.
גם לגופה של בקשה לא ראיתי בה ממש.
המבקשים מנצלים לרעה הליכי בית משפט בבקשות חוזרות ונשנות, ומתגובת המשיבים נמצאתי למד כי הם נהגו באלימות ובבריונות במסגרת הליכי הפינוי, כדי כך שהמשטרה אף נאלצה לבצע מעצרים של מי מהם ובני משפחתם. אוסיף ואומר כי בסופו של יום, התנהלותם של המשיבים במהלך השנים גרמה לכך שחובם אך ילך ויתפח, בניגוד לאינטרס שלהם עצמם ושל הנושים האחרים, וכפי שעולה מתגובת המנהל המיוחד, יש במימוש הדירה להביא לסילוק חובותיהם של המבקשים לכל הנושים.
11.
אף לא מצאתי ממש בטענתם של המבקשים לפיה אין הבנק רשאי לפתוח בהליכי מימוש הדירה בהוצל"פ הואיל והזכויות בדירה טרם נרשמו על שם המבקשים. טענה זו נטענת על ידי המבקשים כשלוש עשרה שנה (!!!) לאחר שהבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל נגדם ולאחר שבמהלך השנים פנו בבקשות להסדרי תשלומים שהופרו שוב ושוב על ידם. טענה זו של המבקשים נדחתה גם זה מכבר על ידי רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה מיום 23.3.2015 בנימוק כי "הסיבה היחידה בשלה טרם נרשמו זכויות הבעלות בדירה מקורה בחייבים עצמם... לא יעלה על הדעת כי החייבים יפרו התחייבויות קודמות בהם התחייבו לשתף פעולה לצורך הסדרת הרישום בנכס, ובהמשך, ירתמו היעדר שיתוף הפעולה והפרת ההתחייבויות לצורך הגשת בקשה לביטול הליכי פינוי מהטעם שטרם הושלם רישום הזכויות". על החלטה זו לא טרחו המבקשים לערער והיא החלטה חלוטה.
11.
אשר על כן הבקשה נדחית וצו עיכוב הביצוע הזמני שניתן על ידי כב' השופט א' שהם ביום 26.4.2015 בטל.
לפנים משורת הדין ובהתחשב במצבם הכלכלי העגום של המבקשים, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט באלול התשע"ה (3.9.2015).
ש ו פ ט