רע"א 3459/19 שלומית סלמה אלבז נ. חברת החשמל לישראל בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' יעקובוקיץ ) בת"א 46549-03-16 מיום 17.4.2019, בגדרה התקבלה בקשת המשיבה לעיכוב הליכים בשל קיומו של 'הליך תלוי ועומד' בבית משפט השלום בהרצליה.

רקע

2.

ביום 21.3.2016 הגישו המבקשים תביעה נזיקית לבית המשפט המחוזי נגד חברת החשמל לישראל בע"מ, היא המשיבה, וזאת בשל נזקים שנגרמו להם, לטענתם, בשל שריפה שפרצה ביום 27.5.2015 בסמוך לביתם (להלן בהתאמה: התביעה

בבית המשפט המחוזי ; אירוע השריפה ). המבקשים טענו, בעיקרו של דבר, כי השריפה כילתה את ביתם והותירה אותם ואת ילדיהם ונכדיהם, אשר התגוררו בחצר הבית ביחידות דיור, ללא קורת גג. המבקשים צרפו לכתב תביעתם, בין היתר, חוות דעת מטעם חוקר שריפות מומחה, מר מ' סלוצקי, לפיה אירוע השריפה נגרם כתוצאה מכשל חשמלי בלוח הנתיכים של המשיבה, אשר נוצר בעיקר בשל היעדר אחזקה מונעת של לוח הנתיכים על-ידי המשיבה.

3.

ביום 25.5.2016 הגישה אף המנוחה בובה סרוסי ז"ל (להלן: המנוחה ), אשר התגוררה בסמוך למבקשים, תביעה לבית משפט השלום בהרצליה נגד המשיבה, וזאת בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות אירוע השריפה (ת.א. 52702-05-16) (להלן: התביעה בבית משפט השלום ). יצוין כי תביעתה של המנוחה נסמכה אף היא, בין היתר, על חוות הדעת של מר סלוצקי.

4.

עוד יצוין כי במסגרת התביעה בבית משפט השלום מינה בית המשפט את מר י' רוסק לשמש כמומחה מטעמו (להלן: המומחה מטעם בית המשפט ), אשר העריך בחוות דעתו מיום 20.12.2018 כי "השריפה פרצה בשל צריכת היתר ממתקן אלבז [המבקשים, י.ו.] בעיקר ... בסופו של דבר ניזוקו מכך גם בתי סרוסי [המנוחה, י.ו.] ואלבז וגם רשת חברת החשמל" (ראו: בעמוד 31 לחוות דעתו). בהמשך לכך, ולנוכח קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט בדבר אחריות המבקשים לאירוע השריפה, הגישה המנוחה ביום 13.1.2019 בקשה מוסכמת לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף המבקשים כנתבעים. בהחלטתו מיום 16.1.2019 נעתר בית משפט השלום לבקשה, וביום 21.1.2019 הוגש כתב תביעה מתוקן.

5.

בהמשך לכך, ביום 4.2.2019 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הליכי התביעה, וזאת בשל 'הליך תלוי ועומד' – היא התביעה בבית משפט השלום. במסגרת הבקשה טענה המשיבה, בעיקרו של דבר, כי המסכת העובדתית והמשפטית העומדת בבסיס שתי התביעות דומה, ונוגעת לשאלת חבותה של המשיבה לנזקים שנגרמו בעקבות אירוע השריפה. בתוך כך, נטען כי בתביעה בבית משפט השלום נוטלים חלק כלל הצדדים הרלוונטיים להכרעה בשאלה זו. עוד נטען, כי שתי התביעות נסמכות על אותה חוות דעת, וכן כי התביעה המתנהלת בבית משפט השלום מצויה בשלב מתקדם יותר מזו שמתנהלת בבית המשפט המחוזי.

המבקשים התנגדו לבקשה וטענו, בעיקרו של דבר, כי אין זהות בין בעלי הדין ובין עילות התביעה בשתי התביעות. עוד טענו המבקשים, כי התביעה בבית המשפט המחוזי הוגשה עובר להגשת התביעה לבית משפט השלום, וכן כי בכוונתם להגיש לבית משפט השלום בקשה לפסילת המומחה מטעם בית המשפט, אשר חיווה דעתו טרם שהמבקשים צורפו כצד לתביעה, בקשה אשר צפויה לעכב את הדיון בתביעה בבית משפט השלום.

החלטת בית המשפט המחוזי

6.

בהחלטתו מיום 17.4.2019 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כי שתי התביעות נסבות סביב אותו אירוע שריפה, נסמכות על אותה חוות דעת מומחה ומעוררות שאלה דומה בדבר חבות המשיבה בנזקים שנגרמו בעקבות אירוע השריפה. כן נקבע, כי על-אף שהתביעה בבית המשפט המחוזי הוגשה עובר להגשת התביעה בבית משפט השלום, יש לעכב את התביעה בבית המשפט המחוזי משיקולי יעילות וחיסכון במשאבים, כמו גם מחשש מהכרעות סותרות. בתוך כך, צוין כי אם יקבע בית משפט השלום כי המבקשים חבים בנזיקין בשל אירוע השריפה, הדבר ייתר את התביעה המתנהלת לפני בית המשפט המחוזי; ואם ייקבע כי המשיבה היא הנושאת בחבות, הרי שההליך בבית המשפט המחוזי יצומצם לשאלת הנזק בלבד. עוד נקבע, כי הכרעה בשאלת החבות בבית משפט השלום תקים השתק פלוגתא בשאלה זו בבית המשפט המחוזי, ואף משום כך יש לקבל את הבקשה.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה

7.

במסגרת הבקשה שבים המבקשים על עיקר טענותיהם בפני בית המשפט המחוזי, ומוסיפים כי החלטת בית המשפט המחוזי גורמת להם עיוות דין. עוד טוענים המבקשים כי אין זהות בין בעלי הדין בשתי התביעות, ומשכך אין לעכב את התביעה בבית המשפט המחוזי. כן נטען, כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עתידה להיפסל, דבר אשר יעכב את התביעה המתנהלת בבית משפט השלום, ומשכך לא היה מקום לקבוע כי הליך זה מצוי בשלב מתקדם יותר.

8.

המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיפה כי ההחלטה עולה בקנה אחד עם אמות המידה אשר נקבעו בפסיקתו של בית משפט זה בכל הנוגע לעיכוב הליכים. עוד נטען, כי בהחלטתו מיום 3.7.2019 דחה בית משפט השלום את בקשת המבקשים לפסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ומשכך חוות הדעת שרירה וקיימת ויש לדחות את טענותיהם של המבקשים בעניין זה.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, החלטה בדבר עיכוב הליכים היא החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, ומשכך היקף ההתערבות של ערכאת הערעור בעניינים אלה הינו מצומצם ומוגבל למקרים חריגים בלבד (ראו למשל: רע"א 3054/14 דנטל סנטר נ' חביב , פסקה ט' (22.5.2014); רע"א 488/15 אלנקרי נ' א.ה. נווה טל בע"מ , פסקה 5 (24.3.2015); רע"א 538/19 אילוז נ' חברת א.ד.ר בנין ופיתוח (2010) בע"מ , פסקה 9 (11.3.2019)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדרם של המקרים החריגים האמורים, ומטעם זה בלבד ניתן לדחות את הבקשה.

10.

מעבר לנדרש, אוסיף כי גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. בית משפט זה קבע לא אחת כי בבואו לבחון בקשה לעיכוב הליכים, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את זהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, השאיפה להימנע מכפל התדיינויות בסוגיות דומות ומהכרעות סותרות, שיקולי יעילות וחסכון במשאבים, וכן הרצון להימנע מהכבדה מיותרת על הצד שכנגד (ראו: רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ , פסקאות 12-10 (11.7.2013) והאסמכתאות שם (להלן: עניין קולומביה ); רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב , פסקה 6 (21.11.2011); אורי גורן

סוגיות בסדר דין אזרחי 533 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)). בתוך כך, נקבע כי אין הכרח כי בעלי הדין בשתי התביעות יהיו זהים, ודי בכך שהן יעוררו שאלות דומות במהותן (ראו: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן , פסקה 3 (28.1.2002)). עוד נקבע, כי על-אף שבמרבית המקרים תעוכב התביעה השנייה בזמן, שאלת הקדימות בזמן אינה עומדת לבדה, ויש לבחון את יתר השיקולים הרלוונטיים לעניין זה, ובראשם יעילות הדיון (ראו: רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ , פסקה 4 (14.5.2006); רע"א 1514/13 נאות בית וגן נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ , פסקה 10 (6.11.2013)).

11.

בענייננו, עיון בשתי התביעות מלמד כי הן נוגעות למחלוקות עובדתיות ומשפטיות זהות, שעניינן בנסיבות שהובילו לקרות אירוע השריפה ולחבות המשיבה כנגזרת מכך, כאשר בתביעה בבית משפט השלום מעורבים כלל הצדדים הנוגעים למחלוקות אלה. לכך יש להוסיף כי הכרעה בבית משפט השלום בשאלת זהות האחראי/ם לקרות אירוע השריפה, עשויה לייתר חלק משמעותי מן התביעה בבית המשפט המחוזי, וכן להקים השתק פלוגתא בשאלת החבות, ודי היה בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה (ראו והשוו: עניין קולומביה , בפסקאות 18-17). עוד אציין כי בהחלטתו מיום 3.7.2019, דחה בית משפט השלום את בקשת המבקשים לפסילת המומחה מטעם בית המשפט, דבר ששומט את הקרקע תחת טענותיהם של המשיבים כי התביעה בבית משפט השלום אינה מצויה בשלב מתקדם יותר מהתביעה בבית המשפט המחוזי. אציין כי אומנם התביעה בבית המשפט המחוזי הוגשה כחודשיים עובר להגשת התביעה בבית משפט השלום, ואולם, כאמור, אין בנימוק זה, לבדו, כדי להכריע את הכף.

12.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.