רע"א 3336/19 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.4.2019 (כבוד השופטת ה' עובדיה, ת"צ 24440-09-18), שהורתה על עיכוב הליכים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לנוכח תביעה נזיקית תלויה ועומדת המתנהלת במקביל.

הרקע הדרוש והחלטת בית המשפט המחוזי

2.

סייוואק בע"מ היא חברת תרופות המייצרת ומשווקת חיסון נגד מחלת צהבת מסוג B , המכונה

Sci-B-Vac (להלן: המשיבה ו- החיסון בהתאמה); המבקשים הם קטינים שחוסנו בחיסון בהיותם תינוקות, והוריהם (להלן:

המבקשים ). ביום 16.9.2018 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, שבמוקדה טענה לנזקים שנגרמו להורים כתוצאה ממתן החיסון לילדיהם – ויובהר כי לא מדובר בנזקי גוף, אלא בנזק מסוג פגיעה באוטונומיה (להלן: בקשת האישור ). על פי בקשת האישור, למבקשים ולהורים רבים נוספים התברר בדיעבד כי מדובר ב- "חיסון ניסיוני" שהינו " פגום, מסוכן ומזיק לבריאות התינוקות "; ועוד נטען כי מאז גילויו של מידע זה להורים שחיסנו את ילדיהם, הם חווים לחץ וחרדה מפני נזקי גוף שעלולים להיגרם כתוצאה מקבלת החיסון. נוסף על כך, לפי בקשת האישור ביום 29.7.2015 פרסם משרד הבריאות קריאה להחזרה יזומה ועצירת שימוש ( Recall ) באצוות מסוימות של החיסון, וזאת עקב "תקלה טכנית" שנתגלתה באריזת החיסון (להלן: התקלה ו- הסדרה הפגומה בהתאמה); ולדברי המבקשים מדובר בתקלה שגרמה לזיהום של החיסון באופן שמסכן את הבריאות, והמשיבה מצידה הסתירה מידע זה בנוגע לחומרת הפגם מהורי התינוקות המחוסנים ואף מהצוותים הרפואיים.

על יסוד האמור, ביקשו המבקשים לנהל תובענה ייצוגית נגד המשיבה בשמו של כל אדם שילדו או ילדתו קיבלו את החיסון מבלי שהיו ערים לסיכונים הנלווים לחיסון, וזאת החל מחודש אפריל 2011 ועד למועד גילוי התקלה (להלן: הקבוצה ); להערכת המבקשים הקבוצה מונה הורים ל-428,500 תינוקות. עילות התביעה המפורטות בבקשת האישור הן רשלנות והפרת חובות חקוקות הקבועות בתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986 ובחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; פגיעה באוטונומיה של הפרט; עילות צרכניות (הטעיה, ניצול מצוקת הצרכן והפרת חובות גילוי לפי סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981); ועשיית עושר ולא במשפט. הסעד העיקרי המבוקש בבקשת האישור הוא פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ונזק בלתי ממוני, המוערך על ידי המבקשים בסכום כולל של למעלה מ-1.8 מיליארד ש"ח (ביחס להורי הילדים שקיבלו חיסון מהסדרה הפגומה נטען לנזק בסך 5,000 ש"ח לכל ילד והוריו, וביחס לשאר חברי הקבוצה נטען לנזק בסך 3,000 ש"ח לכל ילד והוריו).

3.

מספר ימים קודם להגשת בקשת האישור, ביום 5.9.2018 הוגשה תביעה נזיקית נגד המשיבה מטעם שני קטינים שקיבלו את החיסון והוריהם – בגין נזקי גוף שנגרמו לקטינים על פי הנטען כתוצאה מקבלת החיסון (ת"א 9750-09-18, להלן: התביעה הנזיקית ). לדברי המבקשים, התובעים בתביעה הנזיקית אינם נמנים עם חברי הקבוצה בבקשת האישור; ואולם יצוין כי באי כוח התובעים בתביעה הנזיקית הם גם באי הכוח המייצגים בבקשת האישור, וכי שני ההליכים מתנהלים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. עוד יצוין כי פרט למשיבה, התביעה הנזיקית הוגשה אף נגד משרד הבריאות.

תחילה הגישה המשיבה בקשה לבית המשפט שדן בתביעה הנזיקית (כבוד השופטת ב' טולקובסקי ), לעיכוב ההליכים עד להכרעה בהליך הייצוגי – ובקשתה נדחתה ביום 28.2.2019 (להלן: ההחלטה בתביעה הנזיקית ). ההחלטה בתביעה הנזיקית נסמכה במידה רבה על ההבדלים בין שני ההליכים, וכך כלשון בית המשפט המחוזי:

"אין מחלוקת כי התובעים שבפניי, שהם הקטינים והוריהם, אינם נמנים על הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית עילתה פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה של קטינים והוריהם בגין קבלת החיסון, בעוד שכאמור, בפניי מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. במסגרת התביעה שבפניי מתעוררות כאמור שאלות רחבות היקף, לרבות שאלת הקשר הסיבתי בין מצבם של הקטינים לבין קבלת החיסון. מעבר לכך, שאלת הנזק שונה בתכלית".

עוד נקבע כי אין מקום לעכב את הדיון בתביעה הנזיקית גם משום שמדובר בתביעה שהוגשה בשל פגיעה גופנית קשה, שבצידה נזקים ממוניים ובלתי ממוניים ניכרים; מה גם שההליך הייצוגי עלול לארוך זמן ובכל מקרה ההכרעה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית היא לכאורית בלבד.

4.

לנוכח התוצאה האמורה הגישה המשיבה בקשה לעיכוב הליכים בבקשת האישור, וביום 10.4.2019 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתה והורה על עיכוב ההליכים בשלב זה להכרעת שאלת האחריות בתביעה הנזיקית (להלן: החלטת העיכוב ). מן ההחלטה עולה כי בית המשפט סבר שקיימת " חפיפה בסוגיות הליבה של שני ההליכים, שהיא בעיקרה המסכת הנוגעת להתנהלותה ופועלה של המשיבה בייצור ושיווק החיסון נגד צהבת B "; וכי בנסיבות אלה יש לעכב את ההליכים בבקשת האישור על מנת למנוע החלטות סותרות, לחסוך במשאבים שיפוטיים וכדי שלא להשחית לריק את זמנם של הצדדים ובאי כוחם. נוסף על כך נקבע כי יש ליתן את הבכורה לבירור התביעה הנזיקית, מאחר שמדובר בנזקי גוף חמורים שנגרמו לניזוקים קטינים, וכן בשים לב " למאפייני ההליך הייצוגי והסעדים הנתבעים בו – נזקים לא ממוניים, שהם מינוריים בהרבה מסעדי התביעה הנזיקית ולא הוגשו בגינם תביעות פרטניות ". לבסוף ציין בית המשפט המחוזי כי " על פי המקווה והצפוי יהיה בהכרעת התביעה הנזיקית כדי לסייע אף בקידום ההליך שלפני ".

החלטת העיכוב ניצבת במוקד בקשת רשות הערעור.

בקשת רשות הערעור

5.

המבקשים אינם משלימים עם החלטת העיכוב, ולגישתם יש לדון בבקשת האישור ובתביעה הנזיקית במקביל. לדבריהם עיכוב ההליכים מעצים את מצוקת ההורים ואת חרדתם מן החיסון שניתן לילדיהם, גורם להם לעיוות דין, ואף פוגע באינטרס הציבורי והחברתי שבהגנה על בריאותם של ילדי ישראל. עוד נטען בבקשת רשות הערעור כי סוגיות הליבה בהליכים ייצוגיים הן ציבוריות וחברתיות באופיין, וכי מטבע הדברים לא יינתן להם מקום ראוי בתביעה הנזיקית העוסקת בנזקי גוף פרטניים. המבקשים סבורים כי שגה בית המשפט המחוזי אף בכך שהתעלם מן העובדה שהתביעה הנזיקית ובקשת האישור הם שני הליכים שונים, שבהם בעלי דין שונים, עילות תביעה שונות, נזקים שונים, נטלי הוכחה שונים ועוד הבדלים מהותיים רבים. בהקשר זה מוסיפים המבקשים כי שיקולים אלה קיבלו ביטוי ראוי בהחלטה בתביעה הנזיקית, והיה עליהם לתפוס מקום מכריע "כתמונת מראה" גם בהחלטה שניתנה בהליך הייצוגי – ומשלא נעשה כן הרי שהחלטת העיכוב סותרת את ההחלטה בתביעה הנזיקית באופן הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף בלא צורך בקבלת תשובה מאת המשיבה. הכלל הוא שלערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך הייצוגי, ובכלל זה החלטה בדבר עיכוב הליכים בבקשת אישור תובענה כייצוגית בשל הליך דומה תלוי ועומד. בהתאם, ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהחלטות בעניינים אלה ותעשה כן במקרים חריגים בלבד, שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת למי מהצדדים עיוות דין (רע"א 7202/18 קוזליק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסקה 8 (11.2.2019), להלן: עניין קוזליק ; רע"א 225/16 פולק נ' קבוצת א' דורי בע"מ , פסקה 5 (4.5.2016); רע"א 488/15 אלנקרי נ' א.ה נווה טל בע"מ , פסקה 5 (24.3.2015)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, ואפרט.

נקודת המוצא בענייננו היא שלבית משפט נתונה סמכות שבשיקול דעת לעכב בירורה של תובענה בשל קיומו של הליך תלוי ועומד שבו מתבררת שאלה מהותית דומה; ויובהר בהקשר זה כי אין הכרח שתתקיים חפיפה מוחלטת בין הצדדים לשני ההליכים או בשאלות העומדות לדיון ( רע"א 3765/01

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן , פסקה 3 (28.1.2002); ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד כט(2) 477, 481 (1975); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 533 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). בהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים יש להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לזהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות (עניין קוזליק , פסקה 9; רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב , פסקה 6 (21.11.2011)).

בענייננו יש טעם רב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא יהיה זה יעיל לדון בבקשת האישור במקביל לתביעה הנזיקית – וזאת לנוכח הסוגיות העובדתיות והמשפטיות הדומות העומדות לדיון בהליכים אלה. עיון בכתבי הטענות מלמד כי יסודן של התביעה הנזיקית ושל בקשת האישור בתשתית עובדתית אחת, שעניינה בתהליכי הייצור והשיווק של החיסון; ונוסף על כך, ניכר כי שני ההליכים מושתתים על טענה מהותית עיקרית שלפיה המשיבה התרשלה בפעולות אלה. אמנם במסגרת בקשת האישור נטענו עילות תביעה רבות נוספות נגד המשיבה, ואולם ניכר כי טענת הרשלנות היא המרכזית שבהן. הכרעה בסוגית הרשלנות במסגרת התביעה הנזיקית עשויה לייתר את הדיון בה בבקשת האישור, וייתכן שאף להקים השתק פלוגתא בנדון; ודי בכך כדי להצדיק את עיכוב ההליכים (ראו והשוו: רע"א 3459/19 אלבז נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 10 (31.7.2019)). במצב הדברים המתואר קיים חשש ממשי ממתן החלטות סותרות בשאלת התרשלות המשיבה, המוביל אף הוא לתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי בהחלטת העיכוב. זאת ועוד. הצדק עם בית המשפט המחוזי כי יש ליתן עדיפות לבירורה של התביעה הנזיקית על פני בקשת האישור – וזאת בהינתן שעניינה של התביעה הנזיקית הוא בנזקי גוף קשים שנגרמו לקטינים על פי הנטען כתוצאה מן החיסון, בעוד החלטת האישור סבה על נזקים בלתי ממוניים שנגרמו להורים בהיקף כספי נמוך יותר באופן משמעותי.

התוצאה היא אפוא שבקשת רשות הערעור נדחית, ומשלא נתבקשה תגובת המשיבה אין צו להוצאות.