פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3664/09
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשים:
1. קסת בינה ופנאי בע"מ
2. משה קסטוריאנו
נ ג ד
המשיב:
סיון הדרכה ופתרונות יצירתיים (1994) בע"מ
בקשת
רשות
ערעור
על
החלטת
בית המשפט המחוזי
בפתח תקווה מיום 22.4.09 ברע"א 9234/02/09 שניתנה
על ידי כבוד השופט א' יעקב
בשם המבקשים:
עו"ד י' כלוף
החלטה
1.
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' יעקב), לפיה נתקבלה בקשת הארכת מועד שהגישה המשיבה להגשת בקשה למתן רשות ערעור. כמו כן עותרים המבקשים לעיכוב המשך הדיון בבית המשפט המחוזי, עד מתן הכרעה בבקשה דנן.
2.
הרקע לבקשה הוא כדלקמן. המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, לאחר שחלפו למעלה מארבע שנים מן המועד החוקי להגשתה. תחילה נדחתה הבקשה על-ידי בית משפט השלום (כב' הרשמת א' לושי-עבודי), אולם ערעור שהגישו המבקשים על ההחלטה נתקבל על-ידי בית משפט השלום ביום 13.8.2008 (כב' השופט
א' מקובר).
המשיבה הגישה ערעור על החלטה זו בחלוף 45 יום ממתן פסק הדין, בעוד על-פי הדין היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום ממתן פסק הדין. על רקע טעות זו, הגישה המשיבה ביום 15.2.2009 בקשת רשות ערעור בד בבד עם בקשה להאריך בדיעבד את מועד ההגשה של בקשת רשות הערעור. בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' יעקב) קיבל את הבקשה וקבע דיון בבקשת רשות הערעור גופא ליום 19.5.2009. לשיטת בית המשפט המחוזי, בנסיבות המקרה היה מקום לראות בטעותו של עורך הדין כטעם מיוחד להארכת מועד, לאור האמור בפסיקה, ונוכח הצהרת בא כוחה של המשיבה לפיה עדכן את עורך דינם הקודם של המבקשים בכוונת המשיבה להגיש ערעור על החלטת בית משפט השלום. עוד ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי התנגדותם של המשיבים לבקשת הארכת המועד מגלה חוסר תום לב, וזאת על רקע הטענות בהן נתלו עת ביקשו את הארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בעניינם.
מכאן הבקשה שבפניי.
3.
המבקשים טוענים כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות הקיימות בנושא טעותו של עורך דין כטעם מיוחד להארכת מועד. עוד גורסים המבקשים, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי לא התחשב בהסתמכותם על פסק הדין ומצביעים בהקשר זה על כך ששילמו את סכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבה על ידי בית משפט השלום לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור ולאחר שסברו שפסק הדין אינו ניתן לתקיפה. לשיטתם, המשיבה הגישה את הבקשה להארכת המועד 135 ימים לאחר המועד הקבוע בחוק, ולא
15 ימים אחריו כקביעת בית המשפט המחוזי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה. מכיוון שהחלטה נשוא הבקשה דנן מכריעה בבקשה להארכת מועד, מעמדה הוא של "החלטה אחרת" ועל כן נראה כי יש לדון בה כבקשת רשות ערעור ב"גלגול שני" (ראו: רע"א 10035/06 גאון נ' שחר (לא פורסמה, 10.5.2007); רע"א 9404/05 פלוני נ' קצין תגמולים (לא פורסמה, 29.3.2006); רע"א 10640/04 גיא המוביל באשדוד בע"מ נ' סהר חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נט (3) 189
(2005)).
5.
על-פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הארכת מועד הקבוע בחיקוק תיעשה בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על-פי מכלול שיקולים. בין היתר, נקבע, כי "אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד" (רע"א 9073/01 רע"א 9073/01
פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות (לא פורסמה, 29.1.2002), וראו גם: בש"א 8723/08 יורשי המנוח עלי דיב חליל נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 11.1.2009); בש"א 8930/08 עיריית תל אביב יפו נ' מרכז ישיבות בני עקיבא (לא פורסמה, 11.12.2006)). בבחינת השאלה האם הטעות מקימה "טעם מיוחד" נבחנת השאלה האם מדובר בטעות סבירה, טעות שאינה מובנת מאליה וכן נלקחים בחשבון מהותו של האינטרס העומד על הפרק, כמו גם האינטרסים הנגדיים של בעלי הדין האחרים, ובראשם אינטרס ההסתמכות (ראו, בש"א 6708/00 אהרן נ' אהרן , פ"ד נד(4) 702 (2000); ע"א 10477/07 פרח נ' עיריית נצרת (לא פורסמה, 1.1.2009)).
אין אני מוצאת עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיה בנסיבות העניין דנן הצדיקה טעותו של עורך הדין מתן ארכה להגשת בקשת רשות הערעור. אכן, טעותו של בא-כוח המשיבה אינה בלתי נמנעת באופן המקים מניה וביה "טעם מיוחד" להארכת מועד. ואולם, טענתם של המבקשים כי נפגעה הסתמכותם על החלטת בית משפט השלום אינה עולה בקנה אחד עם טענת המשיבה כי הודיעה לבא-כוחם הקודם של המבקשים על כוונתה, טענה אשר לא נסתרה על ידי המבקשים בבקשתם. שותפה אני גם להערתו של בית המשפט המחוזי באשר למידת תום הלב הנדרשת מן המבקשות, אשר בקשתן להארכת מועד בת ארבע שנים נתקבלה, ועתה מתנגדים הם בעוצמה רבה להארכת מועד בת 15 ימים בלבד, שמקורה בטעות תמימה של בעל דין.
לפיכך הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה להורות על עיכוב הדיון בבית המשפט המחוזי. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י' בסיון תשס"ט (2.6.09).
ש ו פ ט ת