רע"א 3985/20 ליאור היערי נ. קיבוץ גת - אגודה שיתופית חקלאית

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (כב' השופט ש' פרידלנדר ) מיום 20.5.2020 בת"א 62894-05-19 במסגרתה התקבלה בקשת המשיב לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ).

1.

המבקשים הצטרפו, יחד עם 30 משפחות נוספות, כתושבים אצל המשיב, קיבוץ גת (להלן: הקיבוץ ), במסגרת פרויקט הרחבה קהילתית. בין המצטרפים לבין הקיבוץ נחתם הסכם משתכנים (להלן: הסכם המשתכנים או ההסכם ) במסגרתו קיבלה כל משפחה מגרש לבנייה, תוך שהקיבוץ התחייב להפנות את המשפחות לרשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ) כמומלצות להתקשרות בחוזה חכירה בנוגע למגרש.

2.

בין הקיבוץ לבין המשפחות שחתמו על הסכם המשתכנים התגלע סכסוך בקשר להסכם המשתכנים. ביום 19.2.2019 הגישו 13 משפחות תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד הקיבוץ, במסגרתה עתרו לאכיפת הסכם המשתכנים ולמתן צו עשה שיורה לקיבוץ להפנותן לרמ"י לצורך התקשרותן בחוזי חכירה (ת"א 46405-02-19 אולרט נ' קיבוץ גת (להלן: תביעת אולרט )).

3.

ביום 27.5.2019 הגישו המבקשים אף הם תביעה נגד הקיבוץ במסגרתה עתרו לקבלת סעדים דומים לסעדים שנתבעו בתביעת אולרט. המבקשים אף הציעו לאחד את תביעתם יחד עם תביעת אולרט. במענה לתביעה, הקיבוץ הגיש הן בתביעת המבקשים והן בתביעת אולרט בקשה לעיכוב ההליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, נוכח קיומה של תניית בוררות בהסכם המשתכנים.

4.

ביום 12.9.2019 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הקיבוץ בתביעת אולרט. מנגד, ביום 16.9.2019 קיבל בית המשפט את בקשת הקיבוץ לעיכוב הליכים בעניינם של המבקשים. על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור (רע"א 7641/19) שהתקבלה ביום 2.1.2020, מהטעם שהחלטת בית המשפט המחוזי לא הייתה מנומקת דיה כדי להעבירה תחת שבט הביקורת. הבקשה לעיכוב הליכים שהגיש הקיבוץ הוחזרה אפוא לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את החלטתו. בית המשפט המחוזי נדרש להתייחס לטענות המבקשים ולנמק האם הסכם המשתכנים הוא בגדר "חוזה אחיד"; האם תניית הבוררות בהסכם המשתכנים היא תנייה מקפחת; האם נפגעה זכותם של המבקשים לשוויון; ומדוע קיבל את עמדת הקיבוץ בנושא עיכוב ההליך לצורך פנייה להליך בוררות.

5.

ביום 20.5.2020, לאחר השלמת טיעון על ידי הצדדים, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה הנוכחית. בהחלטתו דחה בית המשפט בשנית את טענות המבקשים וקיבל את בקשת הקיבוץ לעיכוב הליכים לצורך פניה לבוררות. נקבע כי הסכם המשתכנים אינו בגדר חוזה אחיד, כטענת המבקשים, מכיוון שהמבקשים יזמו שינויים והקלות כאלה ואחרים, שהתקבלו ועוגנו בהסכם עליו חתמו. הואיל וכך, ההתדיינות בין הצדדים עובר לחתימת ההסכם לא אפיינה מצבים שחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: חוק החוזים האחידים ) נחקק עבורם. כפועל יוצא מכך שאין מדובר בחוזה אחיד, ממילא לא יכולה להיות בהסכם תניה מקפחת.

6.

מעבר לכך, קבע בית המשפט, כי אף לו היה מדובר בחוזה אחיד, תניית הבוררות בהסכם אינה בגדר תנייה מקפחת בחוזה אחיד, בהתאם לנוסחו של חוק החוזים האחידים שהיה בתוקף בעת כריתת הסכם המשתכנים (עובר לתיקון מס' 5 לחוק החוזים האחידים משנת 2014). במגזר ההתיישבותי הפניית סכסוכים בין החברים והאגודות השיתופיות לבוררות במוסדות לבוררות של תנועת ההתיישבות הרלוונטית מקובלת מאד והולמת את המרקם הקהילתי של החיים ביישובים אלו. על כן, דחה בית המשפט את טענת המבקשים כי תנייה בחוזה לקיום בוררות לפני המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית היא בגדר "מלכודת" למשתכנים. עוד ציין בית המשפט כי העובדה שהבוררות תוכפף לדין המהותי ולחובת ההנמקה, היא בגדר פתרון לחששם של המבקשים מפני הטיה מובנית נוכח הקרבה בין הקיבוץ לבין מוסד הבוררות של התנועה הקיבוצית.

7.

עוד התייחס בית המשפט להבחנה שערך בין עניינם של התובעים בתביעת אולרט לבין המבקשים. בית המשפט ציין כי הקיבוץ טען למחלוקות פרטניות עם המבקשים, הנוגעות להפרת הסכם המשתכנים על ידם, טענה שלא נטענה על ידו בקשר לתובעים בתביעת אולרט. הסכסוך של המבקשים עם הקיבוץ נושא אופי דומיננטי של סכסוך חוזי פרטני, המתאים להידון בבוררות. על כן, אין ממש בטענת האפליה שנטענה על ידי המבקשים. כמו כן, נקבע כי כל הטבה שיקבלו המשתכנים במסגרת תביעת אולרט תחול גם בעניינם של המבקשים, ככל שיתברר כי לא הפרו את הסכם המשתכנים והם זכאים להקצאת מגרש.

מכאן הבקשה שלפַני.

8.

המבקשים טוענים כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נפלו מספר שגיאות המצדיקות מתן רשות ערעור מחמת קיומו של עיוות דין ומטעמי צדק. כן נטען כי מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. לשיטתם, שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי הסכם המשתכנים אינו בגדר הסכם אחיד. עוד שגה בית המשפט בקבעו כי תניית הבוררות בהסכם אינה תנייה מקפחת, כאשר אין חולק כי תנייה זו שנקבעה על ידי הקיבוץ ואין חולק כי לא שונתה, מפנה את הצדדים לבוררות לפני המוסד הקיבוצי לבוררות, שבינו לבין הקיבוץ קיימת קרבה. נוכח קרבה זו, אין לומר כי תניית הבוררות אינה בגדר תנייה מקפחת. לטענת המבקשים, סוגיה זו מעוררת שאלה עקרונית שטרם הוכרעה בפסיקה, היינו האם תניית בוררות בחוזה אחיד המורה כי סכסוכים העולים מהחוזה יוכרעו על ידי בורר המתמנה בידי גורם שקיימת קרבה גדולה יותר בינו לבין הספק, תיחשב בדרך כלל כתנאי מקפח כהגדרתו בחוק החוזים האחידים. מעבר לכך, טוענים המבקשים כי הכרעתו של בית המשפט בתביעת אולרט מחייבת את הקיבוץ גם בעניינם נוכח קיומו של השתק פלוגתא. לבסוף נטען כי בית המשפט חרג מגדר המחלוקת בין הצדדים, שעה שהתייחס גם לטענות שהעלה הקיבוץ בקשר להסכם נוסף שנחתם בין הצדדים, "הסכם הרשאה ושירותים" שאינו קשור להסכם המשתכנים.

9.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת הקיבוץ. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בתי משפט בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 1950/20 יפה נ' דיאמנט , פסקה 13 (10.5.2020)). למעלה מכך, החלטה הנוגעת לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בה אלא אם נפלה בה טעות של ממש (ראו: רע"א 959/20 נהריה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' פרידמן , פסקה 7 (3.5.2020)). למרות ניסיונם של המבקשים לטעון כי עניינם מעורר סוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור, בקשתם נטועה בנסיבות העניין הפרטניות. אף אם שגה בית המשפט המחוזי ביישום הדין בשאלת סיווג ההסכם כחוזה אחיד; או בשאלת הגדרת תניית הבוררות כתנאי מקפח; או בשאלת האבחנה בין עניינם של המבקשים לבין תביעת אולרט; או בשאלת מתן החלטה החורגת מגדר המחלוקת בין הצדדים – ואינני קובע שזהו מצב הדברים בענייננו – הדבר אינו מצדיק קבלת בקשת רשות ערעור (ראו למשל: רע"א 4298/14 מגדלי אמריקנה 2008 בע"מ נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ , פסקה 3 (1.7.2014)). עוד אציין כי הטענות שהעלו המבקשים כלפי המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית נטענו בעלמא וחזקה על הבורר שימונה בסכסוך בין הצדדים כי יעשה מלאכתו נאמנה.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.