רע"א 4298/14 מגדלי אמריקנה 2008 בע"מ נ. אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר ג' גינת ) שקיבל את ערעורה של המשיבה על פסק הדין של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' סובל ).

1.

בשנת 2010 חתמו הצדדים על הסכם שכירות והסכם ניהול והחזקה שבמסגרתם שכרה המשיבה מהמבקשת חנות לתקופה של שלוש שנים. במהלך שנת 2011 טענה המשיבה לקיומם של ליקויים במושכר ולבסוף הודיעה למבקשת על ביטול הסכם השכירות בגינם. המבקשת תבעה מהמשיבה את דמי השכירות, הניהול והמיסוי עבור תשעה וחצי החודשים שחלפו בין יום 30.1.2012 – שבו פינתה המשיבה את החנות, ועד ליום 15.9.2012 – שבו הושכרה החנות לאחר. בית המשפט השלום קבע כי הליקויים שהתגלו במושכר אינם מהווים הפרה יסודית של ההסכם שהקימו למשיבה זכות לבטל את החוזה לאלתר; אך גם כי היה על המבקשת לפעול במרץ רב יותר על מנת להקטין את נזקיה באמצעות השכרת החנות לאחר. אשר על כן, פסק בית המשפט כי המשיבה תישא בדמי השכירות והמיסים עבור החודשים ינואר עד מאי 2012, בקיזוז סכום בסך 5,010 ש"ח שהמשיבה הוכיחה כי שילמה במסגרת ניסיונותיה לתקן את הליקויים בחנות. על פסק דין זה הגישה המשיבה ערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במלואו וקבע כי למשיבה עמדה הזכות לבטל את ההסכם נוכח הליקויים – הקשים לשיטתו – שהתגלו במושכר.

2.

מכאן הבקשה שלפניי לרשות ערעור על פסק הדין. המבקשת טוענת, בתמצית, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי לוקה בטעויות רבות – המפורטות בכתב הבקשה בהרחבה – ומתערב בממצאים עובדתיים שקבע בית משפט השלום ללא הנמקה ותוך חריגה מאמת המידה הנהוגה להתערבות ערכאת הערעור. לטענת המבקשת, פסק הדין הוא פועל יוצא של סירוב המבקשת לקבל את המלצת בית המשפט המחוזי לפשרה. נטען כי התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאי הערכאה הדיונית היא פגם היורד לשורשו של עניין המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, באתי למסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אין הבקשה דנן באה בגדר אמת מידה זו ואף המבקשים אינם טוענים אחרת. כלל טענותיה של המבקשת נטועות בנסיבות הקונקרטיות של המקרה ונוגעות לצדדים במחלוקת בלבד. בהקשר זה, לא למותר לשוב ולהזכיר כי אף אם נפלה שגיאה ביישום הדין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי – ואין אני קובע שזהו מצב הדברים בענייננו – הרי שהלכה היא מלפנינו שטעות כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיים בירור ערעורי שני בבית משפט זה (ראו, למשל, רע"א 4824/96 יוסיפוב נ' יוסיפוב

(6.9.1996); רע"א 7706/13 מעונות שטנד בע"מ נ' אסנת ויטס , פסקה 6 (4.12.2013); רע"א 3238/13 חוף רסטל (כנרת) נ' סמיחה , פסקה 8 (18.6.2013)).

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.