פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7070/20
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשת:
אשכולות אגודה שיתופית חקלאית
להתיישבות קהילתית בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מועצה אזורית הר חברון
2. ארזים
ג.י.א בע"מ
3. החברה לפיתוח הר חברון
המשיבים הפורמליים:
4. צבי יהונתן ואח'
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב'
השופט יהושע גייפמן) מיום 02.09.2020 תיק אזרחי 11747-08-16
בשם המבקשת:
עו"ד גיל בן משה
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' גייפמן ) מיום 2.9.2020 בת"א 11747-08-16 לדחות את בקשת המבקשת לעיכוב הדיון בהודעות צד ג' שהגישו המשיבות נוכח קיומה של תניית בוררות.
1.
את התביעה נגד המבקשת והמשיבות יחדיו, הגישו בעלי זכויות ב-26 מגרשים בפרויקט הרחבה בישוב אשכולות שבמועצה האזורית הר חברון (להלן: התובעים ו- פרויקט ההרחבה , בהתאמה), שהם גם המשיבים הפורמליים בהליך זה. המבקשת היא זו שיזמה את פרויקט ההרחבה ; משיבה 1 היא המועצה האזורית שבשטחה נמצא הישוב (להלן: המועצה האזורית ); משיבה 2 היא הקבלן המבצע את עבודות התשתית והפיתוח בפרויקט ההרחבה (להלן: ארזים ); ומשיבה 3 היא החברה לפיתוח של המועצה האזורית (להלן: החברה לפיתוח ). התובעים תבעו את המבקשת והמשיבות, ביחד ולחוד, על סך של 5.2 מיליון ש"ח בגין אובדן סבסוד של משרד השיכון וגביה ביתר של דמי פיתוח ביחס לתעריף שנקבע על ידי משרד השיכון.
2.
התובעים הגיעו להסכם פשרה עם המבקשת וביום 7.1.2020 ניתן להסכם תוקף של פסק דין חלקי, על פיו התביעה נגד המבקשת נדחתה והיא תפצה את התובעים יחדיו בסך של 130,000 ש"ח. לאחר מתן פסק הדין החלקי הגישו המשיבות בקשה להארכת מועד להגשת הודעות צד ג' נגד המבקשת. ביום 8.5.2020 ניתנה להן הרשות וכל אחת מהמשיבות הגישה הודעת צד ג' נגד המבקשת.
3.
ביום 22.7.2020 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי הודעות צד ג' שהגישו המשיבות מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ) נוכח קיומו של הסכם בוררות בינה לבין המשיבות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" המצדיק שלא לעכב הליכים ולהעביר את הסכסוך להליך בוררות. זאת נוכח קיומו של קשר הדוק בין התביעה שהגישו התובעים נגד המשיבות הממשיכה להתנהל לבין הודעות צד ג' שהגישו המשיבות נגד המבקשת בהיותן כרוכות זו בזו ומתייחסות לאותה מסכת עובדתית. על כן, פיצול ההתדיינות עלול להביא להכרעות סותרות. מעבר לכך, ובמידה רבה מעבר לנדרש, בית המשפט גם ציין את טענות המשיבות בתגובתיהן לבקשה לעיכוב ההליכים כטעמים נוספים לדחיית בקשת העיכוב: המועצה האזורית לא הייתה צד להסכם הבוררות; הסכם הבוררות התייחס למחלוקות בין המבקשת והחברה לפיתוח לבין ארזים ולא למחלוקות ביחסים הפנימיים בין האגודה לבין החברה לפיתוח; המחלוקת נושא התביעה חורגת מהיקף תניית הבוררות בהסכם.
4.
מכאן הבקשה שלפַני, בה טוענת המבקשת כי בית המשפט לא התייחס לטענות המשפטיות שהעלתה בבקשת העיכוב ובתגובתה לתשובות המשיבות לבקשה. לטענתה אין בצירופה לתביעה כצד שלישי כל נחיצות מהותית. בית המשפט קבע בהחלטתו כלל גורף לפיו במקרים בהם ההליכים בתביעה העיקרית והודעות צד ג' מגלים שאלות של עובדה ומשפט משותפות, הפיצול בין ההליכים אינו אפשרי. לשיטת המבקשת, החלטת בית המשפט מיום 8.5.2020 שאפשרה את משלוח הודעות צד ג' סוטה מההלכות שנקבעו בעניין זה. רשות הערעור מתבקשת אפוא מכיוון שהבקשה מעוררת שאלה עקרונית – האם משלוח הודעת צד ג' בא בגדר טעם מיוחד למניעת עיכוב הליכים והעברת סכסוכים להליך בוררות.
5.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או מקום בו נדרש הדבר משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 6173/20 ברלין נ' עמותת אוהל לאה , פסקה 7 (1.12.2020); רע"א 7156/20 ליפמן נ' בסרב , פסקה 10 (25.11.2020) ). הלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהחלטה שעניינה בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה אלא אם נפלה בה טעות של ממש (ראו: רע"א 959/20 נהריה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' פרידמן , פסקה 7 (3.5.2020); רע"א 5519/16 דנה נכסים א.מ. בע"מ נ' אר.אס.איי חברה לבניין בע"מ , פסקה 11 (10.10.2016) ). נסיבות המקרה דנן אינן מעלות שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט שלא לקבל בקשה לעכב הליכים לצורך פניה להליך בוררות. למרות ניסיונה, הרפה משהו, של המבקשת לטעון כי הבקשה מעלה שאלות עקרוניות, למעשה טענותיה נטועות בנסיבות המקרה הקונקרטיות ומתמצות בכך שבית המשפט שגה לטעמן בקביעתו שאין לעכב את הדיון בתובענה נגדה. אולם, אף אם אקבל את הטענה כי שגה בית המשפט המחוזי ביישום הדין, אין הדבר מצדיק מתן רשות ערעור (רע"א 3985/20 היערי נ' קיבוץ גץ – אגודה שיתופית חקלאית , פסקה 8 (29.6.2020); רע"א 3916/14 ש.ע.ר חברה להשקעות בע"מ נ' עו"ד אליהו שיפר , פסקה ו' (30.6.2014)).
6.
למעלה מן הצורך, בתמצית, אציין כי אינני סבור כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי וודאי לא "טעות של ממש". כפי שציינתי לאחרונה בקשר לסעיף 5(ג) לחוק הבוררות במסגרת רע"א 3374/20 בדעאן נ' ד"ר עזאם רפעאת (8.7.2020):
"בית המשפט אינו מוגבל לרשימה סגורה של חריגים, בבואו לקבוע כי מתקיים 'טעם מיוחד' המצדיק הימנעות מעיכוב ההליכים. בית המשפט רשאי להביא בחשבון שיקולים מגוונים, לרבות שיקולים דיוניים ושיקולי יעילות, שיקולים שבהיגיון ושל תום לב ושיקולים של אינטרס הציבור" ( שם, פסקה 11).
בענייננו, קיימת זהות במסכת העובדתית והמשפטית בין התביעה העיקרית לבין הודעות צד ג' ששלחו המשיבות למבקשת. כפי שנפסק זה מכבר, כאשר סכסוך בין אותם בעלי דין מורכב ממספר עילות אשר לא ניתן להפריד ביניהן ורק חלק מהן יכולות להתברר לפני בורר, הנטייה היא להימנע מעיכוב ההליכים בבית המשפט. הכל מתוך שאיפה לריכוז כלל ההליכים למהלך דיוני אחד ולמנוע ריבוי התדיינויות סביב עילה זהה (ראו: רע"א 4801/18 מילי חדרה 91 בע"מ נ' תוהמי , פסקה 13 (21.8.2018); סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל א 313-312 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)) . עוד אוסיף כי ההליך דנא אינו האכסניה המתאימה להרהר אחר החלטת בית המשפט מיום 8.5.2020 לאפשר הגשת הודעות צד ג' על ידי המשיבות. "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" ( קהלת ג, 1).
7.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז
בכסלו התשפ"א (3.12.2020).
ש ו פ ט