רע"א 4070/19 אורט ישראל נ. המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

לפניי ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' השופטת תמר אברהמי ) בת"א 6315-08-16 מיום 8.4.2019 לדחות בקשה לצירוף נתבעת.

1.

המבקשת, אורט ישראל (חל"צ) (להלן: " אורט ישראל "), הפעילה משנת 1992 מכללה אקדמית להנדסה (להלן: " המכללה "). בשנת 1995 הוקמה העמותה המשיבה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה (ע"ר) (להלן: " אורט בראודה "), ופעילות המכללה הועברה אליה. במשך שנים היתה אורט בראודה תאגיד שלוב באורט ישראל, ואולם בשנת 2014, או בסמוך לכך, בוצעה הפרדה ניהולית בין הגופים. בעקבות זאת התגלעו ביניהם סכסוכים, שהובילו להתדיינויות משפטיות.

2.

אורט ישראל והמכללה חתמו ביוני 1996 על הסדר להסדרת היחסים ביניהן (להלן: " האמנה "). ביום 3.8.2016 תבעה אורט ישראל פיצויים מאורט בראודה בעילות תביעה שונות. לענייננו נוגעת אחת מהן. לטענת אורט ישראל, היא העבירה בשעתו למכללה כספים כדי לכסות את גירעונותיה, המכללה הייתה אמורה להשיב אותם אם יתקיימו תנאים מסוימים (להלן: " המענק המותנה "), והתנאים להשבה התמלאו. על כך תובעת אורט ישראל השבה של למעלה מ-50,000,000 ש"ח. אורט בראודה טענה בכתב הגנתה מיום 27.4.2017 שלא הוסכם שתידרש השבת הכספים. לשלמות התמונה אציין שאורט בראודה הגישה תביעה שכנגד, ושזו אינה משפיעה על הבקשה שלפניי; שבין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים; שהצדדים ניסו להגיע לפשרה ולא הצליחו בכך בינתיים; ושהתיק נקבע לאחר דחיות מרובות לצורכי משא ומתן לדיון מקדמי ביום 17.9.2019 (אף שהמועד עשוי להשתנות בשל הבחירות שקבועות לאותו יום).

3.

ביום 21.2.2019 ביקשה אורט ישראל לתקן את כתב התביעה. לטענתה, בעת הכנת ההליכים המקדמיים גילתה מסמכים מהשנים 1996 ו-1997 שמלמדים על גיבוש המענק המותנה. היא למדה מהם שהמועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב (להלן בהתאמה: " המל"ג " ו" הוות"ת ") היו שותפות לגיבוש ההסכם על מענק זה, יצרו כלפיה מצגים ולפחות התרשלו כלפיה במהלך השנים. לכן היא ביקשה לשנות את נוסח כתב התביעה כך שישקף את האחריות הנטענת של המל"ג והוות"ת, ולהוסיף את המל"ג בתור נתבעת לעניין המענק המותנה. בתשובתה מיום 17.3.2019 התנגדה אורט בראודה לבקשה. לגישתה, צירוף המל"ג לא יסייע לבירור התובענה, מצד אחד, ויעכב את ניהול ההליך ויגרום לאורט בראודה נזקים, מצד שני. היא הוסיפה שאם יש למל"ג מידע שדרוש לניהול ההליך, אפשר להשיגו בכלים דיוניים אחרים. עוד נטען שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי, משום שהטענות בה היו ידועות בעת הגשת כתב התביעה והמסמכים היו בשליטת אורט ישראל. אורט בראודה צירפה לתשובתה תצהיר של נשיא המכללה, פרופ' אריה מהרשק (להלן, בהתאמה: " התצהיר " ו" המצהיר "). אורט ישראל הגישה תגובה לתשובה ביום 2.4.2019. היא טענה שצירוף המל"ג להליך דרוש להכרעה בשלמות בכל השאלות שכרוכות בתובענה. להערכתה לא ייגרמו לאורט בראודה נזקים מצירוף המל"ג. אורט ישראל הוסיפה שלא השתהתה, ודאי לא כשההליך מצוי בשלב מקדמי, ושלא היא שפעלה בחוסר תום לב. היא ביקשה לחקור את המצהיר משום שיש " מחלוקת עובדתית חזיתית " על האמור בתצהירו, וציינה בייחוד את האמור בתצהיר על הנזקים שייגרמו למכללה ולציבור.

4.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אברהמי ) הכריע בבקשת התיקון ביום 8.4.2019. נקבע שאת המסמכים החדשים היה אפשר לאתר קודם להגשת התובענה, שאין הכרח לצרף את המל"ג כנתבעת כדי לברר את התובענה, ושאפשר לבקש ממנה מידע בלי לצרפהּ. בית המשפט ציין שהמועדים לבצע הליכים מקדמיים חלפו, שצירוף המל"ג יעכב את ההליך עוד, ושאין הצדקה שהליך שייפתח למעשה ב-2019 יקבל עדיפות לשמיעה כאילו נפתח ב-2016. על כן ניתנה לאורט ישראל ברירה: לתקן את כתב התביעה ללא צירוף המל"ג; לוותר על התיקון כולו; או למחוק את ההליך הנוכחי ולהגיש הליך חדש. ביום 11.4.2019 ביקשה אורט ישראל לתקן את כתב התביעה תיקון חלקי, ובית המשפט המחוזי אישר זאת ביום 13.4.2019. בנוסח המתוקן שבה אורט ישראל על עיקר טענותיה נגד המל"ג והוות"ת.

5.

אורט ישראל מבקשת להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.4.2019 (ארכה להגשת הבקשה בעיתוי בו הוגשה ניתנה על ידי רשם בית משפט זה ביום 7.5.2019). בבקשתה שני ראשים. הראש ה ראשון עניינו הסירוב להוסיף את המל"ג כנתבעת. אורט ישראל טוענת שצירוף המל"ג לתובענה נדרש כדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקת הכרעה יעילה, שלמה ומיטבית, בין היתר משום שנטען שהמל"ג גרמה לאורט בראודה להפר את האמנה. התובענה נמצאת בשלב התחלתי, כתבי טענות חדשים יידרשו ממילא משום שהוגש כתב תביעה מתוקן, המסמכים התגלו בלי שיהוי (ועל כל פנים זה אינו שיקול מכריע), והצירוף ימנע ניהול הליכים מקבילים. הראש ה שני של הבקשה שלפניי עוסק בהתעלמות מהבקשה לחקור את המצהיר. נטען שבתצהיר מופיעות טענות שנתונות במחלוקת, ואלו הן: המל"ג אינה צד לאמנה בין אורט ישראל לאורט בראודה; למכללה ייגרמו נזקים מהימשכות ההליך.

6.

דין בקשת הרשות לערער להידחות אף בלי לבקש תשובה. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות דיוניות שנמצאות בפררוגטיבה של הערכאה המבררת. כזו היא החלטה בבקשה לצרף צד להליך (רע"א 2228/15 ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ , פסקה 19 (9.7.2015) (להלן: " עניין ג'י.טי.אס. ")). בבקשה מסוג זה בוחנים " בראש ובראשונה את השאלה אם צירופו של בעל הדין דרוש כדי שניתן יהיה לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות שעולות במסגרת התביעה " (רע"א 5861/15 עיריית תל אביב–יפו נ' שומוביץ , פסקה 26 (26.1.2016)). ודוקו: הפלוגתאות שעולות בתביעה הנדונה, בין בעלי הדין בה, ולא אלו שעשויות לעלות בתובענה אחרת (עניין ג'י.טי.אס. , בפסקה 23). אורט ישראל מבקשת לפתוח חזית חדשה, בעילה חדשה נגד נתבעת חדשה. התובענה המקורית עניינה החובות הנטענות של אורט בראודה כלפי אורט ישראל. גם אם, כפי הנטען, סייעה המל"ג לאורט בראודה להפר אותן, עילת התביעה על כך נפרדת ואינה משפיעה על האחריות הנטענת של אורט בראודה – כשם שהתובענה שמתנהלת כעת אינה משפיעה על מערך הזכויות והחובות של המל"ג (השוו לאמור שם). כפי שציין בית המשפט המחוזי, את המידע שבידי המל"ג אפשר לקבל בדרכים נוספות. צירופה להליך יסרבל אותו משום שגם היא תצטרך להגיש כתבי טענות, נוסף לאלו של הצדדים הנוכחיים, על כתבי טענותיה יגיבו הצדדים האחרים, ותחילת ניהול ההליך גופו תתרחק עוד יותר. אשר לניהול הליך מקביל על אחריות המל"ג, הסמכות לצרף צד להליך קיים " איננה מכוונת למניעת ריבוי משפטים, אלא לאפשר פסיקה יעילה ושלמה בתובענה העומדת לבירור " (שם). היות שכך לגוף העניין, אין צורך לדון בטרוניית המשיבה על השיהוי בהגשת הבקשה לצירוף נתבע.

7.

בעניין חקירת המצהיר, הזכות של בעל דין לדרוש לחקור מצהיר כפופה לכך " שמדובר בחקירה רלוונטית והוגנת ", ו" היקפה נתון לשיקול-דעתו של בית-המשפט " (רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ , פ"ד נג(3) 26, 36 (1998)). גם אם בעל דין דרש לחקור מצהיר בשלב בירור הבקשה, על בית המשפט לבחון " אם בירור המחלוקת העובדתית אשר נפלה בין הצדדים נדרש לשם הכרעה בבקשה " (ע"א 1649/09 פלקסר נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל , פ"ד סז(1) 353, 393 (2014)). הטענות השנויות במחלוקת עובדתית שאורט ישראל ציינה בבקשת הרשות לערער אינן קשורות כלל לשאלה שדרושה כדי להכריע בבקשתה לצרף את המל"ג לתובענה. שאלה זו היא, כאמור, אם הצירוף דרוש לפסיקה בפלוגתה שבתביעה. ההכרעה בכך מבוססת על נתונים חיצוניים לתצהיר, והם כתב התביעה המקורי וכתב התביעה המתוקן. דבר בתצהיר אינו משפיע על כך.

8.

סוף דבר, דין הבקשה להידחות. מאחר שלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.