פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4330/10
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
עו"ד עמית סייג
נ ג ד
המשיב:
כאמל דוהארי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו בע"א 2384/08 מיום 2.3.10 שניתנה על-ידי כב' השופטת ר'
לבהר שרון.
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
ביום 10.11.09 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר-שרון ) את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום, בלא שנתן צו להוצאות.
ביום 22.12.09 הגיש המשיב בקשה שכותרת "בקשה לחיוב בהוצאות". בבקשה נטען כי במהלך הדיון, הוער מספר פעמים על-ידי בית המשפט כי אם המבקש לא יחזור בו מערעורו, הוא עלול לשאת בהוצאות משפט נכבדות, ולכן היעדר התייחסות לשאלת ההוצאות בפסק הדין הינו תוצאה של השמטה מקרית אשר מן הראוי לתקנה. בהתאם להחלטת בית המשפט, הודיע המשיב כי פסק הדין האמור הגיע לידיו "קרוב ליום 17.12.09" והוא פעל מיד להגשת הבקשה לתיקון.
2.
ביום 2.3.10 ניתנה החלטה במעמד צד אחד, שבה קיבל בית המשפט את הבקשה וחייב את המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך 15,000 ש"ח (להלן:
החלטת התיקון ). בהחלטה נקבע כי מדובר בהשמטה מקרית שבסמכותו של בית המשפט לתקן בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ). כשבועיים לאחר מכן, הגיש המבקש בקשה לביטול החלטת התיקון. לטענתו, תגובתו לבקשת המשיב לפסיקת הוצאות, שהוגשה ביום 23.2.10, נעלמה מעיניו של בית המשפט, שציין בהחלטתו כי התגובה לא הוגשה. לדבריו, בתגובתו האמורה נטען כי פסק הדין שניתן הינו פסק-דין חלוט שלא הוגש בגינו ערעור, ולא הוגשה בקשה לתקנו במועד הקבוע בחוק. כמו-כן, טען המבקש כי המשיב לא צירף תצהיר או אסמכתאות בתמיכה לטענתו כי פסק הדין הומצא לידיו "קרוב ליום 17.12.09". בית המשפט מצא כי אכן התגובה התקבלה במועד, אך בשל עיכוב טכני לא הייתה בפניו בעת מתן ההחלטה. עם זאת, נקבע – לאחר עיון בתגובה – כי יש להותיר את החלטת התיקון על כנה, הואיל ומדובר ב"השמטה כללית שמן הראוי לתקנה". מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש כי בית המשפט שגה בכך שהחליט לתקן את פסק הדין, וזאת משום שהמשיב לא עמד במועד הקבוע בחוק להגשת בקשה לתיקון פסק-דין לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, כפי שפורש בהלכה הפסוקה, שהוא 21 יום ממועד מתן פסק הדין.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, מסקנתי היא כי דינה להידחות. הלכה היא כי בית משפט זה אינו נוהג ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא בנסיבות שבהן מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ראו: ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123 (1982)). בית המשפט עיין בתגובתו של המבקש לבקשה לחיוב בהוצאות, ומצא כי יש לתקן את פסק הדין כאמור. השגתו של המבקש על מועד הגשת הבקשה ועל היעדרו של תצהיר מצורף, הינה שאלה פרטנית במישור הדיוני הנוגעת אך ורק לצדדים הספציפיים למקרה, וככזו, אין בה כדי להצדיק היזקקות לבקשה.
משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א באב התש"ע (22.7.10).
ש ו פ ט