החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4721/97 שרה כהן נ. ג'ורג' אוזן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור שני על פסק דין שניתן בהסכמה ובפשרהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחתה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שני על פסק דין שניתן בהסכמה ובדרך של פשרה. נקבע כי מדיניות מתן רשות ערעור בהליך שנדון בשתי ערכאות היא מצמצמת, וכי מי שנתן הסכמתו לפשרה אינו יכול להתנער ממנה לאחר שהתוצאה לא הניחה את דעתו. הבקשה נמחקה ביחס למשיבים 2-4 ונדחתה ביחס למשיב 1.

העובדות

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור שני על פסק דין של בית משפט השלום שניתן בהסכמתם על דרך פשרה. לאחר הגשת הבקשה הגיעו המבקשים והמשיבים 2-4 להסכמה לפיה המשיבים 2-4 מוותרים על ההוצאות והמבקשים מסכימים למחיקת הבקשה נגדם. המבקשים עמדו על הבקשה נגד המשיב מס' 1.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור שני על פסק דין שניתן בהסכמה ובדרך של פשרה, בבקשת רשות ערעור שנדונה כבר בשתי ערכאות?
  2. 2.האם רשאי צד שנתן הסכמתו למתן פסק דין על דרך פשרה לערער עליו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו?

הלכות

  1. 1

    מדיניותו של בית המשפט העליון במתן רשות ערעור בהליך שנדון בשתי ערכאות היא מדיניות מצמצמת, ומקל וחומר כאשר מדובר בערעור שני על פסק דין שניתן בהסכמה ובדרך של פשרה.

    ״מדיניותו של בית משפט זה באשר למתן רשות ערעור בהליך שנדון כבר בשתי ערכאות היא מדיניות מצמצמת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מי שנתן הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך פשרה אינו יכול להתנער מבחירתו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו.

    ״מי שנתן את הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך פשרה, אינו יכול להתנער מבחירתו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערעור שני
  • פשרה
  • מדיניות מצמצמת
  • הוצאות
  • סעיף 79א

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

4721/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשים

:

1.

שרה כהן

2.

חיים כהן

נגד

המשיבים

:

1.

ג'ורג' אוזן

2.

אורן כהן

3.

מנחם דידנר

4.

שבע באר שבע בע"מ

בקשת רשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט

המחוזי

בבאר-שבע בע"א 2233/96 מיום 15.7.97

שניתן

על ידי כבוד השופטים: י' בנאי,

י'

פלפל, נ' הנדל

בשם

המבקשים: עו"ד יורם פיי

בשם

המשיבים 2-4: בעצמם

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' בנאי, י' פלפל ונ' הנדל), לפיה נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת ש' דברת).

ביום 21.9.97 החליט המשנה לנשיא, כי "מתבקשת אך תשובת המשיבים מס' 2-4, לעניין חיוב ההוצאות שלזכותם, תוך 15 ימים." לאחר קבלתה של תשובה זו (שהתעכבה לא במעט עקב מעשיהם ומחדליהם של המבקשים והמשיבים 2-4) החלטתי, ביום 14.1.98 , כי "הבקשה תידון בפני הרכב, וזאת אך ורק בהתייחס לחיובם של המבקשים בהוצאותיהם של המשיבים 2-4." ביום 19.2.98 הגישו המבקשים והמשיבים 2-4 "הודעה ובקשה מוסכמת", לפיה מוותרים המשיבים 2-4 על ההוצאות שפסק לזכותם בית המשפט המחוזי ואילו המבקשים מסכימים למחיקת בקשת רשות הערעור נגד משיבים אלה. לפיכך הובא התיק בפני הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, שהורתה לבא-כוח המבקשים להודיע לבית המשפט אם הוא עומד על בקשת רשות הערעור כנגד המשיב מס' 1. משהודיע בא-כוח המבקשים, כי אכן כך הדבר הוחזר התיק לטיפולי.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשים מבקשים להביא לערעור שני פסק דין שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, על סמך כתבי התביעה, כתבי ההגנה, התצהירים שהוגשו בתיק וסיכומי הצדדים. מדיניותו של בית משפט זה באשר למתן רשות ערעור בהליך שנדון כבר בשתי ערכאות היא מדיניות מצמצמת - והדברים ידועים (וראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). מקל וחומר, שכך הם פני הדברים כאשר מדובר בבקשה לקיום ערעור שני על פסק דין שניתן, בהסכמת המבקשים, על דרך הפשרה, דרך שנועדה לחסוך מזמנם של הצדדים ושל בית המשפט. בא כוחם של המבקשים היה ער לעקרונות אלה, אך בחר, חרף זאת, להגיש בקשת רשות ערעור, שאינה אלא ערעור על כל תג ותג בפסק דינו של בית משפט השלום, בין באשר לקביעת ממצאים עובדתיים, בין באשר לקביעת חבותם של המבקשים, בין באשר לגובה הפיצוי שנפסק, ובין בנושא חלוקת האחריות בין המבקשים לבין המשיבים 2-4. כאמור, כוחם של טיעונים מעין אלה (כולם או חלקם) יפה, לכל היותר, בערעור ראשון על פסק דין שניתן לאחר קיום הליך שיפוטי מלא. מי שנתן את הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך פשרה, אינו יכול להתנער מבחירתו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו. מקל וחומר שאין הוא פטור מכללי הדיון החלים על כל מתדיין המבקש להביא את עניינו לדיון שלישי בבית המשפט העליון.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ככל שהיא מתייחסת למשיב מס' 1 ונמחקת, ככל שהיא מתייחסת למשיבים 2-4.

ניתנה היום, י"ג באדר התשנ"ח

(11.3.98).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97047210.

A08

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 2233/96

מצוטט על ידי (7 מסמכים)

  • רע"א 288/10ג'מיל אבו עסבה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מהחלטה
  • רע"א 2628/09ד"ר איגור לוין נ. עזבון המנוח עשור בנימיןהחלטה
  • ע"א 10838/05שלמה זקס נ. רונית קלינגרפסק-דין
  • רע"א 3514/05מועצה מקומית יאנוח-ג'ת נ. עאמר יוסףהחלטה
  • רע"א 2587/98י' מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ. מלכי ששוןפסק-דין
  • רע"א 6606/98ג'בארין ג'מיל נ. ג'בארין חלילהחלטה
  • רע"א 6905/96מזרחי יצחק נ. אניס נאסר ראפעהחלטה

הלכות

  1. 1מדיניותו של בית המשפט העליון במתן רשות ערעור בהליך שנדון בשתי ערכאות היא מדיניות מצמצמת, ומקל וחומר כאשר מדובר בערעור שני על פסק דין שניתן בהסכמה ובדרך של פשרה.
  2. 2מי שנתן הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך פשרה אינו יכול להתנער מבחירתו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו.