פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
4721/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים
:
1.
שרה כהן
2.
חיים כהן
נגד
המשיבים
:
1.
ג'ורג' אוזן
2.
אורן כהן
3.
מנחם דידנר
4.
שבע באר שבע בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט
המחוזי
בבאר-שבע בע"א 2233/96 מיום 15.7.97
שניתן
על ידי כבוד השופטים: י' בנאי,
י'
פלפל, נ' הנדל
בשם
המבקשים: עו"ד יורם פיי
בשם
המשיבים 2-4: בעצמם
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' בנאי, י' פלפל ונ' הנדל), לפיה נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת ש' דברת).
ביום 21.9.97 החליט המשנה לנשיא, כי "מתבקשת אך תשובת המשיבים מס' 2-4, לעניין חיוב ההוצאות שלזכותם, תוך 15 ימים." לאחר קבלתה של תשובה זו (שהתעכבה לא במעט עקב מעשיהם ומחדליהם של המבקשים והמשיבים 2-4) החלטתי, ביום 14.1.98 , כי "הבקשה תידון בפני הרכב, וזאת אך ורק בהתייחס לחיובם של המבקשים בהוצאותיהם של המשיבים 2-4." ביום 19.2.98 הגישו המבקשים והמשיבים 2-4 "הודעה ובקשה מוסכמת", לפיה מוותרים המשיבים 2-4 על ההוצאות שפסק לזכותם בית המשפט המחוזי ואילו המבקשים מסכימים למחיקת בקשת רשות הערעור נגד משיבים אלה. לפיכך הובא התיק בפני הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, שהורתה לבא-כוח המבקשים להודיע לבית המשפט אם הוא עומד על בקשת רשות הערעור כנגד המשיב מס' 1. משהודיע בא-כוח המבקשים, כי אכן כך הדבר הוחזר התיק לטיפולי.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשים מבקשים להביא לערעור שני פסק דין שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, על סמך כתבי התביעה, כתבי ההגנה, התצהירים שהוגשו בתיק וסיכומי הצדדים. מדיניותו של בית משפט זה באשר למתן רשות ערעור בהליך שנדון כבר בשתי ערכאות היא מדיניות מצמצמת - והדברים ידועים (וראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). מקל וחומר, שכך הם פני הדברים כאשר מדובר בבקשה לקיום ערעור שני על פסק דין שניתן, בהסכמת המבקשים, על דרך הפשרה, דרך שנועדה לחסוך מזמנם של הצדדים ושל בית המשפט. בא כוחם של המבקשים היה ער לעקרונות אלה, אך בחר, חרף זאת, להגיש בקשת רשות ערעור, שאינה אלא ערעור על כל תג ותג בפסק דינו של בית משפט השלום, בין באשר לקביעת ממצאים עובדתיים, בין באשר לקביעת חבותם של המבקשים, בין באשר לגובה הפיצוי שנפסק, ובין בנושא חלוקת האחריות בין המבקשים לבין המשיבים 2-4. כאמור, כוחם של טיעונים מעין אלה (כולם או חלקם) יפה, לכל היותר, בערעור ראשון על פסק דין שניתן לאחר קיום הליך שיפוטי מלא. מי שנתן את הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך פשרה, אינו יכול להתנער מבחירתו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו. מקל וחומר שאין הוא פטור מכללי הדיון החלים על כל מתדיין המבקש להביא את עניינו לדיון שלישי בבית המשפט העליון.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ככל שהיא מתייחסת למשיב מס' 1 ונמחקת, ככל שהיא מתייחסת למשיבים 2-4.
ניתנה היום, י"ג באדר התשנ"ח
(11.3.98).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97047210.
A08
/דז/