רע"א 4763/12 עו"ד אביעד ויסולי נ. דלק נדל"ן בע"מ

המזכירה הראשית העמידה את סכום העירבון בתיק זה על סך של 25,000 ₪. לפניי בקשה מטעם המבקש, עורך-דין, להפחית את סכום העירבון ולדחות את מועד ההפקדה.

המבקש אינו טוען לחוסר יכולת כלכלית, אך הוא סבור כי יש לגזור את סכום העירבון מבדיקתו המדגמית באשר לסכום ההוצאות הממוצע בהליכי בקשת רשות ערעור. כמובן, איני נדרש לתקפותם של המדגם ותוצאותיו, אולם ברור כי העירבון נועד להבטיח קיום מקור לגביית הוצאות שעשויות להיפסק בהליך הערעורי, וברור גם כי ההוצאות הנפסקות בהליכי בקשת רשות ערעור עולות לעיתים קרובות על הממוצע הנטען – 3,520 ₪. אין אפוא כל הצדקה לקבוע את העירבון לפי שיטתו של המבקש.

יובהר, כי גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו למשל ע"א 3897/08 שרון נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם, 1.12.2008)). בנסיבות העניין, מצאתי שסכום העירבון שנקבע בהליך הנוכחי - 25,000 ₪ - מתאים וראוי, ואין מקום להפחיתו. מיותר לציין כי אם לא תיפסקנה הוצאות לחובתו של המבקש, או שתיפסקנה הוצאות בסכום נמוך מן העירבון – יושב לו העירבון (כולו או מקצתו, לפי העניין).

אציין, כי המבקש כבר העלה טענות דומות בבקשה שהוגשה בהליך קודם, ואלה נדחו על-ידי (רע"א 782/10, החלטה מיום 9.3.2010).

יש לדחות גם את בקשתו של המבקש שלא לחייבו בהפקדת עירבון עד להחלטת בית המשפט בדבר הצורך בהגשת תגובה לבקשת רשות הערעור. על-פי נהלי בית משפט זה, ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על יוזם ההליך להפקיד את העירבון בסמוך להגשת ההליך. התפיסה המקובלת היא כי אין להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בטיפול בהליך, כל עוד קיים חשש כי ההליך יידחה בשל אי הפקדת עירבון. לפיכך, הפקדת העירבון במלואו היא בדרך כלל תנאי להמשך הטיפול בתיק.

סוף דבר, העירבון שנקבע יופקד תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.