רע"א 4774/17 עו"ד עפר ירון נ. רחל מישלסקי

1.

המשיבה הגישה תביעה נגד המבקש (עו"ד במקצועו), בבקשה למחוק הערת אזהרה שנרשמה לטובתו על דירתה, לצורך הבטחת שכרו כמי שהיה בעבר עורך דינה. במסגרת התביעה טענה המשיבה כי המבקש זייף את חתימתה לצורף רישום הערת האזהרה.

2.

בהליך שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי מונה גרפולוג מטעם בית המשפט, שקבע שקרוב לוודאי כי החתימה לא זויפה. על רקע זה, הציע בית המשפט לצדדים לדחות את התביעה בהסכמה, ולהותיר לשיקול דעתו את שאלת ההוצאות. הצדדים קיבלו את ההצעה.

3.

המבקש הגיש סיכומים בעניין ההוצאות, ואילו המשיבה נמנעה מכך. על רקע זה ניתנה החלטת בית המשפט הקובעת כי המבקש יזכה בהוצאות משפט בסך 12,000 ₪, ובשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪. לעניין שכר הטרחה, פירט בית המשפט כי המבקש ייצג את עצמו ברוב הישיבות בהליך, הגם שבסיכומיו הוא יוצג על ידי עורך דין חיצוני.

4.

הבקשה מטעם המבקש מופנית אך ורק נגד קביעת בית המשפט המחוזי בעניין שכר הטרחה. המבקש טוען כי שכר הטרחה רחוק מאוד מלשקף את ההוצאות הריאליות שהוציא לשם ייצוגו. המבקש מדגיש כי התקיימו שבע ישיבות בתיק, וכי התביעה נגדו נדחתה.

5.

תחילה יוער כי ההליך הוגש כבקשת רשות ערעור, אף שלכאורה נראה כי נתונה הייתה למבקש זכות ערעור. עסקינן בהחלטה בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שניתנה לאחר פסק הדין ולא נבלעה בו. בסיטואציה כזו הכלל הוא שההשגה על ההחלטה תהיה בדרך שבה משיגים על פסק הדין [ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 146 (מהדורה שלישית, התשע"ג-2012) (להלן:

הערעור האזרחי )]. בענייננו מדובר – על פניו – בפסק דין בהליך אזרחי רגיל, שהערעור עליו הוא בזכות. מכאן, שגם הליך ההשגה על קביעת בית המשפט קמא בעניין שכר הטרחה הינו הליך בזכות. מכל מקום, היות שההליך ננקט כבקשת רשות ערעור, הרי אף אם נתונה הייתה למבקש זכות ערעור, בית המשפט רשאי להמשיך ולדון בהליך השגוי לגופו [תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 3118/16 בלס נ' בלס , פסקה 2 (15.6.2016);

רע"א 4551/11

קו רציף טכנולוגיה בע"מ נ' בליאכר , פסקה 8 (16.9.2012); רע"א 8660/15 טסה נ' עו"ד אמיר גרינברג, נאמן לנכסי החייב , פסקה 9 (27.1.2016)] . בענייננו, החלטתי להמשיך לדון בהליך השגוי כפי שננקט, דהיינו כבקשת רשות ערעור. בקצרה ייאמר, כי לא הייתה כל מניעה מבחינת המבקש לערוך בדיקה מקדימה ולהגיש את ההליך בדרך הנכונה, וממילא אינני סבור כי העברת התיק לפסים של "ערעור בזכות" הייתה משנה את התוצאה.

6.

לגופו של עניין איני נעתר לבקשת רשות הערעור. כידוע, בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור אינו נוהג להתערב בקביעות הערכאה הדיונית בעניין שכר טרחת עו"ד. התערבות ברכיב זה בהחלטה שמורה למקרים שבהם נפלו פגם או טעות יסודיים בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית [ הערעור האזרחי , 499; ע"א 9535/04 סיעת 'ביאליק 10' נ' סיעת יש עתיד לביאליק , פ"ד ס(1) 391, 395 (2005)]. בענייננו בית המשפט המחוזי הפעיל את שיקול דעתו בעניין שכר הטרחה כחוכמתו. קביעת בית המשפט אינה נחזית להיות שגויה או נטולת יסוד. בנסיבות אלה – אף אם חלק מטענותיו של המבקש נתמכות לכאורה בסימוכין – לא קמה עילה להתערבות ערעורית.

בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.