רע"א 6774/19אפרידר החברה לשיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ. עיריית ראש העין

1.

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי במותב דן יחיד ביום 16.4.2020 (להלן: "הבקשה לביטול פסק הדין" ). הבקשה הוגשה ביום 30.4.2020, והועברה להתייחסות הצדדים בכתב. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בעניין, מצאתי כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות. להלן טעמיה של החלטה זו.

2.

פסק הדין בו עסקינן ניתן כהחלטה בדן יחיד בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי אפרידר החברה לשיכון ופיתוח ישראל בע"מ (להלן: " אפרידר " ו" בקשת רשות הערעור ", בהתאמה). עניינה של בקשת רשות הערעור היה החלטת בית המשפט המחוזי לקבל באופן חלקי בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות. לאחר קבלת התייחסויות הצדדים, שאף אחד מהם לא ביקש להעביר את ההליך לפסים של ערעור, החלטתי כי יש מקום לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר מחיקת חלק מהתובענה על הסף תבוטל, הבקשה לסילוק על הסף תדחה, והתיק יוסיף להתנהל במלואו לפני הערכאה המבררת.

3.

הבקשה לביטול פסק הדין שלפניי הוגשה על ידי המשיבות בפסק הדין, עיריית ראש העין והחברה הכלכלית לראש העין בע"מ (להלן, יכונו יחדיו: " ראש העין "). לוז הבקשה הוא בטענה כי פסק הדין האמור ניתן בחוסר סמכות, וזאת מאחר שניתן בדן יחיד, ולא במותב תלתא. הטעם לכך הוא שעל פי האמור בפסק הדין (פסקה 23), לאפרידר הייתה זכות להגיש ערעור בזכות ביחס להחלטה לסלק על הסף חלק מהתביעה, ולפיכך לא הייתה, לשיטת ראש העין, אפשרות לדון בהליך שהגישה כבקשת רשות ערעור, אלא כל שרשאי היה בית המשפט לעשות הוא לבחור בין סילוק בקשת רשות הערעור לבין העברתה למסלול של ערעור.

4.

תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות ") קובעת כי " הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית משפט שלערעור וראה בית המשפט כי הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור, רשאי בית המשפט להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור, בתנאים שיקבע " (ההדגשה הוספה. ראו גם תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). הפרקטיקה שהתגבשה בבית משפט זה היא כי לשון "רשאי" הנקוטה בתקנה מלמדת שכאשר בית המשפט סבור כי בקשת רשות ערעור הוגשה בטעות, מאחר שלמבקש רשות הערעור הייתה זכות ערעור, ולא הוגשה התנגדות על ידי מי מהצדדים שהעניין יידון כבקשת רשות ערעור, נתון לבית המשפט שיקול דעת לבחור בין שלוש חלופות:

(א)

חלופה ראשונה – מחיקת הבקשה על הסף מאחר שלא היה מקום להגשתה (ראו, למשל, רע"א 6304/06 פרץ נ' מצגר (10.1.2007); רע"א 4551/11 קו רציף טכנולוגיה בע"מ נ' בליאכר , פסקה 8 (16.9.2012) ; רע"א 1388/12 אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ נ' שטיין , פסקה 2 (27.11.2012) ) .

(ב)

חלופה שניה – דיון בבקשה לגופה בהתאם למסגרת הדיונית בה הוגשה – דהיינו, כבקשת רשות ערעור בדן יחיד לפי תקנות 410-403 לתקנות (לשימוש בחלופה זו ראו, בין השאר: בש"א 4856/05 סבג נ' סימון , פסקה 5 (28.8.2005; השופטת (כתוארה אז) מרים נאור ); בש"א 10079/05 זילברשטיין ז"ל נ' עו"ד הנדל , פסקה 4 (2.11.2005; השופטת (כתוארה אז) מרים נאור ); רע"א 3864/08 לוי נ' בן פורת , פסקה 2 (5.8.2008; השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס ) ; רע"א 8010/09 אלחדד נ' עו"ד נשר , פסקה 2 (30.6.2010 ; השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס ); רע"א 7311/10 כהן נ' דדון , פסקה 2 (19.6.2011); השופטת (כתוארה אז) מרים נאור ); רע"א 4066/11 כהן נ' כהן , פסקה 3 (17.7.2011; השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס ); רע"א 3930/14 ורסנו נ' ניניו , פסקה 5 (26.6.2014; השופט יצחק עמית ); רע"א 8660/15 טסה נ' גרינברג , פסקה 9 (27.1.2016; השופט נעם סולברג ); רע"א 3118/16 בלס נ' בלס , פסקה 2 (15.6.2016; השופט יורם דנציגר ); רע"א 4822/16 בן שמחון נ' יקיר , פסקה 6 (16.8.2016; השופט יורם דנציגר ) (להלן: " עניין בן שמחון "); רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית , פסקה 9 (24.1.2017; השופט נעם סולברג ); רע"א 5605/17 מוסאיוף נ' עו"ד מולכו , פסקה 11 (23.10.2017; השופט נעם סולברג ); רע"א 7869/17 אי.אר.אמ. נכסים בע"מ נ' או ר , פסקה 23 (23.11.2017; השופט דוד מינץ ); רע"א 4774/17 ירון נ' מישלסקי , פסקה 5 (25.12.2017; השופט יורם דנציגר ) (להלן: "עניין ירון" )).

(ג)

חלופה שלישית – העברת הבקשה למסלול של ערעור בהתאם לסיפא של תקנה 410א לתקנות (וזאת להבדיל מהמצב ההפוך – כאשר הוגש ערעור בזכות מקום בו נדרש היה להגיש בקשת רשות ערעור, שאז אין מנוס אלא לדחות את הערעור. ראו, למשל: ע"א 9369/12 איבי נ' צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ , פסקה 18 (22.7.2014). מצב דברים זה ישתנה אם וכאשר תיכנס תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לתוקף).

הפסיקה הוסיפה וקבעה כי בהפעלת שיקול דעת זה על בית המשפט להביא בחשבון מספר שיקולים, ובכלל זאת סיכויי הערעור, היקף המחלוקת המשפטית, השלכות ההחלטה על זכויות הצדדים להליך, האם ההחלטה מביאה לסיומו של ההליך ושיקולי יעילות ( לסקירה של עמדת בית משפט זה ולשיקולים בהפעלת תקנה 410א לתקנות ראו, בין השאר, רע"א 1990/06 ארבס נ' סיבל נהריה בע"מ , פסקה ה(3) (12.4.2007); רע"א 3564/12 ד"ר בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) , פסקאות 3-2 (1.8.2012).

לדיון ראו ערן טאוסיג "ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור – זו השאלה" ספר יורם דנציגר 647 (לימור זר-גוטמן ועידו באום עורכים, 2019)).

5.

לאור גישה עקבית זו, בהעדר בקשה של מי מהצדדים עובר למתן פסק הדין כי בקשת רשות הערעור תועבר לפסים של ערעור בזכות, ובשים לב לשיקולים המנויים לעיל, סברתי כי במקרה זה היעילות הדיונית מצדיקה לדון בבקשת רשות הערעור כפי שהוגשה, ולא להעבירה למסלול של ערעור. הטעם המרכזי לכך הוא שקבלת בקשת רשות הערעור משמעה המשך ניהול ההליך, באופן ששומר את זכותם של הצדדים לטעון את מכלול טענותיהם, לרבות בעניין ההתיישנות, בהמשך ההליך (פשיטא כי החלטה בבקשת רשות ערעור בדן יחיד אינה מונעת העלאת טענות, ובכללן טענת התיישנות, למצער במסגרת הליכי ערעור על פסק הדין הסופי).

6.

אכן, ההלכות המכירות בקיומו של שיקול דעת לדון בבקשת רשות הערעור במסגרת הדיונית בה הוגשה, ולא למחוק אותה או להעבירה לפסים של ערעור, נקבעו כולן בדן יחיד. ואולם, להצטברות פסיקות בדן יחיד יש משקל, ולא סברתי בשעתו, ואינני סבור עתה, כי יש מקום לסטות מהפרקטיקה המקובלת בבית משפט זה. ודוק, כמעט בכל המקרים בהם עשה בית משפט זה שימוש בחלופה השנייה, דהיינו החליט לדון בבקשת רשות הערעור במסגרת הדיונית בה הוגשה למרות שלמבקש היה ערעור בזכות, נדחתה בקשת רשות הערעור (ראו כל ההחלטות הנזכרות בפסקה 4 (ב) לעיל, למעט עניין בן שמחון. בעניין בן שמחון התקבלה הבקשה, כאשר בית המשפט ציין כי הוא נוטה לדעה כי לא הייתה זכות ערעור בזכות, אך גם אם הייתה, עדיין היה מחליט בבקשה באותה מסגרת דיונית). ואולם, אם עומדת לבית המשפט הסמכות לדון בבקשת רשות ערעור לגופה בדן יחיד למרות שהוא סבור כי למערער הייתה זכות ערעור, הרי שספק אם סמכות זו יכולה להיות מוגבלת למקרים של דחייה בלבד. ודוק, על פני הדברים, דחייה בדן יחיד של ערעור שצריך להתברר לפני מותב תלתא מעוררת מבחינה פורמאלית קושי שאינו פחות מזה המתעורר מקבלה בדן יחיד של ערעור שצריך להתברר לפני מותב תלתא. אם למרות קושי עיוני זה פירש בית משפט זה את הדין באופן המכיר בסמכות דן יחיד הסבור כי " הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור " לדחות את בקשת רשות ערעור לגופה, נראה כי יש מקום לפרשו גם כמכיר בסמכות דן יחיד לקבל בקשת רשות ערעור לגופה בנסיבות אלה.

7.

שני פסקי הדין אליהם מפנות ראש העין לביסוס הבקשה לביטול פסק הדין עוסקים אומנם בסוגיה קרובה, אך לא מצאתי כי הם רלוונטיים במישרין לענייננו: בג"ץ 5837/19 נסאר נ' בית המשפט העליון (12.3.2020), דן במקרה בו לא הייתה סמכות לדון בהליך – ערעור על החלטה בבקשה לביטול פסק בוררות – בדן יחיד לאור הכללים הייחודים החלים בדיני בוררויות, וממילא לא נבחנה הסמכות המוקנית לבית המשפט מכוח תקנה 410א לתקנות; בע"ם 1345/17 פלוני נ' פלונית (4.4.2017) (להלן: "עניין פלוני" ), עסק במקרה בו ערכאת הערעור סיווגה את ההחלטה מושא הערעור באופן שגוי, ובניגוד לנטען על ידי המערערים באותו מקרה. השאלה שעמדה להכרעתו של בית משפט זה הייתה שאלת סיווגה הנכון של ההחלטה, כאשר הובהר, בין יתר הנימוקים, כי לצורך סיווג ההחלטה יש להתמקד במהותה ולא בכותרת שניתנה לה. ודוק, מההחלטה לא עולה כי יש לבטל את שיקול הדעת המסור לבית המשפט בהפעלת תקנה 410א לתקנות. חיזוק לכך ניתן למצוא בעיון בפסיקה מאוחרת יותר של בית משפט זה: השופט יורם דנציגר , אשר ישב בדין בהחלטה בעניין פלוני , חזר על עמדתו העקבית של בית משפט זה בציינו כי "היות שההליך ננקט כבקשת רשות ערעור, הרי אף אם נתונה הייתה למבקש זכות ערעור, בית המשפט רשאי להמשיך ולדון בהליך השגוי לגופו" (עניין ירון , פסקה 5).

8.

זאת ועוד, ראש העין לא ביקשו במהלך הדיון בבקשת רשות הערעור כי ההליך יועבר למסלול של ערעור בזכות, וכל שהסתפקו בו הוא בהעלאת טענה כללית לפיה "ככל וטענות המשיבה כאמור בתגובה זו לא יתקבלו ע"י ביהמ"ש הנכבד, המשיבות תבקשנה לשמור מלוא טענותיה[ן] כנגד הערעור גופו" (סעיף 150 לתגובתן לבקשת רשות הערעור). משכך, ניסיונן של המשיבות לעתור כעת לביטול פסק הדין, לאחר שתוצאתו אינה מקובלת עליהן, עולה לכדי חוסר תום לב בניהול הליכים משפטיים, ועל כן ראויה להידחות גם מחמת טענת מניעות (להלכה לפיה אין לשעות לטענת חוסר סמכות עניינית המועלית באיחור, לא כל שכן לאחר שניתנה הכרעה לגופו של עניין, ראו, בין השאר, ע"א 1094/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן , פ"ד נ(5) 820, 829 (1997); ע"א

4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה , פ"ד נא(2) 669, 675 (1997) ; רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי (1.2.2004); ע"א 693/04 אל קימרי נ' אל קימרי , פסקאות 18-16 (28.9.2007)). הלכה זו הופעלה גם במצבים כדוגמת זה בו עסקינן, בהם רק לאחר מתן החלטה בדן יחיד הועלתה הטענה כי היה צורך לדון בעניין במותב תלתא (ראו רע"א 5061/11 פלוני נ' פלוני , פסקה ט"ו (27.11.2011)).

9.

סיכומו של דבר, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות. ראש העין יישאו בהוצאות אפרידר ביחס לבקשה לביטול פסק הדין בסכום של 7,000 ש"ח.