רע"א 5124-24 רע"א 5124-24

1.לפניי בקשה להפקדת התחייבות עצמית חלף הפקדת ערובה. המבקש הוא הנאמן לנכסי משיב 1 (להלן: החייב) בהליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינו. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפש"ר 6950-07-19, מיום 6.9.2024, בגדרה התקבלה בקשת הנאמן לחייב את גרושתו של החייב (להלן: המשיבה 2) בשכר טרחתו בגין מכירת דירת המגורים שלה ושל החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל של החייב (להלן: ההחלטה). במסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על ההחלטה לבית משפט זה, הוא משיג על שיעור שכר הטרחה שנפסק בהחלטה.

2.לטענת המבקש, מאחר שבקופת הכינוס מופקד סכום של למעלה מ-1.4 מיליון שקלים – שעיקר מקורו הוא בתמורה בגין מכירת דירת המגורים, ואשר חצי מן התמורה שייך למשיבה – יש להורות על המרת העירבון בהפקדת התחייבות עצמית לתשלום סכום ההוצאות, ככל שיפסקו בהליך זה, מקופת הכינוס.

3.המשיבה 2 מתנגדת לבקשה, בין היתר, על רקע הטענה כי המבקש בהליך זה אינו פועל לטובת הנושים מתוקף סמכותו או תפקידו כנאמן בהליך קמא, אלא פועל למען "כיסו האישי". עוד נטען, כי המבקש לא קיבל את אישורו של הכנ"ר לנקיטת הליך זה, כנדרש בסעיף 125(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם- 1980 (להלן: הפקודה).

4.הלכה היא כי בית המשפט ייעתר לבקשה להפקדת התחייבות עצמית חלף עירבון במקרים חריגים, כאשר איתנותו הפיננסית של יוזם ההליך אינה שנויה במחלוקת, וכשהניסיון מלמד שמדובר בבעל דין אשר לא יערים קשיים כאשר יידרש לשלם את ההוצאות שבהן חויב (ראו למשל: בש"א 5385/09 עירית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009); רע"א 3704/17 מימוני נ' ש. שלמה רכב בע"מ, פסקה ט"ו (10.5.2017); בש"מ 7986/18 בן-דוד נ' רשם החברות, רשם התאגידים, פסקה 4 (12.11.2018); הש"א 4153/22 הפורום להסדר הוגן נ' זיגון, פסקה 25 (2.3.2023); ע"א 1277/23 יוסי גיספן נ' הום סנטר, עוזי תמונות בע"מ (4.6.2023)).

עוד נפסק, כי אין מניעה להיעתר לבקשה להפקדת התחייבות עצמית חלף עירבון לשלם את ההוצאות שייפסקו, אם ייפסקו, מתוך קופת פשיטת הרגל, כאשר יוזם ההליך הוא בעל תפקיד, כגון נאמן על נכסי פושט הרגל או כונס הנכסים, המשמש כזרוע ארוכה של בית המשפט וכאשר לעמדת הכנ"ר, קיימת איתנות פיננסית לקופת פשיטת הרגל. ובמילים אחרות – כאשר הקופה ביתרת זכות, וניתן יהיה לשלם מתוכה את סכומי ההוצאות שיפסקו, ככל שיפסקו, לטובת המשיבים (ראו: בש"א 6718/20 עו"ד עופר גבריאלי נ' אברהם אדוק, הכונס הרשמי, פסקה 8 (19.11.2020); ע"א 1790/23 מיכל גלבוע נ' שחברי יוסף ואח' (26.3.2023)).

5.בעניינו המבקש צירף לבקשתו דו"ח תנועות של קופת הכינוס מיום 24.6.2024, לפיו, נכון ליום 31.12.2023, יתרת הקופה עומדת על סכום של 1,443,586 ש"ח, כאשר לטענתו כחצי מן הכספים הנ"ל שייכים למשיבה 2 בניכוי הוצאות, וחצי מהכספים שייכים לקופת הנשייה. לפיכך נראה כי קיימת איתנות פיננסית לקופת פשיטת הרגל וככל שייפסקו הוצאות בהליך זה, לא קיים חשש שלא יהא מהיכן לגבותן.

7.בכל הנוגע לטענת המשיבה 2 בדבר העדר אישור הכנ"ר לנקיטת הליך בהתאם לסעיף 125(א)(2) לפקודה – אישור כאמור נדרש רק כאשר מדובר בהליך הנוגע לנכסי פושט הרגל. במקרה דנן, מדובר בשכר טרחתו של הנאמן שנפסק מחלקה של המשיבה 2 בתמורה בגין מכירת דירת המגורים, ושאינו נוגע לחלקו של החייב בתמורה זו. עוד יצוין כי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בחר שלא להשיב לבקשה (ראו: החלטת הרשמת, כב' השופטת ק' אזולאי, מיום 26.6.2024).

8.אשר על כן, ובשים לב לטענות המבקש לפיהן סכום שכר טרחתו המשוער אשר מצוי בקופת הכינוס גבוה באופן משמעותי מסכום הערובה הנדרשת בהליך זה, וכי הוצאות ההליך דנן, ככל שיפסקו, ישולמו ממילא מתוך קופת הנשייה, ומבלי שנעלמו מעיני טענות המשיבה 2 – דין הבקשה להתקבל.

המבקש יפקיד כתב התחייבות עצמית חלף ערובה, עד ליום 22.12.2024.