רע"א 5460/13 אסם תעשיות מזון בע"מ נ. חגי שור

1.

לפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה ביום 6.8.2013 על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.7.2013 (כבוד השופטת ש' אלמגור ). בהחלטתו התיר בית המשפט למשיב לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש על-ידי צירוף המבקשות 2-4 כמשיבות נוספות בהליך (להלן – ההחלטה ).

2.

ביום 15.10.2012 הגיש המשיב, חגי שור (להלן – המשיב ), נגד המבקשת 1, אסם תעשיות מזון בע"מ (להלן – אסם תעשיות ), בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – הבקשה לאישור ). עניינה של הבקשה לאישור הוא בטענת המשיב, כי גלידה אשר אסם תעשיות "שיווקה ו/או ייצרה" (בלשון הבקשה לאישור), וכונתה "גלידת שמנת אמיתית", אינה מכילה שמנת. ביום 10.2.2013 הגישה אסם תעשיות תשובה לבקשה לאישור. בתשובתה, לא התייחסה אסם תעשיות לגוף הטענות שהופנו נגדה בבקשה לאישור, אלא העלתה טענה אחת, לפיה היא אינה היצרנית או המשווקת של הגלידה נשוא הבקשה לאישור. בלשונה של אסם תעשיות, הגלידה האמורה מיוצרת "על ידי תאגיד נפרד לחלוטין שהינו קשור, בעקיפין, למשיבה [אסם תעשיות, א.ג.]" (סעיף 5 לתשובה זו). משכך, ביקשה אסם תעשיות במסגרת תשובתה, כי הבקשה לאישור תידחה על הסף. יצוין, כי אסם תעשיות לא ראתה לנכון לגלות בתשובתה מיהו אותו תאגיד קשור המייצר או משווק את הגלידה.

3.

בעקבות טענתה האמורה של אסם תעשיות, הגיש המשיב ביום 9.6.2013 בקשה לתיקון הבקשה לאישור (להלן – הבקשה לתיקון ), במסגרתה ביקש להוסיף שלוש משיבות נוספות להליך (הן המבקשות 4-2 בבקשת רשות הערעור דנא, ולהלן – המבקשות 4-2 ). אין מחלוקת כי המבקשות 4-2 הן גופים הקשורים לאסם תעשיות. המשיב טען, כי אין הוא יודע מי מבין גופים אלו נושא באחריות באשר לנטען בבקשה לאישור. המבקשות (בתשובה משותפת מטעמן), התנגדו לבקשת התיקון. יודגש, כי בתשובתן הודו המבקשות כי המבקשת 3 ("נגה גלידות, שותפות מוגבלת") היא הגורם שמייצר ומשווק את הגלידה נשוא ההליך (פיסקאות 11-10 לתשובתן מיום 1.7.2013). ביום 15.7.2013 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, במסגרתה התיר בית המשפט קמא למשיב לתקן את הבקשה לאישור, והורה על הגשת כתבי טענות מתוקנים.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשות, עימה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. המבקשות טוענות כי בבקשת התיקון נפלו ליקויים שונים. לטענתן, אין מקום להתיר למשיב להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית מתוקנת נגדן בלא שהבהיר מראש מהן עילות התביעה שהוא מבקש לייחס לכל אחת מהן. המבקשות טוענות כי ככל הנראה בכוונת המשיב להוסיף בבקשה לאישור המתוקנת עילות תביעה חדשות אשר לא נזכרו בבקשה לאישור המקורית, וכי אין מקום לאפשר זאת. לטענתן, היה על המשיב לערוך בירור בדבר זהות המשיב הנכון בהליך בטרם הגיש את הבקשה לאישור, ולא לאחר הגשתה. הסעדים העיקריים להם עותרות המבקשות הם להורות על ביטול החלטת בית המשפט קמא, ולחלופין, לחייב את המשיב בהוצאות משפט לטובתן, נוכח העובדה כי יהא עליהן להגיש כתב טענות מתוקן.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, בלא שנתבקשה תשובת המשיב. אמנם, צודקות המשיבות בטענתן, כי על המגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לשקוד היטב על הכנת הבקשה עובר להגשתה, ולא לנסות לשפרה לאחר מעשה (ראו, רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ , פיסקה 8 (15.4.2007); ולשיקולים השונים בתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית ראו, בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (22.11.2012) (להלן – עניין אינסלר )). עם זאת, אין המקרה דנא מצדיק מתן רשות ערעור. החלטת בית המשפט קמא ניתנה בשלב ראשוני ביותר של ההליך (ראו, עניין אינסלר , פיסקה 14). כאמור, המבקשת 1 לא כללה בתשובתה לבקשה לאישור התייחסות לגוף הטענות שהועלו נגדה, כך שבשלב זה המחלוקת בין בעלי הדין עסקה בשאלה מיהו הגורם הנכון שנגדו אמור ההליך להתנהל. מהחלטת בית המשפט קמא עולה כי בית המשפט התרשם מכך שהיצרן והמשווק של המוצר נשוא ההליך הציבו קשיים באיתור הגורם הנושא באחריות בקשר אליו (ובלא שאקבע מסמרות בעניין במסגרת החלטתי זו). ואכן, פעמים רבות "כשמדובר בתובענה ייצוגית מצוי עיקר המידע הרלוונטי בידי הגורם הנתבע" (עניין אינסלר , פיסקה 15). זאת ועוד, לבקשת רשות הערעור צורף תרשים של אשכול החברות של קבוצת "אוסם", ממנו עולה כי בין ארבע המבקשות קיימים קשרי אחזקה הדוקים (מתרשים זה עולה, כי למבקשת 1 בעלות מלאה, במישרין או בעקיפין, במבקשות 4-2; נספח "2" לבקשת רשות הערעור). יש להניח, אפוא, כי השאלה מיהו הגורם הנכון מבין המבקשות שנגדו קיימת לקבוצה המיוצגת עילת תביעה, ככל שקיימת, תתברר בהמשך ההליך, בשלב ההכרעה בבקשה לאישור התובענה ייצוגית (ראו, רע"א 9421/10 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' ברוט , פיסקה 2 (13.2.2011)). תיקון כתבי טענות הינו נושא הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ובנסיבות שתוארו לעיל אינני סבור כי למבקשות נגרם עיוות דין המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור (ראו, רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ' כהן , פיסקה 9(ג) (21.12.2008); רע"א 4700/09 עטרת תעשיות (1996) בע"מ נ' בר (2.8.2009)).

6.

לבסוף, אין גם מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לפסוק לטובת המבקשות הוצאות משפט. אמנם, בנסיבות המתאימות לכך יש לחייב את בעל הדין המעוניין לתקן את כתב טענותיו בתשלום הוצאות בעל הדין שכנגד (ראו, יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 350 (מהדורה שביעית, 1995)). אולם בענייננו התשובה שהגישה אסם תעשיות לבקשה לאישור הייתה קצרה ביותר, ולא נכללה בה התייחסות לגוף הטענות שהועלו נגדה. משכך, לא היה מקום לפסוק לזכות המבקשות הוצאות בשל הצורך שיתעורר בהגשת כתב תשובה מתוקן.

7.

בקשת רשות הערעור נדחית, בלא שנתבקשה תשובה, וממילא נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע. אין צו להוצאות.