רע"א 5644/15 קלוד שחאדה נ. יצחק בר חיים

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.8.2015 (רע"א 25317-08-15, השופטת י' קראי-גירון ), ובצדה בקשה למתן סעד זמני למבקשת. בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 12.8.2015 (ת"א 20953-07-15, השופט א' צ'יזיק ).

2.

מקורה של הבקשה שבפני בתביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבים ביום 12.7.2015 בבית משפט השלום ומכוונת כנגד תוכניתה של המשיבה 2 לפתוח פעוטון בדירה המצויה בבניין שבו גרה המבקשת (להלן: הדירה ) בשנת הלימודים הקרובה, החל מיום 1.9.2015. המשיב 1 בהליך דנן הינו הבעלים הרשום של דירה זו, והמשיבה 2 שוכרת אותה ממנו. הגשת התביעה לוותה בבקשה למתן צו מניעה זמני נגד הפעלתו של פעוטון בדירה. במסגרת התביעה העלתה המבקשת טענות רבות ומגוונות, הנוגעות בעיקרו של דבר לרעש ולמטרדים אחרים הכרוכים, לטענת המבקשת, בהפעלתו של הפעוטון, כמו גם לחוקיות פתיחתו של הפעוטון. אינני נדרשת לפרטיהן של טענות אלה מאחר שהבקשה דנן נסבה למעשה אך על החלטתו של בית משפט השלום באשר למועד שבו יתקיים הדיון בבקשה למתן צו המניעה הזמני.

3.

מלכתחילה, נקבע הדיון בבקשה למתן צו המניעה הזמני ליום 12.8.2015, אך מסיבה שלא הובררה המשיבה 2 לא הופיעה לדיון זה. על כן, בית משפט השלום קבע כי בנסיבות העניין, יש לדחות את מועד הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני, ולקיימו, במידת האפשר, בפני השופט אשר ידון בתביעה לגופה. זאת, בשים לב לכך שהדיון בתביעה נקבע ליום 27.8.2015, היינו מספר ימים טרם פתיחתו הצפויה של הפעוטון.

4.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו זו של בית משפט השלום, ובמסגרתה שבה ופירטה את הטעמים העומדים, לשיטתה, בבסיס הצורך הדחוף במתן צו מניעה זמני. לכך היא הוסיפה כי דחיית הדיון איננה סבירה בנסיבות שבהן האחריות לאי-קיום הדיון במועדו רובצת לפתחה של המשיבה 2.

5.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור משני טעמים – פרוצדורלי ומהותי. במישור הפרוצדורלי, בית המשפט המחוזי קבע כי על פי סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ) לא תינתן רשות ערעור על החלטה שעניינה "קביעה ושינוי של מועדי דיון". במישור המהותי, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי החלטתו של בית משפט השלום בנסיבות העניין היא מוצדקת ומנומקת.

6.

אף בפני המבקשת שבה וטוענת כנגד סבירותה של ההחלטה לדחות את מועד הדיון בבקשה לצו מניעה זמני נגד הפעלת הפעוטון. באשר לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא ניתן להעניק רשות ערעור בעניין, כאמור בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט, טוענת המבקשת כי למעשה בית משפט השלום סירב לקיים דיון בבקשה דחופה, וסירוב כאמור אינו נמנה עם העניינים אשר בגינם לא תינתן רשות ערעור כאמור בצו בתי המשפט. בכל הנוגע לקביעתו של בית המשפט המחוזי כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה, שבה המבקשת וטוענת כי אין זה סביר לקיים את הדיון במועד שנקבע לו, בשים לב לדחיפותו של העניין נוכח העובדה ששנת הלימודים במוסדות החינוך ממשמשת ובאה.

7.

לאחר שבחנתי את הדברים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

8.

ראשית, בשים לב לכך שבית משפט השלום טרם הכריע בבקשה למתן צו מניעה זמני לגופה, הרי שהבקשה למתן רשות ערעור מכוונת למעשה כנגד החלטתו של בית משפט השלום לדחות את מועד הדיון בבקשה למתן צו מניעה כאמור. על כן, צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי לא ניתן להיעתר לבקשה זו, כאמור בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (ראו גם: רע"א 8602/13 Roshen Confwctionery Corporation

נ' Joint Stock Company Krasnyi Octybar

(22.12.2013)).

9.

שנית, וגם אם למעלה מן הצורך, המבקשת לא הצליחה לשכנע כי המקרה דנן צריך להוות חריג לכלל לפיו רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה כללית ועקרונית החורגת מדל"ת אמותיו של הסכסוך שבו הצדדים נתונים או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור ( רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123 (1982) ). המבקשת לא טענה, ולו במרומז, כי עניינה מעלה סוגיה משפטית עקרונית כלשהי. על כך יש להוסיף, כי אפילו לא היה חל בעניין זה צו בתי המשפט הרי שבכל הנוגע להחלטה שעניינה אופן ניהול ההליך מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, שבו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב אלא במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 2824/ 15 גאון נדל"ן בע"מ נ' כהן , פסקה 7 (19.8.2015)). שומה היה על המבקשת להעלות טעמים כבדי משקל על מנת להצדיק מתן רשות ערעור – כחריג שבחריגים – בנסיבות העניין. טעמים מעין אלו לא הועלו.

10.

בטרם סיום, לא למותר לחזור ולהזכיר כי הגשתה של בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ראוי שתיעשה בשום שכל ותוך הפעלת שיקול דעת, ולא כל שכן כאשר בצדה מוגשת בקשה דחופה למתן צו ארעי (ראו למשל: רע"א 61/15 שלמון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פסקאות 8-7 (10.5.2015)). מאפייניה של בקשת רשות הערעור דנן רחוקים מאד מאמות המידה שנקבעו בדין למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לכך יש לתת ביטוי מתאים על דרך של פסיקת הוצאות.

11.

סוף דבר: הבקשה נדחית, וכך מתייתר מאליו הדיון בבקשה הנוספת למתן סעד זמני. בנסיבות העניין, מצאתי להורות כי המבקשת תשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 שקל.