רע"א 605-24 רע"א 605-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הדס עובדיה) מיום 10.12.2023 בת"צ 27340-09-19, במסגרתה נדחתה בקשה להורות למשיבות לענות מחדש על שאלון במסגרת הליך גילוי מסמכים.

1.המבקשים, יניב יעקב ומאיר דאהן, הם מגישי בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית נגד המשיבות, Apple Inc. ו-Apple Distribution International (להלן: בקשת האישור). עניינה של בקשת האישור במצגים חסרים לכאורה שהציגו האחרונות ביחס להמשך חיוב לקוחותיהן בגין מנויים שנרכשו דרך אפליקציות שונות, לאחר מחיקתן של אותן אפליקציות על ידי הלקוחות (להלן: המבקשים, המשיבות, ו-הפרקטיקה, בהתאמה). במסגרת הליכי גילוי המסמכים שבין הצדדים, התבקשו המשיבות, בין השאר, לענות על שאלון, שחלק משאלותיו עסקו בבירור חלוקת התפקידים שבין המשיבות ביחס לפרקטיקה הנטענת (להלן: השאלון). בקשת רשות ערעור קודמת שהוגשה על ידי המבקשים, ואשר עסקה בנושא השאלון וכן בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, נדונה לפניי ביום 3.9.2023 (רע"א 4769/23). בעקבות דיון שהתקיים בנוכחות הצדדים, הושגו הסכמות, כך שנקבע כי המשיבות ישיבו על חלק מהשאלות שבשאלון (שאלות 4-2), וזאת עד ליום 10.11.2023 (פסקאות 3-2 להחלטתי מיום 1.10.2023). בהמשך לכך, ביום 17.11.2023 הגישו המשיבות תצהיר מענה לשאלון.

2.בבקשת רשות הערעור שלפניי מלינים המבקשים על אופי המענה הכוללני של המשיבות על שאלות 3-2 מתוך השאלון, ומבקשים כי, בניגוד להחלטתו של בית המשפט קמא, אורה למשיבות להשיב על שאלות אלה מחדש, וכן כי ייפסקו להן הוצאות בגין התנהלותן האמורה של המשיבות. דא עקא, צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו) מורה כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (סעיף 1(10) לצו)), וכן על "החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו" (סעיף 1(8) לצו)). נקל להיווכח כי בקשת רשות הערעור דנן (בשונה מקודמתה) נופלת כל כולה בגדר החלטות הביניים שאין לתת לגביהן רשות ערעור, בהתאם לצו (ויובהר כי הצו חל גם על החלטות ביניים במסגרת הליכים ייצוגיים. ראו רע"א 3783/13 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע, פסקאות 16-9 (5.6.2013); רע"א 2103/16 אלון אינטרייד בתי קפה בע"מ נ' פדלון, פסקה 4 (22.5.2016)).

3.את עמדתי בעניין תכליתו ומשמעותו של הצו הבהרתי ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2018) בזו הלשון:

[לצו] תכלית כפולה: ראשית, לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית, להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.

הגשמת תכליות הצו מחייבת כי בעניינים המנויים בו לא תינתן רשות ערעור, וזאת מבלי שיבחנו כלל השאלות האם להחלטה המותקפת עשויה להיות השפעה על תוצאות ההליך והאם מבחינה עניינית צדקה הערכאה המבררת בהחלטתה. אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם?

דברים אלה יפים גם לענייננו.

4.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית על הסף. בהינתן שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.