רע"א 6242-22 רע"א 6242-22

בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' ניר נאוי) בת"א 17512-03-21 מיום 02.06.2022, במסגרתה נדחתה בקשתם של המבקשים להורות למשיבה לקיים את החלטתו מיום 23.01.2022 – בגדרה הורה בית המשפט המחוזי למשיבה להעביר לידי המבקשים כרטסת הנהלת חשבונות מלאה, במסגרת הליכי הגילוי שקוימו ביניהם.

רקע והליכים קודמים

1.המבקשים הם בעלי מניות מיעוט המחזיקים יחד ב-25% ממניות המשיבה (8.33% כל אחד). המשיבה היא חברה פרטית שהוקמה בשנת 1994, והיא הבעלים של 70% מהזכויות במקרקעין ברחובות הידועים בתור חלקה 85, בגוש 5908 (להלן: המקרקעין).

2.ביום 07.03.2021, הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשים. במסגרת תביעתה טענה המשיבה כי למבקשים קיים חוב בסך של 3,375,538 ש"ח, עקב הלוואות שהועמדו להם על-ידה (להלן: החוב). נטען, כי חוב זה משתקף בדוחות הכספיים של המשיבה לשנים 2019-2018.

3.במסגרת הליכי הגילוי שהתנהלו בין הצדדים קיבלו המבקשים שתי כרטסות: הראשונה, מיום 21.06.2018, שכללה 17 עמודים ו-320 תנועות; והשנייה, מיום 24.06.2021, שכללה 16 עמודים ו-395 תנועות. בהמשך, הוגשה על-ידי המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתרו לקבל "כרטסת הנהלת חשבונות של [המשיבה – ח.כ.], מלאה, מפורטת ועדכנית" (להלן: בקשת הגילוי). בקשה זו הוגשה, בין היתר, נוכח עמדת המבקשים, לפיה "מחמת שהכרטסת משנת 2021 כוללת יותר תנועות אך פחות עמודים, כמו גם מחמת שהעמודים שבה אינם ממוספרים ואינם נושאים תאריך, למעט העמוד הראשון, נראה כי הכרטסת חסרה, ועל כן נדרשת כרטסת עדכנית, מלאה, אותנטית".

4.בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 23.01.2022, נדחו מרבית דרישות הגילוי שנכללו בבקשת הגילוי (להלן: ההחלטה בבקשת הגילוי). זאת, תוך שצוין כי "דורשים [המבקשים – ח.כ.] מסמכים רבים, חלקם משנת 2014 ואף קודם לכך, ביחס לפעולות רבות בכרטסת, אשר לא ברור די הצורך הקשר בינם לבין התביעה בגין החוב שנוצר, על פי הנטען, ממכירת הדירות". יחד עם זאת, הורה בית המשפט למשיבה להנפיק למבקשים את "הכרטסת המלאה, בצירוף אישור רו"ח החברה".

5.ביום 03.02.2022, העבירה המשיבה את הכרטסת בהתאם להחלטה בבקשת הגילוי. עם זאת, לעמדת המבקשים, המדובר באותה כרטסת חלקית וחסרה שהועברה להם בעבר, תוך שינוי צורתה. לעמדתם, כל שמבחין בין הכרטסת הראשונה שהועברה להם לבין השנייה הוא כי הראשונה הועברה בתצורת קובץ "אקסל" (Excel); ואילו השנייה הועברה בתצוגה "רגילה", כאשר כל עמוד נושא מספר ותאריך.

6.לאור האמור הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי, בגדרה עתרו לחייב את המשיבה לקיים את ההחלטה בבקשת הגילוי. בית המשפט דחה בקשה זו, בהתבסס על שלושה טעמים: הראשון, שהכרטסת שהועברה למבקשים אושרה על-ידי משרד רו"ח של המשיבה; השני, שלא ניתן לחייב את המשיבה להעביר כרטסת "אשר על פי הנטען אינה בנמצא"; והשלישי, ש"הדברים מתחדדים בשים לב לתצהירו של רו"ח חיים דורסמן....ובמיוחד האמור בסעיפים -21 24 [טעות במקור – ח.כ.]... העוסקים באופן הנטען של התגבשות החוב, והכול מבלי לקבוע מסמרות לגופם של דברים והדברים יתבררו". לבסוף צוין, כי "לאחר שיוגשו תצהירי [המבקשים – ח.כ.], יישקל הצורך במינוי מומחה חשבונאי מטעם בית המשפט, בפניו יוכלו [המבקשים – ח.כ.] להעלות טענותיהם, לרבות בעניין שלמות הכרטסת והצורך בקבלת מסמכים נוספים".

7.המבקשים מיאנו להשלים עם החלטה זו ומכאן הבקשה שלפניי.

8.בבקשתם, טוענים המבקשים כי הטעמים עליהם נסמך בית המשפט המחוזי בהחלטתו אינם מצדיקים את דחיית בקשתם לחיוב המשיבה בקיום ההחלטה בבקשת הגילוי, כלשונה.

אשר לטעם הראשון נטען, כי העובדה שהכרטסת שהועברה אושרה על-ידי משרד רו"ח אינה מעידה על היותה "כרטסת מלאה", ולכל היותר הדבר מעיד על האותנטיות שלה.

אשר לטעם השני נטען, כי המשיבה כלל לא העלתה טענה שאין בידה הכרטסת שדרשו לקבל המבקשים. אלא, המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב פרשנות המונח "כרטסת מלאה". כאשר לעמדתם המבקשים מדובר ב"כלל התנועות החשבונאיות של המשיבה מול כלל הגורמים שהמשיבה באה עמם במגע"; ואילו, לעמדת המשיבה מדובר באותן כרטסות שהיא העבירה, בעותק "עדכני, מלא ואותנטי, של כרטיסי הנהלת החשבונות של בעלי המניות שגילתה [המשיבה – ח.כ.], בתצוגתם הרגילה. הא ותו לא".

אשר לטעם השלישי נטען, כי זה "אינו ברור" בכלל, ובפרט לא ברור מדוע עמדתו של רו"ח ביחס לאופן שבו החוב התגבש רלוונטית לפרשנות תיבת המילים "כרטסת מלאה".

לעמדת המבקשים, "כרטסת מלאה" היא "כלל התנועות החשבונאיות של המשיבה מול כלל הגורמים שהמשיבה באה עמם במגע". לטענתם, פרשנות זו נתמכת, בין היתר, בלשונו כפשוטו של המונח "כרטסת מלאה", בתכלית בקשת הגילוי וכן בתגובת המשיבה לבקשת הגילוי.

דיון והכרעה

9.לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

10.בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בית משפט זה ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי רק אם שוכנע, כי "... אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". מכך עולה, כי על דרך הכלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין כולו; ואילו החריג לכך הוא מצב בו נדרש הדבר באופן מידי, להמשך ניהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 5129/22 מרתון גיא בע"מ נ' חי, פסקה 15 (03.08.2022)).

11.אינני סבור שהבקשה שלפניי עומדת באמת מידה זו. כידוע, במסגרת ההליך העיקרי, נטל ההוכחה מוטל על כתפי המשיבה מכוח הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" (רע"א 734/22 א.ס.פ.י. חברה לקידום פרוייקטים באיכות הסביבה (ישראל) בע"מ נ' גלובל גרין גרופ (אך דוד) בע"מ, פסקה 14 (29.05.2022), והאסמכתאות שם). בהתאם לכך, נדרש מהמשיבה להוכיח את אופן התגבשות החוב הנטען ואת סכומו. וכידוע, אין המשיבה רשאית להסתמך על ראיות שלא הועמדו לרשות המבקשים. כך, שגם תחת ההנחה כי יש טעם בטענות המבקשים, והמשיבה לא העבירה לידם את כלל הנתונים הנדרשים להוכיח קיומו של חוב, הרי שהדבר יעמוד לה לרועץ. משכך, איני סבור כי היעתרות לבקשה נדרשת לצורך הבטחת המשך ניהולו המלא וההוגן של ההליך דלמטה; או כי דחייתה תגרום לעיוות דין. זאת, בפרט נוכח האפשרות עליה עמד בית המשפט המחוזי לפיה, לאחר שיוגשו תצהירי המבקשים, ימונה מומחה חשבונאי מטעמו אליו הם יוכלו לפנות בבקשות לקבל מסמכים נוספים מהמשיבה.

12.יתרה מכך, ההחלטה מושא הבקשה דנא, במהותה, היא החלטה דיונית מובהקת שעניינה אופן ניהול ההליך, ועל כן מצויה היא בליבת הפררוגטיבה של הערכאה הדיונית (רע"א רע"א 4834/22 ד"ר שלמה כהן ושות' נ' וטשטיין, פסקה 7 (20.07.2022)). בהתאם לכך, מעטים הם המקרים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטות כאמור, ואלו שמורים למצבים בהם הן עשויות לגרום לעיוות דין או כשהן חורגות ממתחם הסבירות (רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ, פסקה 6 (13.07.2022), והאסמכתאות שם). וכאמור, עניין זה אינו נמנה עם אותם מקרים.

13.על אף שניתן היה לסיים החלטתי כאן, למעלה מן הצורך, אבהיר בקצרה מדוע דין הבקשה להידחות – גם לגופה.

14.בבקשת הגילוי עתרו המבקשים לקבל כרטסת הנוגעת ל"כל התנועות המרכיבות את 'השורה התחתונה' של הסכום הנתבע ואלה יוכלו להוכיח, כמבואר לעיל, כי לא קיים להם חוב כלפי התובעת ו/או כי נדרש לקזז סכומים מהחוב הנטען והמוכחש". מכאן, שהפרשנות שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי ל"כרטסת המלאה" בהחלטה בבקשת הגילוי, הינה – הכרטסת שכללה את התנועות הכספיות עליהן התבסס חישוב החוב. ובהתאם לחשש שהעלו המבקשים כי הכרטסת שקיבלו אינה אותנטית, ועל אף שסבר כי אלה "לא הבהירו די הצורך אילו מניפולציות לטענתם עברו המסמכים", קבע בית המשפט תנאים מפורטים למסירת הכרטסת, וביניהם: שבכרטסת יצוינו מספרי העמודים; שבכל עמוד יצוין תאריך; ושהכרטסת תלווה באישור של רו"ח המשיבה. וזאת, בהתאם להשגות שהעלו המבקשים בבקשת הגילוי.

15.בבקשה שלפניי טוענים המבקשים, כי היה על המשיבה להעביר לידיהם כרטסת הכוללת את כלל התנועות הכספיות שלה. ואולם, כרטסת הכוללת את התנועות המרכיבות את "השורה התחתונה" איננה שקולה לכרטסת הכוללת את כלל התנועות הכספיות של המשיבה. ומשפירש בית המשפט המחוזי את המונח "כרטסת מלאה" באופן עליו עמדתי לעיל, הרי שלא נפל פגם בהחלטתו מושא הבקשה דנן. שכן, בהתאם לפרשנות זו, עולה כי המשיבה קיימה החלטתו.

16.מסקנה זו אף מתבהרת בבחינת ההחלטה בבקשת הגילוי "ממבט מלמעלה". כזכור, בית המשפט המחוזי סבר, כי בקשת הגילוי מתייחסת למסמכים רבים "אשר לא די הצורך הקשר בינם לבין התביעה בגין החוב שנוצר" וכי "אין מקום להעברת מסמכים בגין כל פעולה ופעולה". ומשאלו הם פני הדברים, ספק בעיניי שההחלטה בבקשת הגילוי עניינה בכל התנועות הכספיות של המשיבה.

17.לו חפצו המבקשים לקבל כרטסת אשר כוללת את כלל התנועות הכספיות של המשיבה עם כל גורם שבא עמה במגע, היה עליהם לציין זאת באופן מפורש. כן יצוין, כי המבקשים עתרו במסגרת בקשת הגילוי לקבל כרטסת הנוגעת גם לתנועות כספיות שבוצעו בין המשיבה לבין בעלי מניות אחרים שלה; וכי זה אכן נפל בגדרי המונח "כרטסת מלאה", כפי שאלו הגדירו אותו. יחד עם זאת, עולה כי בית המשפט דחה רכיב זה של בקשתם, משלטעמו תנועות אלו אינן נופלות בגדר התנועות שמרכיבות את ה"השורה התחתונה" בחישוב החוב (ראו פסקאות 24-23, 27-25 להחלטה בבקשת הגילוי).

18.סוף דבר: מכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל, הבקשה נדחית. יצוין, כי מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה, כי ער הוא לכלל דרישות המבקשים לקבלת מסמכים מהמשיבה; וכי ממילא אם ימונה מומחה חשבונאי יוכלו המבקשים לבוא בבקשה חדשה לקבלת מסמכים נוספים. על כן, בתוך מסגרת זו, טענות המבקשים שמורות להם, ורשאים הם לבוא בדרישות נוספות לקבלת חומרים נוספים – בהתאם למה שיקבע בית המשפט המחוזי.

משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.