פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6494/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשת:
מסרי כראם
נגד
המשיב
ים:
1. עבדלרחים מסארווה
2. נאיף מסארווה
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 15/8/01 בבש"א 11895/01,
בש"א 12036/01 ובש"א 1205/01 (ה"פ 223/01), שניתנה על-ידי כבוד
השופט רון שפירא
בשם
המבקשת: עו"ד עבדול ראזק מוחסן
בשם
המשיב 1: עו"ד עדאל בויראת
בשם
המשיב 2: דורגם עטאמנה
החלטה
הצדדים בתיק ואחרים מתדיינים ביניהם בערכאות שונות בנוגע לחלוקת ירושתו של המנוח מסארוה פאיז חליל הכוללת קרקע בכפר קרע. במסגרת התדיינות בבית-המשפט המחוזי בחיפה טענה המבקשת כנגד המשיבים הבונים על הקרקע נשוא המחלוקת, כי הסכם המתנה שלפי הנטען על-ידם נחתם על-ידי המנוח ומקנה להם חלקים מהקרקע הנ"ל - מזויף, וביקשה צו-מניעה זמני שימנע מבעדם להמשיך בנייה בקרקע עד לחלוקת הירושה. ברם, המבקשת לא ציינה בבקשתה את השתלשלות העניינים הקודמת להגשת הבקשה, ואת העובדה כי במסגרת דיונים אחרים בין המעורבים (כך למשל בבש"א 20835/99 (ת.א. 19508/99) ובבש"א 12739/01 בבית-משפט השלום בחיפה) ושלחלקם שותפה גם המבקשת עצמה, ניתנו צווי-מניעה זמניים עקב טענת הזיוף הנ"ל, ובוטלו כעבור זמן, בין היתר לאחר שנקבע כי גרפולוג שתמך בעמדת המבקשת חזר בו וקבע כי החתימות של הסכם המתנה אינן מזויפות.
בית-המשפט המחוזי קבע כי בקשת המבקשת הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, תוך הסתרת עובדות וללא תצהיר מתאים, וכי יש חשש שבמקום לערער על החלטות הביטול של צו-המניעה שניתנו בהליכים אחרים - הוגשה בקשה זו, לכאורה בשם אדם שונה, אך למעשה בהקשר לאותו צו-מניעה שבוטל. בית-המשפט המחוזי דחה איפוא את הבקשה.
המבקשת מבקשת רשות לערער על החלטתו של בית-המשפט המחוזי וטוענת כי עלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך באם לא יינתן לה צו-מניעה זמני.
בנסיבות העניין אין מקום למתן רשות ערעור, שכן סיכויי המבקשת לזכות בתביעתה הם נמוכים, ובכל מקרה לו תזכה - תוכל היא להיפרע מהמשיבים. מאזן הנוחות מחייב איפוא להימנע ממתן צו-המניעה המבוקש.
אשר-על-כן הבקשה נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ח בתשרי תשס"ב
(15.10.01).
ש
ו פ ט ת