פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6578/19
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 4.9.2019 ברע"א
53907-02-19, שניתן על ידי כב' השופטת ש' יעקובוביץ
בשם המבקשת:
עו"ד איילת פרץ אביגזר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' יעקובוביץ ) ברע"א 53907-02-19 מיום 4.9.2019, בגדרו התקבלה בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט ע' רט ) בת"א 27653-02-17 מיום 18.6.2018. בהחלטתו דחה בית משפט השלום את בקשתה של המשיבה להביא ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה למבקשת על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ), ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום.
2.
המבקשת הגישה לבית המשפט השלום תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, וזאת בשל תאונה שאירעה לה ביום 24.10.2013 (להלן: התאונה ). התאונה הוכרה על-ידי המל"ל כתאונת עבודה, ובעקבות זאת, נקבעה למבקשת נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין פיברומיאלגיה.
3.
בהמשך לכך, הגישה המשיבה לבית המשפט השלום בקשה להתיר הבאתן של ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בין היתר, נטען כי המומחה הרפואי מטעם המל"ל, כמו גם הוועדות הרפואיות, לא נתנו דעתם לעברה הרפואי הרלוונטי של המבקשת, כפי שעולה מהרשומות הרפואיות לאורך שנים רבות עובר לתאונה. בית משפט השלום דחה כאמור את הבקשה, תוך שנקבע כי מלוא החומר הרפואי הרלוונטי עמד בפני הוועדות הרפואיות טרם קבלת החלטתן. המשיבה הגישה כאמור בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור וקבע כי קביעת בית משפט השלום לפיה מלוא החומר הרפואי הרלוונטי עמד לפני הוועדות עת נתנו החלטתן אינה מעוגנת בתיק המל"ל שהוצג. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי עיון בדו"חות הוועדות הרפואיות מעלה כי אין בהם כל אזכור או התייחסות למסמכים רפואיים מעברה של המבקשת, לרבות אלה המתעדים תלונות אשר יתכן וניתן לקשור אותן לפיברומיאלגיה. לפיכך, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור והתיר למשיבה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.
על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לסמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זאת לאחר שמצאתי כי חרף טענות המבקשת בדבר חשיבותה המשפטית והעקרונית של הסוגיה מושא הבקשה והשלכות הרוחב האפשריות שלה, הרי שהלכה למעשה, הבקשה אינה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך זה ואינה מעוררת שאלות שראוי להן, לפי טיבן ומהותן, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי". עוד שוכנעתי כי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין במקרה הנדון. לכך יש להוסיף כי אין בעצם העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מתוצאת הערכאה הדיונית, כדי להוות עילה למתן רשות ערעור (רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פסקה 7 (3.1.2018); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)).
5.
למעלה מן הצורך, אוסיף עוד כי לא אחת נקבע בפסיקה כי בית משפט זה ימעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בנוגע להבאת ראיות לסתור, וכי התערבות כאמור תיעשה אך במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו: רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי , פסקה 5 (27.2.2006); רע"א 8908/17 קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית , פסקה 11 (10.1.2018)). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן בהחלטה ה מתירה הבאתן של ראיות לסתור (ראו: רע"א 7676/13 ספנייב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 8 (14.11.2013); רע"א 7295/16 פלוני נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ , פסקה 7 (13.10.2016)). לא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג
בחשון התש"ף (21.11.2019).
ש ו פ ט ת