רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ. מפעלי ים המלח בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט שלמה פרידלנדר ) מיום 9.9.2019 בת"א 52774-11-18, במסגרתה נתקבלה באופן חלקי בקשת המבקשת לגילוי ועיון במסמכים, בכפוף לסייגים.

1.

ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור התירה למבקשת עיון במסמכים, כבקשתה, וזאת בכפוף לשני סייגים: ראשית , נקבע כי ככל שהמסמכים המבוקשים נוקבים בפרטים אשר קיים חשש שפרסומם עלול לפגוע בסודות מסחריים של המשיבה, רשאית האחרונה להשחיר פרטים אלה בלבד בטרם העברת המסמכים למבקשת; שנית , ככל שקיים מסמך שפרסומו עלול לגרום למשיבה נזק אשר לא ניתן לאיינו באמצעות השחרת פרטים מסוימים, ואשר המשיבה סבורה שאינו רלוונטי, רשאית היא להגיש את המסמך לעיונו של בית המשפט, והוא יקבע האם יש להעבירו לעיון המבקשת.

2.

במסגרת בקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא בכך שדן מיוזמתו בסוגיית הנזק אשר עלול להיגרם למשיבה מפרסום סודות מסחריים שעשויים להימצא במסמכים, וזאת מבלי שהמשיבה העלתה סוגיה זאת בפניו. כן נ טען כי משקבע בית המשפט קמא שחלק מן המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים, אין מקום לאפשר למשיבה להשחיר פרטים המופיעים במסמכים אלו או להחליט שמסמך מסוים מתוכם אינו רלוונטי, על פי שיקול דעתה. לעניין זה מוסיפה המבקשת כי בית המשפט עמוס ממילא, ולכן אין זה סביר כי המשיבה תעמיד לעיונו " מסמכים רבי עמודים באנגלית ". לבסוף, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט בכך שלא קיבל את בקשת הגילוי במלואה.

3.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, החלטות דיוניות בדבר אופן ניהול ההליך המשפטי מצויות בגדר הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, וערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן, אלא במקרים חריגים. כלל זה חל ביתר שאת ביחס להחלטות בעניין גילוי ועיון במסמכים, בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 6726/19 יאסין נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 והאסמכתאות שם (17.11.2019) (להלן: " עניין יאסין ")). לא מצאתי כי ענייננו נמנה בין המקרים החריגים אשר מצדיקים את התערבות ערכאת הערעור, ודי בטעם זה על מנת לדחות את הבקשה.

4.

אכן, בהתדיינות אזרחית נקודת המוצא היא עקרון הגילוי, ואולם כנגד עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, ביניהם הגנה על האינטרסים הלגיטימיים של הצד המגלה. בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין (עניין יאסין , ב פסקה 11; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193, 195 (2002)). בענייננו, איזן בית המשפט קמא בין זכות הגילוי והעיון של המבקשת לבין הנזק הפוטנציאלי שעלול גילוי המסמכים לגרום למשיבה, והחליט כחוכמתו. משלא מצאתי כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה, לא ראיתי מקום להענקת רשות ערעור.

5.

בשולי הדברים, אציין כי היות והמבקשת טרם יודעת אילו חלקים מן המסמכים תשחיר המשיבה, אילו מסמכים היא תבחר להעמיד לעיונו של בית המשפט, ואילו מתוכם הוא יחליט שלא להעביר לעיונה של המבקשת, הרי שלמעשה המבקשת כלל איננה יודעת מהי ההשלכה של החלטה זו על זכותה לגילוי מסמכים. משכך, בקשת רשות הערעור מקדימה את זמנה, וכלל לא נדרשת בשלב זה.

6.

סוף דבר : דין בקשת רשות הערעור להידחות. מאחר ולא הייתה כל הצדקה להגשת הבקשה, תישא המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 2,500 ש"ח.