פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6830/00
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המבקש:
אריה ברנוביץ
נגד
המשיבים
:
1.
משה תאומים
2.
מרדכי כידון
3.
משה גולדברג
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של
בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
שניתן
על ידי השופטת הילה גרסטל,
מיום
29.8.00 בע"א 1402/00
בשם
המבקש: עו"ד ניצן שמואלי
בשם
המשיבים: עו"ד אלי זוהר
החלטה
בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, נשוא בקשת רשות ערעור זו, נאמר:
"נראה לי כי בתביעה זו קיימת חשיבות רבה להכריע בשאלת ההתיישנות, כבר בשלב זה, שכן, ניהול התביעה כרוך בעלויות גבוהות ואולי מיותרות, ויחד עם זאת, סבורה אני גם שאין כל קושי להכריע בשאלה זו כבר עתה ואין צורך בשמיעת ראיות. העובדות אינן שנויות במחלוקת. המחלוקת היא משפטית ..."
לפיכך קיבל בית המשפט את הערעור ככל שהוא נוגע לטענת ההתיישנות, והחזיר את התיק לרשמת בית המשפט המחוזי למתן הכרעה מנומקת בעניין. פסק-דין זה ניתן ביום 29.8.00, ובקשת רשות הערעור עליו הוגשה כחודש לאחר מכן. ואולם, מהודעתם המשותפת של הצדדים, אשר הוגשה בעקבות החלטת המשנה לנשיא מיום 22.7.01, מתברר כי "סוגיית ההתיישנות טרם הוכרעה ואף טרם נקבע דיון בעניין זה בפני הרשמת הנכבדה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב". עוד נאמר בהודעה המשותפת, כי "הצדדים סבורים כי מן הראוי שבית המשפט הנכבד יכריע קודם לכך, בסוגיות העקרוניות שהובאו בבקשה למתן רשות ערעור ובתגובה לה, ללא קשר לשאלת ההתיישנות".
עמדה זו אין בידי לקבל. הכרעה בשאלת ההתיישנות עשוייה לחסוך בזמן השיפוטי שיידרש לבירור הסוגיות המהותיות, ובנסיבות העניין אינני רואה הצדקה לשעות לבקשתם המוסכמת של הצדדים להיפוך הסדר. הדיון בבקשת רשות הערעור יעוכב, אפוא, עד להכרעת כבוד הרשמת של בית המשפט המחוזי בשאלת ההתיישנות, ועד להכרעת בית המשפט המחוזי בערעור עליה - ככל שיוגש כזה.
ניתנה היום, ל' באב תשס"א (19.8.01).
ש ו פ ט