רע"א 6906-23 רע"א 6906-23

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח, סג"נ) מיום 27.7.2023 בת"א 60142-03-23 אשר דחה את בקשת המבקשים לביטול מינויו של עו"ד איתן ארז כבורר בסכסוך שבין הצדדים.

1.בין המבקשים למשיבה 1 (להלן: המשיבה) התגלע סכסוך בנוגע למערכת הסכמים שנחתמו ביניהם ביום 20.11.2018 כחלק מעסקת קומבינציה, בנוגע למקרקעין הידועים כגוש 6417 חלקה 862 ברמת השרון (להלן: המקרקעין). בכל אחד מההסכמים נקבעה תניית בוררות על פיה חילוקי דעות בין הצדדים יובאו להכרעת בורר, כאשר אם הצדדים לא יגיעו להסכמה בקשר לזהותו, ימונה הבורר על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין.

2.על רקע טענות הדדיות להפרות יסודיות של ההסכמים, ולאור פניית המשיבה ליו"ר לשכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר, ביום 11.9.2011 נשלחה לצדדים הודעה מטעם לשכת עורכי הדין בדבר מינויו של עו"ד איתן ארז כבורר (להלן: הבורר). ביום 5.1.2023 התקיימה ישיבת בוררות מקדמית, ולאחריה הגישו המבקשים בקשה לבורר שיפסול את עצמו, בין היתר בטענה כי בסופה של אותה ישיבה התברר במקרה כי בין הבורר לבין משרד עורכי הדין המייצג את המשיבה קיימים קשרי עבודה. זאת על רקע העובדה שהבורר ייצג לקוח בהליך משפטי שהתנהל נגד בעל דין שהיה מיוצג על ידי משרד עורכי הדין שייצג את המשיבה (להלן: ההליך המשפטי). הבקשה נדחתה בהחלטת הבורר מיום 26.2.2023 בה ציין הבורר כי הקשר הנטען למשרד עורכי הדין המייצג את המשיבה הוא קשר מקצועי גרידא אשר נוצר כאשר הוא ייצג לקוח נגד בעל דין שיוצג על ידם, דבר שאינו מעלה כל חשש ממשי למשוא פנים בניהול הליך הבוררות.

3.בעקבות החלטה זו, ביום 27.3.2023 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה "לביטול מינוי בורר" בטענה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים. המבקשים שבו וטענו כי לאור קיומם של קשרי עבודה בין הבורר לבין משרד עורכי הדין המייצג את המשיבה שהתגלו באופן אקראי, הבורר אינו ראוי לאמונם. נטען כי קשרים אלה התגלו רק בסיומה של הישיבה המקדמית, מבלי שנערך לגביהם גילוי נאות מטעם הבורר. כמו כן, לאחר סיום הדיון המקדמי הבורר שוחח עם בא-כוח המשיבה ללא נוכחותם של המבקשים. כן העלו המבקשים טענות על פיהן הבורר אינו עונה על תנאי המומחיות המיוחדת בתחום הנדל"ן שנקבעה באחת מתניות הבוררות בהסכמים, אולם שעה שסוגיה זו לא נזכרת בבקשת רשות הערעור שלפנַי, לא אאריך דברים לגבי עניין זה.

4.המשיבה טענה מנגד כי כבר במהלך ישיבת הבוררות המקדמית ציין הבורר מיוזמתו כי הוא מייצג לקוח מול בעל דין אחר המיוצג על ידי משרד עורכי הדין המייצג את המשיבה, ובכל מקרה אין מדובר בקשרים שיש בכוחם כדי להביא לביטול מינוי הבורר.

5.הבורר בתגובתו מיום 15.5.2023 הדגיש כי אין לו כל היכרות מוקדמת עם הצדדים העלולה לפגוע בשיקול דעתו וכי אין חשש לניגוד עניינים בניהול הבוררות על ידו. כן הבהיר כי חרף טענות המבקשים הוא לא שוחח עם בא-כוח המשיבה שלא בנוכחותם, וכי הקשר הרחוק בינו לבין משרד עורכי הדין המייצג את המשיבה התעורר בסיומה של ישיבת הבוררות המקדמית בנוכחות כל הגורמים שהתייצבו לישיבה. לאחר שהוגשה תגובת הבורר, הגישו המבקשים ביום 28.6.2023 "בקשה להוספת טיעון לבקשה להעברת בורר מתפקידו" בה העלו טענות בקשר לתגובת הבורר, וביקשו את זימונו והעוזרת המשפטית שלו לדיון לצורך חקירתם הנגדית. בהחלטה מאותו יום נדחתה הבקשה, תוך שהובהר כי אין מקום לבקשה "להוספת טיעון" שאינה אלא התפלמסות עם עמדת הבורר, וכי אין מקום לבקשה החריגה לזימון לחקירה של הבורר והעוזרת המשפטית. לצד זאת צוין כי המבקשים יהיו רשאים לחזור על בקשתם בסוף הדיון, אולם הם לא עשו כן.

6.ביום 27.7.2023 נדחתה בקשת המבקשים לביטול מינוי הבורר לגופו של עניין. בהתייחס לטענות המבקשים לקשרי עבודה המקימים עילה להעברת הבורר מתפקידו, נקבע כי העובדה שהבורר מייצג לקוח המנהל הליך משפטי מול יריב המיוצג על ידי משרדו של בא-כוח אחד הצדדים המתדיינים לפניו, אין בה לבדה כדי להביא מיניה וביה להעברתו מתפקידו. זאת על אף שמדובר במידע שהיה על הבורר לכלול במסגרת גילוי נאות בתחילת הליך הבוררות. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובהן כי הקשרים התגלו בשלב מוקדם יחסית של הבוררות; כי לא היה כל ביטוי להסתרה, להתחמקות או למסירת מידע לא נכון; כי ההליך המשפטי שהתנהל בין הלקוחות היריבים כבר הסתיים; כי משרד עורכי הדין המייצג את המשיבה הוא משרד המחזיק כ-150 עורכי דין; וכי עורך הדין המייצג את המשיבה אינו עורך הדין שייצג את הלקוח שנגדו התנהל ההליך המשפטי – אין מדובר באי-גילוי אשר די בו על מנת להצביע על קיומו של חשש למשוא פנים.

7.מכאן לבקשה שלפנַי, בה נטען כי עצם המחלוקת העובדתית הנוגעת לשאלה האם התקיימה שיחה בנוכחות בא-כוח המשיבה ללא נוכחות המבקשים, פוגעת קשות ביכולתו של הבורר לעשות את מלאכתו בצורה ניטרלית, אובייקטיבית ונטולת שיקולים אישיים. זאת ועוד, לא היה מקום לדחות את הבקשה להשלמת טיעון ללא נימוקים, ושגה בית המשפט משלא אפשר למבקשים לחקור את הבורר במועד שבו הדבר התבקש. כמו כן, היה על בית המשפט ליתן משקל רב יותר לכך שהבקשה להעברת הבורר מתפקידו הוגשה עוד בטרם החל הליך הבוררות. נוסף על כך בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שההליך המשפטי הסתיים אף כי מהחלטת הבורר בבקשת פסילתו עולה כי ההליך טרם בא לסיומו ועודנו תלוי ועומד הליך ערעורי שהוגש.

8.דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבה. הבקשה אינה עולה בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט בענייני בוררות (ראו למשל, לאחרונה: רע"א 5380/23 אדרי נ' נציגות פרויקט קונכיה, עין הים, פסקה 9 (3.9.2023); רע"א 4947/23 וייס (זקס) נ' Rust Oleum Corporation, פסקה 7 (13.8.2023)). למרות ניסיונם של המבקשים לעטות על הבקשה מחלצות עקרונית, הם לא הצביעו על כל שאלה משפטית או עקרונית החורגת מעניינם הפרטני. גם אין מדובר בנסיבות המצדיקות התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. די באמור כדי לדחות את הבקשה.

9.מעבר לכך, אף אם אצא מנקודת מוצא על פיה חלה על הבורר בנסיבות מקרה זה חובת גילוי, אין מקום להיעתר לבקשה. אמת המידה להעברת בורר מתפקידו מכוח הטעמים שבסעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 היא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, בהתבסס על ראיות אובייקטיביות (רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.2010)). ברם, לא כל קשר רחוק על רקע מקצועי מקים חשש ממשי למשוא פנים המצדיק העברת בורר מתפקידו (ראו והשוו: רע"א 7088/11 אלרוב נדל"ן מלונאות בע"מ נ' Hilton International Co, פסקה יא (13.12.2011); רע"א 8096/16 קן התור הנדסה ובנין בע"מ נ' פסין, פסקה 8 (21.11.2016)). בענייננו, מדובר במצב דברים שבו הבורר ייצג לקוח בהליך משפטי בו הצד השני היה מיוצג על ידי משרד עורכי הדין המייצג את המשיבה. בנסיבות אלו, בהינתן הקשר המקצועי הרחוק כאמור, ובהתחשב במכלול נסיבות המקרה עליהן עמד בית המשפט בפרוטרוט בהחלטתו, אין כל מקום להתערבות בקביעה כי לא מדובר במצב דברים המקים חשש ממשי למשוא פנים כאמור. אוסיף בהקשר זה כי יש ממש בטענת הבורר כי במשך שנים ייצג לקוחות במאות הליכים נגד עורכי דין שונים, ויחסים בין עורכי דין יריבים אינם מבססים כשלעצמם ניגוד עניינים. עוד אוסיף כי אין בטענת המבקשים לפיה בית המשפט שגה בקבעו שההליך המשפטי שבו מעורב הבורר בא לקיצו שכן עולה כי ננקט לגביו הליך ערעורי, כדי לשנות את התמונה כולה. כך גם לא מצאתי כי יש בטענות המבקש לאובדן אמון בבורר על רקע המחלוקת העובדתית עמו בנוגע לקיומה של שיחה לאחר הישיבה המקדמית, כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

10.באשר לסוגיית זימון הבורר לעדות, יודגש כי לא רק שזימון בורר להעיד בבית המשפט לשם חקירתו ייעשה במקרים חריגים בלבד כאשר ההחלטה בעניין זה מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראו למשל: רע"א 6188/21 בית יוסף יזמות נדל"ן בע"מ נ' א.י. פרויקטים ויזמות בע"מ, פסקה 11 (22.9.2021)), אלא שבמקרה זה גם הובהר למבקשים כי הם יכולים לחזור ולהגיש בקשה זו בסוף הדיון, והם נמנעו מלעשות כן. בנסיבות אלו, ודאי שאין כל מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי שהכריע שלא להתיר את חקירת הבורר במועד שבו התבקשה.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצועהּ.