רע"א 6959-23 רע"א 6959-23

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן) ברע"א 33208-07-23 מיום 23.7.2023, שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (השופט א' נבו) מיום 28.5.2023 בת"א 49576-12-22.

2.המבקש נפגע בתאונת דרכים, והגיש לבית משפט השלום תביעה נגד המשיבה 1 (להלן: המשיבה), לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה אצל המשיבה 2 (המוסד לביטוח לאומי, ולהלן: המל"ל), ו-ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי כתוצאה מהתאונה נגרמה למבקש נכות צמיתה בשיעור 30% בתחום האורתופדי, בעוד שנקבע כי לא נגרמה למבקש נכות בתחום הנוירולוגי כתוצאה מהתאונה.

3.המבקש הגיש לבית משפט השלום בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ולמינוי מומחה בתחום רפואת הכאב. בית המשפט דחה את הבקשה. נקבע כי הכאבים שמהם סובל המבקש קשורים במישרין לפגיעה האורתופדית, שבגינה הוכרה נכותו במל"ל; כי הוועדה הרפואית של המל"ל, אשר הכירה בנכותו כאמור, התייחסה במסקנותיה לתלונותיו על כאבים; כי המבקש אינו סובל מתסמונת כאב שאינה קשורה לפגיעה האורתופדית; וכי לפיכך, אין הצדקה למינוי מומחה בתחום הכאב. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. בין היתר, נקבע כי לא קיימת ראשית ראייה לכך שהכאבים מהם סובל המבקש נובעים מתסמונת כאב כרונית, להבדיל מכאבים שמקורם בפגיעתו האורתופדית, ולכן לא קמה הצדקה למנות מומחה בתחום הכאב.

4.מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי קיימת ראשית ראייה בדבר קיומה של נכות בתחום הכאב; וכי בית המשפט המחוזי הסתמך בהחלטתו על פסיקה שהגיע העת לשנותה.

5.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים, אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב, או לשם מניעת עיוות דין (ראו: ברע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה דנן אינה עומדת באמות מידה מצומצמות אלו. יתירה מכך, ובאופן קונקרטי יותר, נקבע לא אחת כי בית משפט זה ימעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן בהבאת ראיות לסתור, וכי התערבות כאמור תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי, פסקה 5 (27.2.2006); רע"א 8908/17 קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית, פסקה 11 (10.1.2018)).

ואם לא די בכל האמור, אוסיף עוד כי הלכה היא שרשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת ביניים של הערכאה הראשונה, כבענייננו, שמורה למקרים חריגים שבחריגים, וכאמור המקרה שלפנינו אינו בא בקהלם (ראו מיני רבים: רע"א 4994/20 אורקי בנייה שירותים והשקעות בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב פייר קניג 7 א' בנתניה, פסקה 3 (15.10.2020)).

6.לבסוף, לא למותר להזכיר כי ככלל תלונות על כאב אינן מצדיקות, כשלעצמן, מינוי מומחה בתחום הכאב, וניתן להסתפק בהקשר זה, בנסיבות המתאימות, בהתייחסותם של מומחים רפואיים בתחומים הרלוונטיים לתלונות אלו (ראו, למשל: רע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.10.2007); רע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני (6.7.2020)). טענת המבקש, שלפיה יש לשנות מגמה זו, נטענה בעלמא ולא הוצגו לה טעמים מבוררים. לפיכך, אף בטענה זו אין כדי להוביל לקבלת הבקשה דנן.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.