רע"א 7166/21 דני בן דוד נ. דימי אפרצב

1.

המשיב מכהן כראש מועצת קצרין משנת 2013. במסגרת מערכת הבחירות לראשות המועצה בשנת 2018, פרסם המבקש, תושב קצרין אשר היה פעיל במערכת הבחירות, מספר פרסומים ברשת החברתית "פייסבוק" שבהם התייחס למשיב: פרסום אחד בעמוד הפרטי שלו (להלן: הפוסט ), וחמש תגובות שבמסגרתן הגיב על פרסומים של גורמים אחרים (להלן ביחד: הפרסומים ). יוער כי ימים ספורים לאחר פרסום הפוסט המבקש הסירו מעמוד ה"פייסבוק" שלו ואף פרסם התנצלות. ביום 15.11.2018 שלח המשיב מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים למבקש, שבו התריע כי ככל שלא יסיר את הפרסומים ויפרסם התנצלות בגינם שנוסחה יתואם עם בא כוחו של המשיב, יגיש נגדו המשיב תביעה בגין הוצאת דיבתו. המבקש הגיב למכתב זה וטען כי הסיר את הפרסום ואף פרסם התנצלות בגינו. על אף האמור, ביום 26.12.2018 הגיש המשיב תביעה כאמור לבית משפט השלום.

2.

ביום 16.3.2021 דחה בית משפט השלום בצפת (כב' השופט ר' פיין ) את תביעת המשיב. לאחר שבחן את תוכן הפרסומים, מצא בית המשפט כי רק הפוסט עולה לכדי לשון הרע לפי ההגדרה שקבועה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק ). ואולם, בית המשפט עמד על כך שלמבקש קמה ההגנה בגין הפוסט לפי סעיף 15(4) לחוק, שכן אמירותיו הן בגדר הבעת דעה בקשר לעניין ציבורי, מלבד אמירה פוגענית אחת אשר נכללה בו. בית המשפט הדגיש כי ברקע הפרסומים מערכת בחירות סוערת לראשות המועצה המקומית, ולפיכך יש לתת משקל הולם לזכותו של המבקש לחופש הביטוי. באשר לאמירה הפוגענית האמורה קבע בית המשפט כי היא חוסה תחת הגנת "זוטי דברים", בין היתר בהתחשב בכך שהמבקש הסיר את הפרסום ימים ספורים לאחר פרסומו, פרסם התנצלות פומבית ואף ניסה להתנצל באופן אישי בפני המשיב. לבסוף קיבל בית המשפט את טענת המבקש כי מדובר ב"תביעת השתקה", קרי תביעה שמטרתה ליצור אפקט מצנן מהשתתפות בשיח הציבורי, וקבע כי המשיב עשה שימוש לרעה בהליכי משפט. נוכח האמור חייב בית המשפט את המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט בסך של 27,000 ש"ח.

3.

המשיב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי הן על הכרעתו של בית משפט השלום, הן על גובה ההוצאות שנפסקו לחובתו; ואולם, נוכח המלצת בית המשפט, חזר בו המשיב מהערעור בכל הנוגע להכרעת בית משפט השלום. ביום 12.9.2021 קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) את הערעור. בית המשפט עמד על כך ש סכום ההוצאות עולה על השיעור המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, וכן כי התנהלו רק שלושה דיונים בבית משפט השלום. בית המשפט הוסיף כי התנהלותו של המשיב לא הצדיקה השתת הוצאות שחורגות מהשיעור המומלץ. נוכח האמור, הפחית בית המשפט המחוזי את סכום ההוצאות שנפסקו לטובת המבקש לסך של 15,000 ש"ח.

4.

מכאן הבקשה שלפני, בה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו להפחית את שיעור ההוצאות שפסק בית משפט השלום לטובתו. המבקש מדגיש כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לקביעתו של בית משפט השלום כי המשיב עשה שימוש לרעה בהליכים וכי התביעה שהגיש היא בגדר "תביעת השתקה", קביעה שנומקה כדבעי על ידי בית משפט השלום. כן טוען המבקש כי בנוסף לשלושת הדיונים שהתקיימו בבית משפט השלום, ההליך כלל גם הגשת בקשות רבות ונמשך לאורך זמן רב. בנוסף טוען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנוגד להלכות בית משפט זה, שלפיהן רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בשיעור ההוצאות שקבעה הערכאה הדיונית.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים הישירים במחלוקת, או כאשר עלול להיגרם למבקש עיוות דין חמור (רע"א 5228/20 שרקאוי נ' רשות הפיתוח עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ , פסקה 7 (30.8.2020); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). ה בקשה שלפניי לא מעלה שאלה משפטית עקרונית, ואף המבקש לא טען אחרת. טענותיו של המבקש מופנות בעיקרן לכך שבית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לכך שתביעת המשיב היא בבחינת "תביעת השתקה" (כלשונו). אכן, בפסק דינו לא התייחס בית המשפט המחוזי לשיקול זה, אך מצא – בנסיבות המקרה הפרטניות – להורות על הפחתת שיעור ההוצאות. קביעות אלו נטועות בדל"ת אמות המקרה, וככאלו, הן לא מקימות עילה למתן רשות לערער (רע"א 4570/21 גבאי נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 4 (30.6.2021); רע"א 8664/20 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (28.1.2021)). אף אם אניח לטובת ה מבקש (ומבלי להכריע בכך) כי שגה בית המשפט המחוזי משלא התייחס באופן ממצה בפסק דינו לקביעתו של בית משפט השלום שלפיה המשיב עשה שימוש לרעה בהליכי משפט, אין בכך להקים עילה למתן רשות לערער (רע"א 3924/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (23.6.2021)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.