רע"א 7550/10 חנאן נעאמנה נ. עו"ד אליעזר ברק

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' קיסרי ) בהפ"ב 23173-12-09 מיום 12.9.2010, בו דחה את בקשתם של המבקשים לביטול פסק הבוררות שניתן ביום 29.10.2009 (להלן: פסק הבוררות ) על ידי עורך הדין י' כהנא (להלן: הבורר ).

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

כנטען בבקשה שלפניי, המבקשים 2-1 הם הוריו של המבקש 3 (להלן בהתאמה: ההורים

ו הקטין ) אשר נולד עם נכויות קשות. מן הבקשה עולה כי ההורים פנו במהלך שנת 1997 למשיב שהינו עו"ד במקצועו והחליטו לשכור את שירותיו על מנת שייצגם בתביעה נזיקית הנוגעת לנכויותיו של הקטין. ההורים חתמו על הסכם שכר טרחה לפיו התחייבו לשלם למשיב בהתאם לתוצאות המשפט 20% מהסכום שייפסק לטובת הקטין וכן הוצאות שיהיה עליו להוציא בקשר עם הייצוג. לאחר שהמשיב החל לייצג את המבקשים בתביעת הנזיקין הם החליטו להחליפו בעורך דין אחר. המשיב דרש מההורים את תשלום שכר טרחתו בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים. משסירבו ההורים לשלם את שכר טרחתו של המשיב הוא הגיש כנגד המבקשים תביעה בבית משפט השלום בחיפה. ביום 30.6.2008 ניתן על ידי בית משפט השלום פסק דין בו קבע כי המחלוקת בין הצדדים תועבר להכרעת בורר שימונה על ידי יו"ר וועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין וזו מינתה את הבורר להכריע במחלוקת.

2.

פסק הבוררות לא צורף לבקשה שלפניי, אולם כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי כמו גם מהבקשה שלפניי, בפסק הבוררות ציין הבורר כי הצדדים הסכימו שהמשיב זכאי לשכר טרחה עבור טיפולו בתביעה וכי את שכר הטרחה יש לחשב על פי התוצאה שתהיה בתביעת הנזיקין. בנוגע לשאלה העיקרית שבה נחלקו הצדדים – שיעור זכאותו של המשיב לשכר טרחה במקרה שבו יועבר ייצוגם של המבקשים לעורך דין אחר – קבע הבורר כי המשיב זכאי לשני שלישים מן השיעור שלו הוא זכאי לפי ההסכם שנכרת בינו לבין המבקשים, דהיינו 13.33% מסכום הפיצויים שייפסק לטובת הקטין. למסקנה זו הגיע הבורר על בסיס ההסדר המצוי בנוסח הסכם שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין שצוטט על ידי בית המשפט המחוזי ולפיו "במידה והפסקת הטיפול תידרש בשלב שלאחר קדם המשפט הראשון ועד למועד סיום הראיות, ישלם הלקוח לעורך הדין שכר טרחה בשיעור של 2/3 (שני שלישים) משכר הטרחה המוסכם". כמו כן קבע הבורר כי על ההורים לכבד את ההתחייבויות שנתן המשיב לצדדים שלישיים במהלך ניהולה של תביעת הנזיקין. כמו כן חייב הבורר את ההורים בסכומים נוספים כהחזר הוצאותיו של המשיב בקשר עם תביעת הנזיקין ובקשר עם הבוררות. בנוסף לכך, הבורר דחה את התביעה שכנגד שהגישו ההורים כנגד המשיב וכנגד עורך דין נוסף ממשרדו בגין רשלנות מקצועית, וקבע כי הם פעלו כראוי וממילא למבקשים לא נגרם נזק כלשהו. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי.

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

3.

את בקשתם לביטול פסק הבוררות ביססו המבקשים על שתי עילות ביטול. תחילה טענו המבקשים כי פסק הבוררות ניתן באיחור ומשכך קמה להם עילת ביטול לפי סעיף 24(8) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). בית המשפט המחוזי דחה טענתם זו של המבקשים מכוח הכלל הקבוע בסעיף 26(ג) לחוק הבוררות לפיו " לא תישמע טענה של בעל-דין שפסק הבוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו ". בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשים לא טענו ולא הוכיחו שניתנה מטעמם הודעה לבורר לפני שניתן פסק הבוררות בדבר זכותם להעלות טענה זו ולכן אין הם יכולים להעלותה בשלב זה של ההליך.

4.

כמו כן, טענו המבקשים כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור ולפיכך קמה להם עילת ביטול מכוח סעיף 24(9) לחוק הבוררות. את טענתם זו ביססו המבקשים על הנימוק כי הסכם שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין נוגד את תקנת הציבור מפני שהוא מזכה את עורך הדין בתשלום מופרז ובלתי מידתי ביחס להיקף העבודה שהשקיע עד לתחילת שלב ההוכחות, וכן משום שהוא מקפח את הלקוחות, במיוחד כאשר עסקינן בנכים אשר הכספים אמורים לשמשם לרווחתם ולשיקומם. בית המשפט המחוזי דחה אף את טענתם זו של המבקשים. בית המשפט המחוזי הדגיש כי לצורך הקביעה האם הסכם שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין נוגד את תקנת הציבור אם לאו יש צורך בבירור עובדתי ומשפטי רחב היקף החורג ממסגרת המחלוקת הנוכחית. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי הסכם שכר הטרחה המומלץ שימש לבורר רק אמת מידה וכי יש מקום להניח שאם הבורר היה קובע את היקף החיוב בלא להיזקק לנוסח ההסכם המומלץ לא היה למבקשים פתחון פה לטעון שהפסק נוגד את תקנת הציבור. בית המשפט המחוזי הוסיף כי על פי ההלכה השימוש שיעשה בית המשפט בעילת הביטול של תקנת הציבור צריך להיות נדיר וזהיר ושמור למקרים חריגים שמקרה זה אינו נמנה עליהם. לבסוף הדגיש בית המשפט המחוזי כי טענותיהם של המבקשים מתמצות בסכום כסף שעליהם לשלם למשיב כשאת החיוב הם קיבלו על עצמם בהסכם שעשו עמו מרצונם החופשי, ומשכך אין באכיפת החיוב כשלעצמו לעלות כדי עיוות הדין המצדיק ביטולו של פסק הבוררות.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

5.

בבקשה שלפניי טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי משלא קבע כי הסתמכותו של הבורר על הסכם שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין מנוגדת לתקנת הציבור. המבקשים טוענים כי ההסכם נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק ומשכך פסק הבוררות שהסתמך על הסכם זה מנוגד אף הוא לתקנת הציבור. לטענתם, פסק הבוררות מקומם נוכח העובדה כי הקטין הנכה חויב בקרוב למחצית מפיצוייו לטובת המשיב. לטענת המבקשים, הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי והיא השאלה האם ההסדר הנ"ל, המעוגן בהסכם שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, נוגד את תקנת הציבור אם לאו.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

7.

כידוע, רשות ערעור על פסקי דין והחלטות של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה עקרונית משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין [ראו למשל: רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז (6) 605 (2004); רע"א 9119/07 א.ב. גרוסמן בע"מ נ' לבל

(לא פורסם, 11.2.08); רע"א 10123/07 צביק נ' מולד את מולדבסקי

(לא פורסם, 25.2.08); רע"א 10316/07 שבח נ' גרינפלד (לא פורסם, 25.2.08)]. איני סבור כי מבחנים אלו מתקיימים בנסיבות העניין מהטעמים המפורטים להלן.

8.

הכללים בדבר ביטול פסק בוררות מחמת היותו נוגד את תקנת הציבור נדונו בהרחבה בפסיקתו של בית משפט זה ואין מדובר בסוגיה חדשה או בנושא שקיימת בו אי בהירות המחייבת הבהרה. כך נקבע על ידי בית משפט זה כי בהתחשב בטיבו של המונח "תקנת הציבור" בשילוב עם הגישה המצמצמת לפרשנותן של עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הרי שבית המשפט יבטל פסק בוררות אשר תוכנו נוגד את תקנת הציבור מקום שיש בתוכנו של פסק הבוררות כדי לפגוע באינטרסים, בעקרונות ובערכים שחברתנו מבקשת לקיים ולשמור [ראו למשל: חוות דעתי ברע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (לא פורסם, 4.3.2010) (להלן: עניין כרמל ), סעיף 58 והאסמכתאות המובאות שם].

9.

כמו כן נקבע, כי בית המשפט רשאי לבטל פסק בוררות רק אם תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור, להבדיל מתוצאתו וכי סכום כסף גבוה שנפסק במסגרת פסק הבוררות אינו הופך את הפסק לנוגד את תקנת הציבור. הסכום כשלעצמו, גבוה ככל שיהיה, אינו עילה לביטול החיוב מכוח פגיעה בתקנת הציבור (עניין

כרמל , סעיף 59 והאסמכתאות הנזכרות בו).

בית המשפט המחוזי פעל לפי הכללים האמורים ויישם אותם על נסיבות המקרה כפי שעולה מפסק דינו.

10.

ודוק, טענותיהם של המבקשים במסגרת הבקשה שלפניי מכוונות כנגד אופן יישומם של הכללים הנ"ל על נסיבות המקרה הקונקרטי, ומשכך אין הבקשה מגלה עילה למתן רשות ערעור. מעבר לכך, לפסיקתו של הבורר אין השלכה מערכתית לעניין החלתו של ההסכם המומלץ על צדדים אחרים, שכן פסיקתו של הבורר תקפה אך ורק כלפי הצדדים דנן וגם בשל כך איני סבור כי הבקשה מגלה עילה למתן רשות ערעור. אכן, המבקשים מנסים לעטות לבקשתם אצטלה של שאלה עקרונית באופן שהם טוענים לא רק כנגד פסיקתו של הבורר במקרה הקונקרטי אלא כנגד תוקפו של ההסכם המומלץ על ידי לשכת עורכי דין. ברם, לאחר שעיינתי בבקשתם של המבקשים הגעתי לכלל מסקנה כי הלכה למעשה טענותיהם מופנות כנגד גובה הסכום אותו פסק הבורר לטובת המשיב ותו לאו. ודוק, כפי שהובהר לעיל, גובה הסכום שפסק הבורר אינו יכול, בדרך כלל, כשלעצמו להוות עילה למתן רשות ערעור בענייני בוררות. מעבר לכך, כפי שציין בית המשפט המחוזי, סבורני כי לא ניתן לקיים דיון עקרוני בשאלת תוקפו של ההסכם המומלץ על ידי לשכת עורכי דין במסגרת בקשה פרטנית לביטול פסק בוררות המציגה מסד עובדתי ומשפטי צר ובלתי מספק, ולא כל שכן במסגרת בקשת רשות ערעור.

11.

בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. עצם העובדה ששכר הטרחה שפסק הבורר למשיב "גבוה באופן בלתי מידתי", כטענת המבקשים, אין בה כשלעצמה להפוך את פסק הבוררות לסותר את תקנת הציבור, גם לא בנסיבותיו הטרגיות של המקרה שכן עסקינן בהשגות על גובה הסכום שנפסק על ידי הבורר ותו לאו. אף אני סבור, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי לאור הכללים שהותוו בפסיקתו של בית משפט זה לתיחומה של עילת תקנת הציבור בהקשר לביטול פסק בוררות, כפי שהובאו לעיל, הרי שפסיקתו של הבורר במקרה דנן אינה סותרת בהכרח את תקנת הציבור [ראו והשוו: החלטתי ברע"א 3780/10

פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 12.12.2010), סעיף 12]. זאת ועוד, בנסיבות העניין הבורר התייחס להסכם המומלץ כאמת מידה השוואתית בלבד לשם פסיקת שכר טרחתו של המשיב, ומשכך לא ניתן לומר כי תוכנו של פסק הבוררות עצמו נוגד את תקנת הציבור.

12.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.