רע"א 7581-23 רע"א 7581-23

בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א׳ צימרמן) בע"א 52206-09-23 מיום 09.10.2023, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטה של החלטת בית משפט השלום, שעניינה פינוי המבקשת מנכס המשמש אותה להפעלת מרכול.

1.העובדות והשתלשלות ההליכים בערכאות דלמטה פורטו כדבעי בפסקאות 5-1 להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 09.10.2023. נוכח סד הזמנים ומסקנתי כי דין הבקשה שלפניי להידחות בלי תשובה, לא ראיתי כל הצדקה לשוב עליהן מבראשית. די אם אציין כי עיון בכתבי הטענות השונים ובהחלטות שניתנו, לא מותיר ספק רב באשר להתנהלותה של המבקשת. דומה כי לא בכדי ציין בית משפט השלום שהתנהלותה נראית כ״משיכת זמן מכוונת״, תוך אי קיום התחייבויות והחלטות שיפוטיות. גם מהערות בית המשפט המחוזי ניתן ללמוד על התרשמותו השלילית מהסבריה של המבקשת להתנהלותה, שלא מניחים את הדעת.

2.בסופו של דבר, לאחר שעיין בטענות הצדדים, מצא בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת. בית המשפט נימק קביעתו בכך שמאזן הנוחות נוטה בצורה נחרצת לטובת המשיבה, בציינו כי ״קשה לזהות טעם שילמד על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת דווקא. [מדובר ב]נכס מסחרי, ואם יתברר בעתיד ש[המבקשת] פונתה ממנו שלא לצורך, או מוקדם יתר על המידה, עיונית יהיה בידה לנסות ולבסס את נזקה וזכותה להפרע מן המשיבה. ודאי כך כאשר המדובר בשכירות נכס בלבד, ואף זאת לתקופה שמראש היא קצרה יחסית [...]״. בית המשפט המחוזי הוסיף, לשיטתו בבחינת למעלה מן הצורך, כי אף סיכויי הערעור אינם מן המשופרים, שכן ״תשע התחייבויות היו למבקשת בפסק הדין המוסכם [בבית משפט השלום – ח׳ כ׳], שבע מהן כאלה שאי קיומן יוביל לחתימת צו פינוי, ואין טענה סדורה של המבקשת כי קיימה ולו אחת מהן (ומפרטת המשיבה: אכן, לא קיימה גם עד מועד התשובה ולו אחת מהן). סיכויי הערעור, אף אם מיקדה המבקשת טענותיה בעניינים פריפריאליים, אינם נראים אפוא מן המשופרים. לצד מאזן הנוחות שבבירור נוטה לטובת המשיבה, תוצאת האמור היא אחת: דחיית הבקשה.״.

3.המבקשת מיאנה להשלים עם החלטת בית המשפט המחוזי ומכאן הבקשה שלפניי בגדרה נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו בשל שורה של טעמים, מן הגורן ומן היקב. בין היתר נטען כי בית המשפט המחוזי ״לא נתן דעתו [...] לנסיבות החריגות [שנטענו]״, וכי הוא ״קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, והכל מבלי שישנה הכרעה פוזיטיבית בעניין הצד האחראי להפרת פסק הדין [...]״ ועוד כהנה וכהנה. לצד הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע כדי למנוע את פינוי הנכס.

4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

5.הלכה היא כי שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית בהחלטות שעניינן עיכוב ביצוע וסעדים זמנים הוא רחב במיוחד, וערכאת הערעור תתערב בו רק במקרים חריגים (ראו מני רבים: רע"א 5129/22 א.מרתון גיא בע"מ נ' עזר חי, פסקה 16 (03.08.2022); רע"א 4330/22 אבו עישה נ' סמא נדל"ן בע"מ, פסקה 7 (31.07.2022)). המקרה שלפניי אינו בא בקהלם של מקרים חריגים אלו, ואף לא קרוב לכך.

6.לא מצאתי כל פגם במסקנתו של בית המשפט המחוזי, כטענת המבקשת. קביעותיו באשר למאזן הנוחות – מקובלות עליי ובדין יסודן; ואסביר. כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, לבעל דין עומדת הזכות ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין לטובתו, ואין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב זאת (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). זאת ועוד, לא מצאתי גם כל טעם להתערבות בקביעה שלפיה מקום בו מדובר בעניין כספי, כבענייננו, ככלל לא יתעורר בקשר עם מאזן הנוחות קושי, שהרי ניתן להשיב את המצב לקדמותו (ראו למשל: ע"א 2612/19 מזרחי נ' דבליו בי.די טכנולוגיות בע"מ, פסקה 16 (07.05.2019) – ולא נעלמו מעיני טענות המבקשת באשר למוצרי מזון המאוחסנים במרכול. כפי שציין בית המשפט המחוזי – עמד לרשותה די והותר זמן, והיא בחרה לנצלו כפי שבחרה.

7.בנסיבות מובהקות אלו לא מצאתי להתייחס, כערכאת הערעור, לטענות בדבר סיכויי ההליך העיקרי שעוד יתנהל בית המשפט המחוזי.

8.כן מצאתי להתייחס לחוסר תום ליבה של המבקשת, שעומד לה לרועץ בבקשה שלפניי. שכן, דומה כי המבקשת עשתה, עד כה, כל אשר לאל ידה, כדי לעכב את ביצוע פסק הדין המוסכם שניתן על-ידי בית משפט השלום. התנהלותה לוקה בחוסר תום לב ובאי-ניקיון כפיים, המטים גם הם את הכף אל עבר דחיית הבקשות שלפניי (רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 8 (24.10.2007)).

9.סוף דבר – בבקשה זו אין ולא דבר כדי לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, וטוב היה אלמלא הייתה מוגשת. הבקשה נדחית אפוא בזאת, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.