רע"א 7699/08 יעקב אליאס נ. ועד בית פונדק נחום

לפניי בקשה לפטור מאגרה בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת ד' אבניאלי) לדחות את בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטה שלא לפטור אותו מאגרה. ההחלטה בעיון החוזר ניתנה ביום 4.8.2008 ואילו ההחלטה המקורית בעניין האגרה ניתנה ביום 28.5.2008. הבקשה לפטור מאגרה הוגשה במסגרת ערעור שהגיש המבקש על פסק דין של בית משפט השלום. הבקשה לפטור נדחתה משורה של טעמים. האחד, המבקש לא היה בעל דין בהליך נשוא הערעור ולא ברור מכוח מה הוגש הערעור. השני, מהודעת הערעור ומבקשת הפטור לא ניתן לדלות מהם נימוקי הערעור. השלישי, בדף חשבון הבנק מופיע חיוב בסך 1.161 ₪ לחברת אשראי לרכב, אשר לא הוסבר פשרו. בבקשה לפניי טוען המבקש כי יש לפטור אותו מאגרה, שכן ההליך נסוב על החלטה שלא לפטור אותו מאגרה. לטענתו, יש ליתן פטור ללא כל שיקול נוסף, על מנת למנוע "מעגל קסמים".

2.

בפתח הדברים יובהר כי יש לראות את הבקשה לרשות ערעור כמופנית אך ורק כנגד ההחלטה בבקשה לעיון חוזר ולא כנגד ההחלטה בעניין הפטור גופה. זאת משום שבעת שהוגש ההליך (ביום 9.9.2008) חלף המועד להגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטה מיום 28.5.2008. העובדה כי המבקש פנה בבקשה ל"עיון חוזר" אינה משנה את המועד בו מתחיל מניין הימים, שכן אין כוחה של בקשה לעיון חוזר להעניק ארכה להגשת הליך ערעורי על ההחלטה נשוא הבקשה לעיון חוזר (ראו, רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' אלי תורג'מן (לא פורסם, 6.2.2006). בעל דין אינו יכול להקנות לעצמו זכות ערעור על ידי כך שיגיש בקשה לעיון חוזר על ההחלטה המקורית, ומשתינתן החלטה חדשה יביא למעשה להארכת מועד לע רעור על ההחלטה המקורית (ראו, בש"א 1438/08 ניצול הקרטל בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.2.2008)). נמצא, כי ההליך שבכותרת אינו נופל לגדר ערעור על החלטה בבקשה לפטור מתשלום אגרה, ועל כן לא עומד למבקש פטור סטטוטורי מכוח תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007.

3.

הבקשה צריכה איפוא להיבחן במסגרת תקנה 14 לתקנות, המתנות מתן פטור בכך שבית המשפט ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. אמנם, כאשר ההליך התלוי בבית משפט זה מופנה נגד החלטה של בית המשפט המחוזי שלא לפטור מאגרה או מהפקדת עירבון, ראוי להימנע מיצירת "מעגל קסמים" או "מעגל שוטה" שיביא לכך כי תחסם זכותו של המערער לגישה לערכאות (ראו, למשל, בש"א 5046/08 קבועה נ' עז' קבועה (לא פורסם, 17.8.2008). על כן, הנטייה היא לבחון בגמישות את בקשת הפטור וליתן משקל רב לכך שההליך נסב על שאלת מצבו הכלכלי של בעל הדין. אולם אין המדובר בפטור אוטומטי. במסגרת הפעלת שיקול הדעת האם לפטור מאגרה, מובאת בחשבון גם השאלה האם ההליך מגלה עילה. כן מובאים בחשבון הפערים בין סכום האגרה או הערבון בבית המשפט קמא לבין סכום האגרה (הנמוך באופן יחסי) בבקשה לרשות ערעור. כמו כן, יש חשיבות לשאלה האם דחיית הבקשה לפטור בבית המשפט קמא נעוצה ביכולתו הכלכלית של בעל הדין או שמא בקביעות אחרות, כגון העדר עילה או סיכויים נמוכים של ההליך. לכאורה, במקרים האחרונים אין המדובר ב"מעגל קסמים" דיוני שכן מבקש הפטור אינו נדרש לשלם אגרה כדי להראות חוסר יכולת כלכלית אלא כדי להראות קיומה של עילה. יחד עם זאת, גם במצבים אלה וכן במצבים אחרים בהם לחוסר היכולת הכלכלית השפעה על ההליכים המשפטיים, יש לסוגיית היכולת הכלכלית משקל ניכר בשאלת הפטור מאגרה.

4.

בחינת הבקשה על רקע אמות מידה אלה מובילה למסקנה כי לא ניתן להיעתר לה. כאמור, נוכח העובדה כי המבקש מתקשה, לטענתו, לממש את הערעור בבית המשפט המחוזי בשל הדרישה לתשלום אגרה, מתחייבת בחינה "גמישה" בעניינו. אולם גם בחינה "גמישה" של הבקשה, מתוך רצון למנוע "מעגל קסמים" דיוני, מעלה כי המבקש לא הוכיח את מצבו הכלכלי לאשורו. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, לא נמסר בה דבר לגבי מצבו הכלכלי של המבקש ולא צורפו לה אסמכתאות כלשהן. יש לזכור כי המבקש הועמד בעבר, בהחלטת בית המשפט המחוזי, על הצורך לתמוך את הבקשה בתצהיר וחרף האמור בחר שלא לעשות כן. בנוסף, ספק רב בעיני אם ההליך מגלה עילה לדיון ערעורי ב"גלגול שלישי". לבסוף, יש לזכור כי בקשת המבקש נדחתה בבית המשפט המחוזי בעיקר מן הטעם שכלל לא הובהר מעמדו להגיש את הערעור, מאחר שלא היה בעל דין בבית משפט השלום. במצב דברים זה, אין הדיון מתמקד בשאלת יכולתו הכלכלית של המבקש, אלא בעצם היתכנותו של הערעור. בנסיבות אלה לא נוצר, לפחות לא במתכונתו הקלאסית, אותו "מעגל קסמים" דיוני המצדיק פטור מאגרה ללא הוכחה של חוסר יכולת כלכלית והיות ההליך מגלה עילה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. האגרה תשולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.