רע"א 846-24 רע"א 846-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ר' חיימוביץ) מיום 23.10.2023 בת"א 29230-08-19, בגדרה נדחתה בקשת המבקשות והמשיבה 4 לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

רקע עובדתי

1.ברקע לבקשה שלפניי, תביעה לפיצוי כספי בסך של 15 מיליון ₪ שהגישו המשיבים 2-1 נגד המבקשות בגין טענות לליקויי בנייה שונים שנפלו ברכוש המשותף בבית המשותף הידוע כגוש 8272 חלקה 108 בנתניה (להלן: הבניין). המשיבים 2-1 הם נציגות הבית המשותף ובעלי הזכויות בחלק מהדירות בבניין (להלן: המשיבים), והמבקשות הן מי שיזמו את הקמת הפרויקט ומכרו את הדירות בבניין. המשיבה 4 היא הקבלנית המבצעת של הפרויקט, נגדה הוגשה הודעת צד שלישי על-ידי המבקשות. כעולה מכתבי הטענות, עיקר המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים עניינה בטענות המשיבים לכשלים בחיפוי האבן של קירות החוץ של הבניין, בהם התפוררות החיפוי וסיכון לנשירת לוחות חיפוי, על פי הנטען כתוצאה מבנייה שאינה תואמת את סביבתו הימית של הבניין. מנגד, בכתב ההגנה נטען כי חיפוי האבן מתאים לסביבה ימית ואינו מציב כל סכנה; כי חיפוי האבן עומד בתקן שחל במועד ביצוע העבודה; וכי מצב האבן הוא תוצאה של העדר תחזוקה וטיפול המצויים באחריות המשיבים.

2.במצורף לכתבי טענותיהם, הגישו הצדדים חוות דעת מומחה לעניין חיפוי קירות החוץ של הבניין, ובמסגרת ההליך, מונה מר דניאל שניידר כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו במחלוקות שבין הצדדים (להלן: המומחה). זאת, בהסכמת הצדדים וחלף מומחה קודם שמונה על-ידי בית המשפט. ביום 10.7.2023 ערך המומחה סיור בבניין, בו נכחו נציגים מטעם המשיבים וכן מטעם המשיבה 4, בעוד מומחה המבקשות הודיע בסמוך לסיור כי לא יוכל להצטרף אליו. ביום 24.7.2023 הודיע המומחה מטעם בית המשפט כי יסתפק בסיור זה לצורך גיבוש חוות דעתו, הגם שבהודעתו מיום 6.6.2023 ציין כי סיור זה הוא בבחינת "ביקור ראשוני". ביום 30.7.2023 הוגשה חוות דעתו של המומחה, בה נקבע כי התפוררות החיפוי הקיימת בכל חזיתות הבניין, נובעת מאיכותה הירודה של האבן ואי עמידותה בתנאי סביבה ימית, ועולה כדי כשל מערכתי ובטיחותי שאינו ניתן לתיקון. עוד צוין, כי הגם שהמשיבים לא ערכו ביקורת תקופתית לחיפוי, התקן והוראות התחזוקה שנמסרו להם לוקים בחסר, ולפיכך לא ניתן להצביע על העדר תחזוקה כגורם לבלייתו.

3.לאחר שהגיש את חוות דעתו והשיב לשאלות הבהרה שהוצגו לו על-ידי המשיבים, הגישו המבקשות והמשיבה 4 ביום 28.8.2023 בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה, ולמינוי מומחה אחר תחתיו. בבקשה נטען כי חוות הדעת מוטה, שטחית ואינה מקצועית. בגדר הטעמים לפסילת חוות הדעת טענו המבקשות, בין היתר, כי המומחה לא מילא אחר חובותיו המקצועיות ותחת לערוך בדיקות עצמאיות, התבסס על תשתית ראייתית בלתי מהימנה ושנויה במחלוקת; כי חרג מסמכותו בכך שהתייחס לשאלת האשם באי-תחזוקת אבני החיפוי; כי לא הכריע בחלק מהסוגיות לגביהן נתבקש לתת את חוות דעתו ולגבי אחרות שגה שגיאות גסות. עוד טענו כי חוות דעתו גובשה לאחר ששמע את המומחה מטעם המשיבים, שלא בנוכחות המומחה מטעם המבקשות, באופן החותר תחת חובותיו של המומחה ופוגע בזכות הטיעון של המבקשות; כי המומחה נמנע מלהמציא הצהרת ניגוד עניינים כנדרש בתקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (המפנה לתקנה 16 לתקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022 (להלן: תקנות המומחים)); וכי לאחר מסירת חוות דעתו התברר שהוא מקיים קשרים עם מומחי הצדדים, ובפרט עם המומחה מטעם המשיבים, עמו הוא יושב שנים ארוכות בוועדות תקינה שונות.

4.בתשובתם לבקשת הפסילה, טענו המשיבים כי דין הבקשה להידחות, בהיות סעד של פסילת מומחה סעד קיצוני, שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים חריגים. כן נטען, כי הטענות שעלו בבקשת הפסילה נוגעות לתוכנה של חוות הדעת, שנומקה כדבעי, וממילא מקומן להתברר במסגרת ההליך לגופו. לשיטתם, העלאת הטענה לניגוד עניינים לאחר שניתנה חוות הדעת עולה כדי חוסר תום לב, ונעוצה באי שביעות רצונן של המבקשות ממסקנות חוות הדעת. הם הוסיפו, כי אף לגופו של עניין אין בטענה זו ממש – שכן המבקשות היו אלו שבחרו את המומחה מתוך שני מומחים שהציעו המשיבים, וכי הן "שכחו" לציין בבקשת הפסילה כי אף המומחה מטעמם יושב עם המומחה בוועדות התקינה של מכון התקנים הישראלי. מכל מקום, נטען כי העובדה כי מומחים יושבים זה עם זה באותה וועדה אינה מקימה חשש ממשי לניגוד עניינים כנדרש בפסיקה. באשר לטענה כי מומחה המבקשות לא נשמע על-ידי המומחה נטען, כי המומחה מטעם המבקשות לא התייצב לביקורו של המומחה בבניין, והמבקשות לא העלו כל טענה בהקשר זה, ולא קבלו על קידום חוות הדעת לאחר ביקורו. עוד צוין כי לא ידוע למשיבים האם המומחה הגיש הצהרת ניגוד עניינים, ואולם ממילא הצהרה זו מופיעה באופן מהותי בתחילתה של חוות הדעת מטעמו, ומכל מקום, המבקשות לא פנו לבית המשפט בדרישה לפסילת המומחה בטרם ניתנה חוות דעתו.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.לאחר שנערך דיון בבקשת הפסילה ביום 20.9.2023, וניתנה לצדדים הזדמנות להפנות למומחה שאלות הבהרה בעניינה, נדחתה בקשת הפסילה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 23.10.2023. נקבע, בין היתר על יסוד תשובות המומחה, כי היכרותו המקצועית של המומחה עם המומחים מטעם הצדדים אינה מקימה כשלעצמה ניגוד עניינים "שכן מדובר בשוק קטן ומצומצם", ובהעדר קשר אישי או כלכלי עם מי מהם. כן נקבע, כי אמנם ראוי היה שהמומחה ימציא הצהרת ניגוד עניינים מראש, אולם משעה שהוגשה חוות הדעת, והמומחה פירט בה את מידת היכרותו עם מומחי הצדדים על רקע פעילותם המשותפת באגף התקינה של מכון התקנים, הרחיב בתשובותיו לשאלות ההבהרה, ולאחר כל אלה לא נמצא ניגוד עניינים – אין מקום לפסילתה בדיעבד. אשר לטענות המקצועיות שהועלו כלפי חוות הדעת, נקבע כי גם אם קיימים קשיים מסוימים בחוות הדעת, אלה אינם מצדיקים את פסילת המומחה כבר בשלב זה של הדיון ובטרם חקירתו. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי, כי לנוכח התנהלות חלק מהצדדים להליך המעידה, לדבריו, על כך שאין להם "כל רצון או כוונה לנסות להגיע להסכמות או לקדם את ההליך" – עולה חשש שמינוי מומחה נוסף יעורר את אותם קשיים וטענות, כפי שהועלו לגבי מומחה קודם שמונה על-ידי בית המשפט. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי המהלך הנכון והיעיל מבחינה מהותית ודיונית הוא המשך ההליך בדרך של הגשת ראיות וחקירת המומחה ומומחי הצדדים, ולאחר כל אלה, ובהתאם לממצאי החקירות, יישקל הצורך במינוי מומחה נוסף, תוך מיקוד השאלות השנויות במחלוקת.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור – היא הבקשה שלפניי.

טענות המבקשות בבקשת רשות הערעור

6.המבקשות עותרות בבקשתן לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, לפסול את חוות דעת המומחה, ולמצער למנות מומחה נוסף. לטענתן, הותרת חוות הדעת על כנה ואי-מינוי מומחה אחר או נוסף, יגרמו להן לעיוות דין ויפגעו ביעילות הדיון. נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה בהתעלמו מהסתמכות המומחה על בדיקות שערכו המשיבים לפני שנים, על יסוד תקנים בלתי רלוונטיים, מבלי שערך בדיקה עצמאית – פגם היורד לשורש חוות דעתו ומחייב את פסילתה. המבקשות טוענות עוד, כי חוות הדעת של המומחה התבססה על סיור שערך במעמד המומחה מטעם המשיבים בלבד, שעה שהיה להן יסוד סביר לחשוב שתינתן למומחה מטעמן הזדמנות להשיב; ומשכך, נפגעה זכות הטיעון של המבקשות. קשיים אלה קיבלו לדידן התייחסות מצד בית המשפט המחוזי בדיון שהתקיים, אך לא בהחלטה שניתנה. המבקשות חוזרות וטוענות כי המומחה חרג מסמכותו; התעלם משאלות מרכזיות; ומצוי בניגוד עניינים, שבגינו הטה את חוות דעתו. הן שבות וטוענות כי המומחה לא חתם על הצהרת ניגוד עניינים כנדרש בתקנה 16(ו) לתקנות המומחים, והגיב על כך בחוסר עקביות; וכי הוא מקיים "קשר עבודה רציף" עם המומחה מטעם המשיבים, בניגוד להוראת תקנה 16(ד)(2) לתקנות המומחים. לטענת המבקשות, קשריו של המומחה עם מומחי הצדדים לא היו ידועים להן עובר להגשת חוות הדעת, ובנסיבות בהן הדבר לא גולה מראש על-ידי המומחה, אין לזקוף זאת לחובתן.

דיון והכרעה

7.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

8.נקודת המוצא לדיון היא כי החלטות בעניין מינוי מומחים ופסילתם מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב בהן בנקל (רע"א 1694/23 לביא (ב.י) הנדסה ובנין בע"מ נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 10-8 בע"מ, פסקה 10 (25.4.2023) (להלן: עניין לביא); רע"א 6158/22 גינדי אחזקות דירות יוקרה בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב חיים זכאי 10 פתח תקווה, פסקה 7 (18.10.2022)). כפי שנקבע זה מכבר, מומחה מטעם בית המשפט נהנה מחזקה כי יבצע מלאכתו נאמנה ויפעל בהגינות ובמקצועיות. אמנם, מקום בו עולה חשש שמא המומחה הפר את חובותיו בתחום האמון או את חובותיו המקצועיות, רשאי בית המשפט להורות על פסילת חוות דעתו או להורות על מינוי מומחה נוסף. ואולם, אמצעי של פסילת חוות הדעת יינקט במשורה, ורק מקום בו הפגם שנפל בחוות הדעת יורד לשורשו של עניין ועלול לגרום לעיוות דין. גם מינוי מומחה נוסף ייעשה רק במקרים יוצאי דופן בהם סבור בית המשפט כי לא ניתן לסמוך ממצאים על יסוד חוות דעתו של המומחה ויתר הראיות שבאו לפניו (רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 15-12 (23.1.2019); רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, פסקאות 13-12 (3.5.2018)). בענייננו, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, המצויה כאמור בליבת שיקול דעתו, ולפיה אין לפסול את חוות דעת המומחה או למנות מומחה נוסף בשלב זה של ההליך.

9.זהותו של המומחה מטעם בית המשפט נקבעה על יסוד בקשה משותפת של הצדדים, בהודעה מוסכמת שהגישו לבית המשפט המחוזי ביום 29.5.2023 ובה ציינו כי "הסכימו למנות את המהנדס מר דני שניידר אשר יש לו מומחיות וותק רב בעניינים נשוא המחלוקת ובין השאר ניהל במשך 30 שנים מעבדות בניין במכון התקנים הישראלי". בהודעה זו סמכו ידיהם על מומחיותו ומקצועיותו של המומחה, וחזקה עליהם כי ערכו את בירוריהם בטרם פנו לבית המשפט בבקשה למנותו כמומחה מטעם בית המשפט, חלף מומחה קודם שמונה. הגם שראוי היה כי המומחה ימציא הצהרת ניגוד עניינים מראש – כמתחייב מתקנה 16(ו) לתקנות המומחים – לאחר בירור שנערך על-ידי בית המשפט המחוזי, נמצא כי היכרותו המקצועית עם מי ממומחי הצדדים אינה מעלה חשש לניגוד עניינים. לא ראיתי לקבל את השגת המבקשות על מסקנתו זו. כידוע, לא בכל מקרה שבו קיים קשר מקצועי בין המומחה מטעם בית המשפט לבין מומחי הצדדים, ייפסל מינויו (ע"א 2706/22 בוכריס נ' המשבב אייץ. אמ. טי. אס. בע"מ, פסקה 30 (4.7.2023) (להלן: עניין בוכריס); רע"א 7590/22 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' טל הל יסכה בע"מ, פסקה 13 (9.3.2023)). בענייננו, החשש לניגוד עניינים נשלל כאמור לאחר שנערך דיון בנושא, הצדדים נשמעו והתאפשר להם להפנות שאלות הבהרה בסוגיה זו למומחה. כך גם אין לקבל את הטענה לפסלות חוות הדעת בשל פגיעה בזכות הטיעון של המבקשות. למבקשות עמדה האפשרות להתנגד למתן חוות הדעת לאחר הודעת המומחה מיום 24.7.2023 לפיה יסתפק בביקור הראשוני שנערך בבניין. משלא עשו כן, העלאת התנגדותן לחוות הדעת בדיעבד מעוררת את החשש האופייני לבקשות לפסילת מומחה, לפיו הבקשה אינה נובעת מפגמים שנפלו בחוות הדעת, אלא מחוסר שביעות רצון ממסקנותיה (עניין לביא, בפסקה 10; עניין בוכריס, בפסקה 37).

10.באשר לטענות המבקשות במישור המקצועי, קבע בית המשפט המחוזי כי גם אם קיימים קשיים מסוימים בחוות הדעת, אין בקשיים אלה כדי להוביל לפסילת חוות הדעת בשלב זה של ההליך. לא ראיתי להתערב בקביעה זו. דרך המלך לתקיפת חוות דעת מומחה במישור המקצועי היא בדרך של חקירת המומחה ולא בדרך של בקשה לפסילת חוות דעתו. לעניין זה יש לזכור, כי השגות על מסקנות המומחה במישור המקצועי – לרבות אופן ביצוע בדיקותיו ומידת מהימנותן – יקבלו, ככלל, ביטוי בשאלת המשקל שיינתן לחוות הדעת, להבדיל משאלת קבילותה (ראו: רע"א 1140/24 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' פיקארד, פסקאות 9-8 (19.2.2024)). זאת, אף בשים לב לתפקיד חוות הדעת ככלי עזר שנועד לסייע לבית המשפט בניהול ההליך, אך אין בו כדי להחליף או לכבול את שיקול דעתו (רע"א 632/23 מדינת ישראל רשם העמותות נ' ישיבה וכולל אבן חיים, פסקה 7 (17.4.2023)). מכל מקום, בית המשפט המחוזי לא חסם לפני המבקשות את הדרך להעלות את בקשתן למינוי מומחה נוסף לאחר חקירת המומחים, ככל שיימצא כי לא ניתן לקבוע ממצאים בעניינים השנויים במחלוקת על יסוד חוות הדעת שהונחו לפניו, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

11.אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.