רע"א 8553/07 ג'מאל כתאני נ. עודד שכטר

לפניי בקשה למתן פטור מחובת הפקדת ערבון ולחילופין להורות על המצאת ערבות עצמית או ערבות צד ג'.

1.ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את בקשת המבקש ליתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה, לפיה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה בהליכים שהתנהלו בין שני המשיבים. ברקע הדברים עומד סכסוך ארוך שנים בין שני המשיבים, שמחזיקים בנכסים בבית משותף בחיפה. למשיב 1 דירה בבית המשותף ואילו משיב 2 הוא בעלים של חנות בקומת הכניסה לבית המשותף. חלק משטח החנות הושכר למבקש, המפעיל במקום מסעדה. בעקבות פסק דין משנת 1977 הגיש המשיב 1 בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, בה דרש בין היתר הפסקת הפעלתה של המסעדה בבית המשותף. בית משפט השלום בחדרה הורה על הפסקת הפעלת המסעדה וקבע כי אם לא יציית משיב 2 הוא יחוב בקנס בשיעור 500 ₪. בעקבות זאת הגיש המבקש בקשה לעיכוב החלטת הביזיון, על יסוד הטענה כי לא היה צד להליכים. כן עתר המבקש לאכיפת הסכם השכירות ולפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו. בית משפט השלום קבע שחוזה השכירות נוגד פסק דין קודם ועל כן אינו ניתן לאכיפה. בית המשפט המחוזי אישר קביעה זו, בציינו כי חוזה השכירות יצר לכל היותר זכות אישית בין המשכיר לשוכר, ואין בו כדי לגבור על פסק הדין לפיו לא ניתן לנהל מסעדה במושכר. מכאן הבקשה לרשות ערעור.

2.בבקשה לפניי טוען המבקש כי מצבו הכלכלי ירוד לחלוטין. לדבריו, הוא נטל הלוואות לשם שיפוץ המסעדה וכעת הוא שרוי בחובות כבדים לבנק וכן למס הכנסה. המבקש טוען כי המסעדה כמעט שותקה לחלוטין לאחרונה והכנסותיו פחתו באופן דרסטי. נטען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את סכום הערבון ואין ביכולתו לגייס כספים מסביבתו הקרובה. משיב 1 מתנגד לבקשה. משיב 2 מתנגד גם הוא, למעט לעניין המצאת ערבות של צד ג', לגביו יוכח בראיות טובות כי הוא מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו. בעקבות זאת המציא המבקש פרטי ערב צד ג' – מר כתאנה עלאא – אשר הצהיר על נכונותו להתחייב לתשלום הוצאות משפט של המשיבים בהליך שבכותרת, ככל שייפסקו. משיב 2 מסכים לקבלת התחייבות וערבות מר כתאנה עלאא חלף הפקדת ערבון. משיב 1 מוסיף להתנגד לחלופת הערבון המוצעת.

3.לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין ובחומר שצורף להן, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי. נוכח עמדת משיב 2, יש לאפשר למבקש להפקיד ערבות צד ג' של מר כתאנה עלאא לשם הבטחת תשלום הוצאות למשיב 2. ואולם, לא ניתן להסתפק בערובה זו להבטחת הוצאות משיב 1, נוכח העובדה כי חלופת הערבון המוצעת אינה שקולה להפקדת ערבון כספי או ערבות בנקאית, מבחינת בטיחותה, נזילותה וזמינותה. על בעל דין המבקש להסתפק בחלופת ערבון מעין זו חרף התנגדות בעל הדין שכנגד, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד הערבון וקיום סיכויים טובים להליך. מוטל עליו הנטל לפרוש תשתית עובדתית בדבר מצבו הכלכלי. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, כפי שלטענת משיב 2 אירע במקרה זה. המבקש לא עמד בנטל הנדרש באופן מלא. המבקש לא פירט את נכסיו. מן ההליך שבכותרת עולה כי המבקש מעוניין בהמשך הפעלת המסעדה, ועל כן ניתן להניח כי זו מניבה לו רווחים. עוד עולה מן הבקשה כי רעייתו של המבקש מסייעת לו בהפעלת המסעדה, אך לא הובהר בבקשה מהם האמצעים הכספיים העומדים לרשותה, והאם ניתן להיעזר בהם גם לצורך הפקדת הערבון. כמו כן, המבקש לא הבהיר כיצד עולה בידיו לממן את ייצוגו המשפטי. לכאורה, עליו לממן את הפקדת הערבון מאותו מקור באמצעותו הוא מממן את עלויות ייצוגו. אוסיף, כי על פני הדברים אין ההליך מגלה עילה לדיון בגלגול שלישי במידה המצדיקה מתן פטור מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה, לגובה ההוצאות בהן חויב המבקש בבית המשפט קמא ולכך שהערבון מיועד להבטחת הוצאותיו של משיב אחד בלבד, יועמד גובה הערבון על סך של 5,000 ₪.

סיכומו של דבר, המבקש יפקיד כתב ערבות צד ג' של מר כתאנה עלאא להבטחת הוצאות משיב 2. כן יפקיד המבקש ערבון בסך 5,000 ₪ להבטחת הוצאות משיב 1. כתב הערבות והערבון יופקדו תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.